נוקי מתגעגעת
New member
פסח ראשון בלי אמא
הרבה זמן לא כתבתי כאן והיום לא יכולתי שלא. חמישה חודשים עברו מאז שאמא נפטרה. הזמן עובר וחג ראשון-"כבד" הגיע. אז בשלושה שבועות האחרונים חשתי החמרה במצב: מועקה, חרדות, בכי היסטרי ובנוסף לכל פריחה על הגוף- מה שאומר שאני פורחת לי לקראת האביב. אז מה שהתחיל ברצון לסגור, להחשיך את הבית, לנתק טלפונים ולהתחפר במיטה- קיבל צורה קצת יותר מעודנת. החלטתי לא להתעקש להעביר את הסדר במיץ של הזבל- כפי שהמטפלת שלי הגדירה זאת. אז החלטתי לנסוע לחברה של אמא שלי- שהייתה כמו אחות עבורה. אחי החליט להתחיל לחפש את שורשיו המשפחתיים ונוסע לאיזה בן דוד של אמי עם משפחתו...כך שהקושי רב יותר...גם בלי אחי האהוב...אבל עברתי דרך בימים האחרונים ולמדתי לכבד את רצונו ודרך התמודדותו בחג הזה ואני גאה בעצמי על זה... אז זהו...עולים בדימיוני ובמחשבתי הסדרים מילדותי, עם השירים והפמוטים הגדולים שדולקים באור נרות חגיגי.חלק ממני עורג לשם. ורק לפני שנה אמי ישבה על ידי והנחתי עליה את ראשי המלא במחשבות מה יהיה בסדר הבא... בנות יקרות. שנעבור את זה בקלות ושנזכה, לפחות קצת לצאת מהמיצרים בתוכנו ולטעום את טעם החרות. אוהבת אתכן, עינת.
הרבה זמן לא כתבתי כאן והיום לא יכולתי שלא. חמישה חודשים עברו מאז שאמא נפטרה. הזמן עובר וחג ראשון-"כבד" הגיע. אז בשלושה שבועות האחרונים חשתי החמרה במצב: מועקה, חרדות, בכי היסטרי ובנוסף לכל פריחה על הגוף- מה שאומר שאני פורחת לי לקראת האביב. אז מה שהתחיל ברצון לסגור, להחשיך את הבית, לנתק טלפונים ולהתחפר במיטה- קיבל צורה קצת יותר מעודנת. החלטתי לא להתעקש להעביר את הסדר במיץ של הזבל- כפי שהמטפלת שלי הגדירה זאת. אז החלטתי לנסוע לחברה של אמא שלי- שהייתה כמו אחות עבורה. אחי החליט להתחיל לחפש את שורשיו המשפחתיים ונוסע לאיזה בן דוד של אמי עם משפחתו...כך שהקושי רב יותר...גם בלי אחי האהוב...אבל עברתי דרך בימים האחרונים ולמדתי לכבד את רצונו ודרך התמודדותו בחג הזה ואני גאה בעצמי על זה... אז זהו...עולים בדימיוני ובמחשבתי הסדרים מילדותי, עם השירים והפמוטים הגדולים שדולקים באור נרות חגיגי.חלק ממני עורג לשם. ורק לפני שנה אמי ישבה על ידי והנחתי עליה את ראשי המלא במחשבות מה יהיה בסדר הבא... בנות יקרות. שנעבור את זה בקלות ושנזכה, לפחות קצת לצאת מהמיצרים בתוכנו ולטעום את טעם החרות. אוהבת אתכן, עינת.
