פסח...

פסח...

אחותי חוגגת עם אבא (היא מנהלת רשימת תורנות בין ההורים שלנו להורים של בעלה) אני ובעלי הולכים למשפחתו, הזמנו את אמא להצטרף והיא לא רוצה בגלל שהיא פרנואידית כלפי כמה מהאנשים שיהיו שם. בשנה שעברה עשיתי את הסדר אצלי- השנה מכל מיני סיבות אני לא יכולה. אין מצב שנגיע אליה. עצוב לי שהיא תהיה לבד. כחלק מהמחלה הלא מטופלת שלה היא מכלה בשיטתיות כל קשר אנושי שיש לה, מפתחת פרנויה בעיקר כלפי האנשים היותר אוהבים אותה, החברים היותר נחמדים שלי ושל אחותי. והיא לבד. בעלי אומר "היא כמו מישהו שדוקר את עצמו ואחר כך אומר שכואב לו" וזה כל כך נכון. ועצוב.
 

jinjetta

New member
../images/Emo10.gif

זה באמת מאוד עצוב. אבל אני לא כל כך מסכימה עם בעלך ש"היא כמו מישהו שדוקר את עצמו ואח"כ אומר שכואב לו". אני חושבת שהניתוק שלה מהסביבה הוא לא איזו גחמה שטותית וגאוותנית. בחוויה שלה היא עוברת קושי גדול של רתיעה מאנשים, של חרדות מהם - זה לא פשוט. יחד עם זאת, כדאי לקחת את הדברים בפרופורציה, ולנסות ליצור איזון מסוג שונה. אם אתם לא יכולים להיות איתה בליל הסדר עצמו, תעשו ביקור משפחתי ביום שאחרי. זה לגיטימי שהיא לא תרצה להיות במקומות שאתם רוצים שהיא תהיה, אבל אפשר למצוא את הדרך לא להשאיר אותה לבד כל הזמן בדרך שתהיה נוחה לה ומתאימה לה. שיהיה פסח שמח ונעים
 

ל ו ל י ת

New member
עצובה איתך

ובדיעבד, איך עבר? לצערי אין לי עצות מעשיות עבורך מלבד לשמור על עצמך. קשה עם אדם שסובל מפרנויה, להביאו לטיפול או אף להבנה בסיסית שהחשש שלו לא הגיוני או לפחות מוגזם. נסי פשוט לשמור על עצמך.
 
לשמור על עצמי ולכבד את חיי

ג'ינג'ט, אכן מאוד עצוב, שהחולים מרחיקים מהם את אלה שאוהבים אותם מתוך פרנויות. מזדהה. כך אחותי הרחיקה עצמה ממני ואני ממנה בסוף. לא יכולתי לעמוד בחשדנות האיומה שלה כלפיי, נורא פגע בי ובמשפחתי. מבאס. אבל מה שלמדתי, בדרך הקשה הוא שכמו שלולית אמרה, עליי לשמור על עצמי, ולכבד את חיי, ולחיות אותם בצורה ראויה, ולנסות ולהרחיק רגשי אשם כלפי החולה, כי חייו נתונים בכל זאת בידיו, למרות שנכון כי הוא חולה ואין לו שליטה לעתים. אך לי יש שליטה רק על עצמי, ולא על סובבי, ולא יכולה לקחת אחריות על אחרים. יכולה לנסות לעזור כמה שיכולה ולא יותר. ואם זה לא עזר- לא אשמתי. בהצלחה
 
עבר... עד לפעם הבאה

ליל סדר אצל משפחת הבעל. יומיים אחר כך ביקור אצל אמא. היה בסדר. מנסה לשמור על עצמי, לרוב מצליחה. תודה.
 

marian3

New member
היי סילביה

שמי שלי ואני מתמודדת עם אותה בעיה עם אחי שסובל ממניה דיפרסיה ולא מוכן לתקשר עם סביבתו כלומר חברים, אך הוא מאוד רוצה להכיר משיהי שתוכל להבין אותו להיות איתו אולי יש אפשרות שנפגיש בין שתי הנשמות האבודות שיהיה להם טוב. אם זה נשמע לך אפשרי אנא צרי קשר. אם לא כל טוב ומקווה שלאחותך לא יהיה עצוב יותר. שלי
 
למעלה