פסח...

[blondy81]

פסח...

מעולם לא פחדתי כלכך מפסח, בדרך כלל פסח היה אירוע משמח, בו פוגשים את כל המשפחה, שרים ונהנים. והשנה, שנה ראשונה בלי אבא, אני ממש לא יודעת איך יהיה הפסח... כל המשפחה מפוצלת... איך זה אצלכם? טיפים לחג עצוב במיוחד?

 

[doronK]

אותו הסיפור אצלי

זה הפסח הראשון שלי בלי אבא, אני מבועת מהמחשבה, אירוע משפחתי שלו ציפיתי כל שנה בגלל האיחוד המשפחתי השמחה ....עכשיו אני נחרד ממנו ומקנא בכל הקרובים שלי שכן יש להם אבא וכן יכולים לשמוח כמשפחה מאושרת,

 

[נילס15]

אצלי התחושה היא

האירוניה הנוראה שכבר אין התלבטות אצל איזה הורה להיות בחג... זיפט!

 

[אופטימית17]

../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif

 

[kirshe]

הלוואי ויבטלו את החג...

פחות מחודשים אחרי שאבי נפטר, וכבר אנחנו צריכים להתמודד עם החג, שגם ככה לא היה אהוב עלי במיוחד. אני כל הזמן חושבת שגם ככה אנחנו משפחה קטנה אז עכשיו עוד יותר.... מאוד מזדהה עם מי שכתבה על הקינאה, אני כ"כ מקנאה במי שיש לו משפחה גדולה, ובמיוחד שני הורים.... חייבת להיות חזקה בשביל הבן שלי, אבל לא ממש יודעת איך.....

 

[נילס15]

בשבילו תהיי חזקה

אבל כשהוא לא רואה אל תשכחי להתפרק בלי חשבון! כי לשמור בבטן זה הכי גרוע (אני יודעת שאני צעירה ולא מתפקדי לתת עצות אז אם עצבנתי פשוט תשכחי את המשפט הקודם ותדמייני שכל מה שכתבתי זה:

)

 

[natalieov]

אצלי זה כבר יהיה פסח שביעי בלי אבא...

ועדיין כואב לי כמו כל שנה... כל ערב פסח אני לא מסוגלת לחייך... זה החג שאבא הכי אהב כי היינו עם כל הדודים והבני דודים ואמא הייתה מארחת את כולם אצלינו... וכל שנה מאז יוצא שאני יושבת מול התמונה שלו שעל הקיר... ולא מסוגלת להנות ולשמוח מהחג כי החסר כ"כ חד בערב הזה... הייתי מוותרת על זה... לא מסוגלת לראות את הבני דודים שלי יושבים עם אבא שלהם ולי אין אבא להשוויץ בו...

 

[morib17]

כ"כ מזדהה...

אנחנו כל שנה מארחים את כולם.. והשנה זה פסח ראשון בלי אבא,אני לא יודעת איך אעבור את זה, כ"כ מקנאה בבני הדודים שיושבים עם אבא שלהם!

 

[Maple Syrup Waffle]

פסח

זה סיוט עבורי הדיכאון מתחיל כמעט מיד אחרי שפורים מסתיים, כולם מתארגנים לקראת החג הכי קשה זה המליוני "חג שמח" שאני שומעת שוב ושוב כי החג הזה ארוך... זו תהיה שנה רביעית או חמישית שאני לבד, לא חוגגת את החג. לפני שנתיים ניסיתי להצטרף לחברה אבל היה לי מאד קשה. מעדיפה לא לחגוג אבל כן להיות עסוקה. אני מחפשת איך גם השנה להיות עסוקה.... זה הטיפ היחיד שיש לי לחג עצוב - הסחות דעת

 

[אופטימית17]

../images/Emo201.gif לכווולם!

זה ידוע וטבעי שאצל כולם נושא החגים הוא מאוד רגיש, במיוחד פסח שזה חג ארוווך... כי חגים זה דבר מאוד משפחתי ודווקא אז שמים לב לחסרונו של מי שאיבדנו.. זה באמת קשה! ואני גם מתחילה לא לאהוב את החגים בגלל זה ..(במיוחד שאנחנו יותר אצל צד אבא ולא צד אמא..

) אבל נראה לי שמה שיעזור לנו זה להתמקד במשפחה שנשארה, לשמוח איתם ולחשוב כמה מי שאיבדנו היה שמח לראות אותנו שמחים ומאוחדים למרות הקושי העצום.. ב"הצלחה לכולנו!!! מחכה לשמוע "חוויות" אחרי החג.. "אופטימית" שמנסה להיות אופטימית..

 

[נילס15]

אוי אפי את מתוקה

ושיכה בי ברק אם אי פעם אבין איך אחרי הכל את עדיין כזאת תמימה/אופטימית... סחטיין זה כנראה כל מה שאני אומרת.

 

[אופטימית17]

אפי?! שם חיבה חדש?!

נו טוב...

רק תסבירי לי מאיפה הקרצת אותו.. ולמה את חושבת שאני תמימה? (לא מתוך ביקורת חלילה, מתוך התענינות..) לילה טוב!

 

[נילס15]

מ'זאת אומרת?

שאלתי אותך במסר עם אפי זה בסדר

... וחוצמיזה אופטימית=אפי- שם קיצור מה לא מובן???? מי שתומך בשם נא להצביע

את תראי שזה יתפוס

 

[אופטימית17]

כנראה שלא שמתי לב

שכתבת לי את זה במסר.. סליחה! אין לי בעיה עם השם הזה.. זה יהיה מצחיק כי כולם יחשוב שזה השם האמיתי שלי.. נ.ב. אישרת את החברות שלנו?! כי שלחתי לך, ואני עדיין לא רואה כשאת מחוברת ואנחנו לא יכולות להתכתב בצ'ט של שתינו..

 

[נילס15]

מה זאת אומרת???

 

[אופטימית17]

לא משנה..זה הסתדר!../images/Emo13.gif