פסח שמתקרב
כל כך קשה לי ועצוב אומנם יש עוד שלושה שבועות אבל במשפחתי כבר מתארגנים ומתכננים, אבי החליט שהוא השנה רוצה שנחגוג בבית של ההורים שלי בצפון. ריגשית וטכנית זה לא אפשרי ואף אחד מבני משפחתי לא מעוניין להגיע לשם, אבא שלי לא מצליח להבין אותנו והוא החליט סופית שהוא נשאר שם גם אם זה יהיה לבד ושלא ינסו לשכנע אותו. אני מרגישה שאני מאבדת את השפיות שלי אני בחרדות קשות ומותשת ממש גורם לי לבכות אחים שלי כולם בעלי משפחה ואני מרגישה שאני בודדה במערכה הזו. אוף............................................................................................... נמאס לי....................................................................................... בסוף אני אבקש מהפסיכיאטר שלי שיאשפז אותי (לא שהוא יסכים) רק לפסח ושיתמודדו לבד ואז אני לא אצטרך לחשוב על זה. מה לעשות? איך אצלכם?
כל כך קשה לי ועצוב אומנם יש עוד שלושה שבועות אבל במשפחתי כבר מתארגנים ומתכננים, אבי החליט שהוא השנה רוצה שנחגוג בבית של ההורים שלי בצפון. ריגשית וטכנית זה לא אפשרי ואף אחד מבני משפחתי לא מעוניין להגיע לשם, אבא שלי לא מצליח להבין אותנו והוא החליט סופית שהוא נשאר שם גם אם זה יהיה לבד ושלא ינסו לשכנע אותו. אני מרגישה שאני מאבדת את השפיות שלי אני בחרדות קשות ומותשת ממש גורם לי לבכות אחים שלי כולם בעלי משפחה ואני מרגישה שאני בודדה במערכה הזו. אוף............................................................................................... נמאס לי....................................................................................... בסוף אני אבקש מהפסיכיאטר שלי שיאשפז אותי (לא שהוא יסכים) רק לפסח ושיתמודדו לבד ואז אני לא אצטרך לחשוב על זה. מה לעשות? איך אצלכם?