פסח פסח פסח

[nypx]

פסח פסח פסח

שרשרו כל מה שבא לכם ואתם יודעים על פסח מוסיף קישור

 

[nypx]

קצת אחרת

גלות מצרים - מה היה טיבה האמתי? כיצד קשור אירוע היסטורי זה אלינו כיום? גלות מצרים במהותה - לא התקיימה בפועל במתכונת שנהגנו לחשוב אודותיה במשך כל הדורות. היהודים מסתבר לא סבלו בה סבל גשמי, ואפילו היה להם טוב שם. בני ישראל לא היו אנוסים להישאר במקום בעל כורחם, כי בחרו לעשות זאת מרצונם החופשי. למרות שהמצרים נתנו להם את ברכת הדרך עוד בחצות הלילה - הם העדיפו לצאת מבתיהם רק בשעות הבוקר, ללא כל חיפזון. אילו חיו היהודים במצרים כאסירים מעונים, היו בורחים משם ללא כל שהיות, מיד ברגע ששערי הכלא היו נפתחים. אמנם אנו קוראים: "...כי גורשו ממצרים" (פרשת בא, י"ב, ל"ט), כאילו צריך היה להכריח אותם לצאת מן הכלא לחופשי; אך לאחר שיצאו - תוך שלושה ימי מסע במדבר - נשתכחו מהם 210 שנות שעבוד, והם כבר הביעו געגועים לסיר הבשר, לשומים ולקישואים. האם יש היגיון בכך? במשך אלפיים שנה לא שמנו לב לסתירה הלוגית הזו, וחגגנו את היציאה לחירות - אולי משום שחיפשנו סיבה למסיבה, סיבה לחגוג דבר מה. כאשר אנו מדברים על גלות מצרים, אנחנו מתכוונים לכל סוגי הבעיות בחיים שעליהן אנו אומרים: "אילו ידעתי אז את מה שאני יודע כעת - ודאי הייתי מונע מעצמי צרות רבות". מאין הגיעו אלינו החכמה והמודעות שלא היו לנו קודם לכן? התשובה: המודעות הייתה ב'סוד העיבור'! כלומר, התרחש תהליך של חזרת המודעות אל השורש, למצב הפוטנציאלי הראשוני. בליל הסדר אנחנו בונים באופן מסודר את כל המבנה הרוחני של חיינו; אנחנו מניחים בסיס לאפשרות תיקון כל הפגמים שבנו, ולהבטחת בריאות, הצלחה וכל הטוב שבחיים - לכל השנה. בגלות מצרים - שבה אנו נמצאים כל השנה - המודעות שלנו נמצאת ב'סוד העיבור בקטנות', ובתוכה נכללים העבר, ההווה והעתיד שלנו, של כל האנושות ושל כלל היקום. כאשר אנו עורכים את ליל הסדר, אנחנו רוצים להגדיל את המודעות שהייתה בקטנות, ומבקשים להגיע לשליטה מלאה שתוציא אל הפועל את מלוא היכולות שלנו. אחד מהכלים המשמעותיים ביותר שמסייעים לנו לממש את הפוטנציאל שבנו הוא המצה. למצה כוח רפואי עצום. כל ההבדל בין חמץ ומצה הוא באות ה"א שבאה במקום האות חי"ת. האות ה"א היא זו שעושה את ההמרה (טרנספורמציה) בין ה' הרצון לקבל לעצמו' לבין הרצון לקבל על מנת לתת'. המרה זו מאפשרת לפרוץ את חומת הקליפות, לחזור למצב העוברי ולהתחדש - בדומה להתחדשות שעברו שרה ואברהם כשנוספה להם האות ה"א לשמותיהם. כדי שהגוף יישאר בריא וצעיר לנצח, עליו לעבור תהליך של התחדשות. בתהליך זה כל תא עובר כעין נסיגה למצבו העוברי שבו אין לו שייכות לרקמה ממוינת, לכן אין בו גילוי של אור, ואין לקליפות אפשרות להיאחז בו. במצב העוברי התא עובר כעין ניקוי רוחני וגשמי. בסוף המסלול - הוא חוזר ומקבל מודעות וזהות של תא חדש ורענן, ומשתייך שוב לרקמה ממוינת בגוף. הקליפות הן אלה שמונעות מן התאים לחזור למצב העוברי ולהתחדש. תא סרטני אינו שונה מתא בריא, אלא שהוא מכוסה על-ידי השטן, דהיינו ב- 'קליפה'. עקב כך הוא "נתקע", אינו יכול לחזור למצב העוברי, ואינו מסוגל להתנקות ולהתחדש. המרפא למחלת הסרטן - כמו גם לכל מחלה אחרת - הוא גם הפתרון לבעיית הצמחת האיברים שנקטעו. למדנו כבר שהאיבר הקטוע נמצא במקומו. כל קטוע איבר יאשר שהוא עדיין מרגיש אותו, אלא שלא ניתן לראותו כי הוא שרוי ב' סוד העיבור. על מנת לחדש את פעילותו התקינה חייב האיבר לחזור תחילה למצבו העוברי, ולהתחדש שם. המרפא לכל הבעיות הללו טמון בחג הפסח. הבורא ראה שבני ישראל לא יוכלו לצאת ממצרים בכוחות עצמם, לכן הזרים לשם אור עצום כדי לסלק את החשכה. היה צורך לנקות קודם את בני ישראל מאחיזת הקליפות, ורק אחר כך להוציאם מגלות לגאולה. דומה הדבר לקרן אור שחודרת לחדר חשוך, ומאפשרת לראות לאורכה את האבק שבאוויר החדר; משזיהינו אותו - ניתן לסלקו. בדיוק כך שרף האור את המצרים שהיו מחוברים לכוחות החושך. הפגיעה במצרים לא הייתה פגיעה ישירה ומכוונת, אלא תוצאת בחירתם של המצרים להיות מחוברים למקור רע יותר בעת גילוי האור. טרם חציית ים סוף, בעוד שמאחוריהם צבא המצרים הלך והתקרב, פנו בני ישראל לבורא בקריאה לעזרה. ומה עונה להם הבורא? - "מה תצעק אליי?". מסביר הזוהר: עת צרה כגון זו שבה היו נתונים בני ישראל על שפת ים סוף - אינה זמן לתפילות אלא למעשים. כל עניין קריעת ים סוף שייך ליכולת האדם לשלוט בחומר באמצעות המודעות. נושא זה מעוגן היטב במדע המודרני (בתורת היחסות ובמכאניקת הקוונטים), וידוע זה כ- 70 שנה, אך המדענים עדיין לא מצאו דרך ליישם את העיקרון שבתיאוריה שפיתחו. לעומתם, מומחי קרטה מדגימים כבר שנים רבות פעולות של שבירת לוחות עץ או אבנים בכוח המחשבה בלבד, ללא הסתייעות בכוח האגרוף. המחשבה שקובעת כאן היא: "הלוח נשבר, אני מסוגל לשבור אותו"!

 

[nypx]

המשך

לצורך שליטת המודעות בחומר צריכים להתקיים שלושה תנאים: 1) אמונה מוחלטת שניתן לממש שליטה זו. 2) שימוש נכון בשמות הבורא (כגון ע"ב שמות) המגשרים בין מודעות רוחנית לבין החומר. 3) הבנה שהשליטה בחומר מושגת רק בעזרת כוח הבורא המתגלה בעולם - דרכנו. מדוע נשלט חודש ניסן על-ידי מזל טלה וכוכב מאדים? מדוע הוא מכונה "חודש החירות"? מאדים הוא כוכב של אש, וטלה הוא מזל של אש. בני מזל טלה זקוקים שיבעירו אש תחת רגליהם. מדוע ולשם מה? זהו סוד החיים! כשהקרקע בוערת תחת רגלינו, אין אנו עסוקים בשאלות כגון: "האם הכול ראו אותי? האם הכול יודעים מי אני וכמה אני חשוב?" וכדומה. תחת זאת אנו עסוקים בהישרדות בלבד, ובמצב זה אנו שווים זה לזה, נטולי אגו. הסרת האגו היא התיקון שביצעו ישראל בעת שחיטת הטלה ושריפתו, כמו גם בעת ביעור החמץ מכל מושבותיהם. פעולה זו של הסרת האגו היא המפתח לחירות אמתית, לשליטה ולהגנה. בעזרת האור, בעזרת כל הכלים שיש ברשותנו כיום, נוכל לצאת בקרוב מאוד מעבדות - לחירות, מסוד העיבור' - לגילוי ולמימוש הפוטנציאל האמתי שלנו. שריפת החמץ ההגדה של פסח סידור קערת פסח בדיקת חמץ החמץ פסח- לעשות סדר בחיים החגים, כפי שמגלה לנו האר"י מצפת, הינם "חלונות קוסמיים" שאנו יכולים להיכנס לתוכם ולמשוך שפע וברכות לעולם שלנו מעולמות עליונים. בפסח נפתח חלון הנותן לנו כוח של צמיחה והתחדשות, אם בראש השנה קיבלנו קלטת של חיים לשנה שלמה בפסח אנו בוחרים מה להכניס לתוכה. אירועי יציאת מצרים וקריעת ים סוף מלמדים אותנו שהמחשבה שולטת על המציאות ובעזרת מודעות נכונה וכלים מתאימים אנו יכולים ל"נווט" כפי רצוננו כל תהליך הקורה במציאות שלנו. דרך כוונות, מדיטציה ותקשורת מיוחדת קבעו המקובלים דרך בה יש לנו את האפשרות להחליט כיצד אנו רוצים שתראה השנה הקרובה. ההגדה של פסח באמצעות התוכנה הנמצאת בהגדה, ניתן למשוך שפע רוחני. השימוש בתוכנה מוגבל על ידי מידת ההבנה שלנו, הרחבת ההבנה תרחיב גם את יישום היקף התוכנה, באמצעותו נתחבר לאנרגיה העצומה המופיעה ביקום בליל הסדר. בדיקת חמץ עם רדת החשיכה, על פי האר"י אנו לוקחים עשר פיסות לחם עוטפים ומפזרים אותן ברחבי הבית , נציג בני הבית מחפש את הלחם לאור הנר ובבוקר שלמחרת שורפים את 10 פיסות הלחם. החמץ תוצאה של תפיחת הבצק מסמל את הרצון האנוכי שלנו שתופח ללא שליטה ומפריד אותנו מהשפע של הבורא. ניקיון הבית, חיפוש החמץ ושריפתו הם חלק גשמי של התהליך הרוחני אותו עלינו לעבור בתקופה זו, במהלך התקופה שלפני הפסח ובחג עצמו אנו מנקים את המערכת מן הכוחות השליליים שחוסמים את הזרימה החיובית. חזרה לתחילת הדף שריפת החמץ אפר הוא חומר שאין לו המשכיות, לכן אפר מסמל ויתור מושלם על חומר גשמי. שריפת החמץ מביאה קץ למודעות הרצון האנוכי לקבל לעצמנו בלבד ומסלקת את מודעות החומר שיוצרת אשליה של סוף בכל תהליך. אפשר להסתכל על תהליך זה כעל תהליך שריפת החלקים השליליים במודעות. סידור קערת פסח באמצעות העזרים הגשמיים שנמצאים בקערת הסדר אפשר לבנות את החומרה שבאמצעותה אפשר להתקשר לאנרגיה המיוחדת המתגלית בלילה זה. על הקערה נמצאים שישה פריטים המסודרים בצורת מגן דוד שכל פריט מייצג תדר אחר של תקשורת. מצד ימין למעלה - צוואר חרוך באש של עוף המייצג את הטלה, בעזרתו אנו מתחברים לכוח של חסדים. מצד שמאל למעלה - ביצה חרוכה באש, הביצה המתקשה בבישול ולא מתרככת מייצגת את מידת הדין - באמצעותה אנו שולטים על העקשנות ועל אחיזתנו בעולם החומר. במרכז בין השניים - מרור, כשטועמים כף של מרור מרוסק מרגישים מהר מאוד טעם מר כמוות אך אם לועסים בהקפדה ובאיטיות תוך כדי התגברות על הרצון לבלוע אותו במהירות, משתנה בהדרגה טעמו והופך מתוק. דרך לעיסת המרור אנו מתחברים לכוח של התחדשות וגילוי אור בחיים. מצד ימין למטה - החרוסת, נותנת לנו כוח למתק את הדינים. מצד שמאל למטה - כרפס (פטרוזיליה), להתחבר לכוח של וודאות והשלמה שאור הבורא, כל רצונו להטיב עמנו. למטה בין שניהם - חזרת (חסה), להתחבר למידת הרחמים. את שלוש המצות מניחים מתחת לקערת הסדר (רצוי להגביה את הקערה מעליהן כדי שלא ישברו) שלוש המצות מקשרות אותנו לכוח של השפע, הברכה שזורמים ביקום בליל הסדר . המצה היא לחם שלא עבר תפיחה, היא כלשון הזוהר - תרופה לשליטה מוחלטת ברצון, באגו ובשליליות לשנה כולה.