פסח - חג ארוך כל כך...

פסח - חג ארוך כל כך...

טוב אז מה עושים כשהגן סגור לרגל חוה"מ והפצפון מטפס על הקירות - וגם אנחנו בבית? אז יצאנו לפה ולשם, טיילנו, קנינו קצת, שיחקנו, מה הלאה? אהאשה אומרת "תעזוב אותו בשקט", אני לוחץ לעשות כמה שיותר Floor Time ו-DIR, נגיד שזה כפיצוי על החוסר הקיים כרגע בגלל שאין לו גן.

בקיצור "חגיגה" בבית. אז כמה זמן לתת לו לשחק את המשחקים התבניתיים שלו, שהוא יכול למשוך שעות, כמה להקדיש לו פלור טיים בתקופה כזו? יש המלצות?
 

kagome10

New member
לנצח

בשורות הראשונות התכוונתי לכתוב על יתרונותיו של השעמום, שמאפשר לילדים (ולמבוגרים!) לפתח את היכולת החשובה כל כך - להעסיק את עצמם.
גם אני טיפסתי על הקירות מתישהו בילדות. ואז מתישהו למדתי להעסיק את עצמי. ואני מודה להורים שלי על המיומנות החשובה הזו, במיוחד כשאני רואה אנשים צעירים בגילי שלא יודעים להעסיק את עצמם.

אבל על פי השורה האחרונה בהודעה אפשר להסיק שהוא דווקא יודע להעסיק את עצמו - מצויין!
לא רואה סיבה למנוע ממנו לשחק במשחקים תבניתיים שעות. זה רק טוב.

מה זה פלור טיים?
 

dina199

New member
האשה צודקת


לכל אחד מותר ליהנות מהחופש .וכל חופש נגמר בסוף.
חג שמח
 

TikvaBonneh

New member
אל תריבו

אתה תעשה איתו DIR כשאתה איתו, והיא תעזוב אותו בשקט.
אנחנו השתדלנו להשאיר לו כמה שפחות זמן חופשי כשהוא היה בשלב הזה. רשמנו לקייטנות בכל ימי החופש. למזלנו בעירנו יש קייטנה של עמי"חי שמכסה את חול המועד ואת חופשת הקיץ.
עוד אפשרות זה לצאת לחופשה. יש נופשונים של אלו"ט שבהם יש חונכות שרצות אחרי הילדים וזה מאוד נחמד ומרענן.
 
הילד אובחן לפני 4 חודשים

למרות שכבר למעלה מחצי שנה היה ברור לנו שיש לנו פצפון מתוק על הקשת האוטיסטית.

לגבי פלור טיים - השאלה היא כמה ללחוץ עליו בעניין הזה וכמה לאפשר לו לשחק באופן חופשי
 

dina199

New member
זה ממש מעט זמן


ברור שרוצים לעשות כמה שיותר דברים וכמה שיותר מהר , אבל זה לא כך. צריך לנסות לשחרר.
העסק הזה הוא להרבה זמן ואי אפשר להעסיק או לדרוש 'התקדמות' ללא הפסקה. הרי לא עושים את זה באף תחום אחר בחיים (גם לא עם ילדים אחרים)
תהיה אבא מספיק טוב גם אם תרשה לעצמך לעצור מדי פעם . אנחנו לא סופרמנים
 
בחופש לא עושים טיפולים תהיה אבא שלו וזהו

לטייל זה מעולה.
לשחק בכל מה שעולה בדעתך זה מעולה.
להצטרף למשחקי הדמיון שלו.

ולעצור את ה-DIR והפלור טיים בחופש.

חופש נעים.
והכי חשוב לתת לילד גם לנוח ולהוציא מעצמו גם אם נדמה לך שהוא משועמם - זה לא תמיד נכון.
 

dina199

New member
אני לא אתפלא אם אנשי מקצוע אמרו

לטפל כמה שיותר מוקדם, כמה שיותר מהר וכמה שיותר אינטנסיבי
 

Precious37

New member
זה מה שהורים "חדשים" שומעים מיד אחרי האבחון

מהמאבחן, מחברים, בפורומים באינטרנט.
הילדה שלי אובחנה רשמית ממש לפני פסח ואני בתחושה שעכשיו אנחנו בחופש ולא רצים לשום מקום, אבל בראש מהדהדת ההוראה לטפל, מהר, כי אחר כך יהיה מאוחר.
זו תחושה מאוד קשה להורה.
 

dina199

New member
ברור שזו תחושה רעה להורה.

והעניין שאנשי מקצוע לא מתכוונים לכך. ה'מהר' שלהם שונה מאוד מ'מהר' של ההורים.
אני לא בטוחה שרובם מודעים לזה שההורים תופסים את ה'מהר' ו'אינטנסיסי' כל כל מילולי, שמפחדים לעצור אפילו קצת בשבתות וחגים.
ואין לי מושג מי החליט ש'א"כ יהיה מאוחר'
. ומה אם האיבחון היה חצי שנה או שנה יותר מאוחר ? והרי יש גם תורים כל כך ארוכים לאיבחון . למה זמן התור לא מטריד אם אנשי המקצוע ?
 

mise

New member
מה עם טיול בטבע

אולי עם לינה באוהל לשינוי אוירה?
 

TikvaBonneh

New member
זה רעיון מצויין

הייתה לנו תקופה מאוד קשה עם הילדים שבספקטרום וברגע שיצאנו לחופשה בטבע ושינינו אוירה הם פרחו. היינו בחוות זית במדבר בנגב ישנים שם באוהלים אינדיאניים. הקטן כל היום האכיל את החמור זה היה ממש כיף.
 

mise

New member
גם אצלנו הוא פורח בטבע

אנחנו בכלל גרים בתוך שמורת טבע מבוייתת..

דוקא בליל הסדר הופתענו מאוד.
ירדנו למדבר לגילגל המקראית לעשות שם את הסדר
וחזרנו היום אחר הצהריים בגלל שלראשונה לא היה לו טוב בטבע.
הוא גם ביקש לחזור הביתה עוד מאתמול, גם הלך במעגלים
וזה אומר שהוא ממש לא מבסוט, גם טיפס על עצי תמר וחיבק אותם
זמן ממושך ופשוט לא מצא את עצמו.. אולי בגלל החום הכבד בצהריים..
בכל אופן - זו פעם ראשונה שהוא לא פורח בטבע.
 

Navva

New member
אין כמו חופשה או הפסקה בטיפולים

יהיו פה לא מעט הורים שיספרו על "קפיצות" בחופשים.
בטיפול נדרשות הפסקות לעיכול "החומר הנלמד", הרגיעה מאפשרת לדברים חדשים לבוא לידי ביטוי. םלא פעם ולא פעמים ראיתי זאת אצל בני (בן 11 תלמיד כיתה ה' "רגילה")

עם כל הטיפולים, צריך לזכור שיש "דברים", שיגיעו כשהילד יהיה בשל ומוכן, או שהוא "יחליט". לא תמיד אפשר לזרז נדרשת הבשלה. למדתי זאת מהקלינאית הראשונה שעבדה עם בני (טרום אבחון), היא אמרה שיחליט לדבר הוא יעשה זאת לפי כל אבני הדרך, אבל באיחור וגם בקיצור. ואכן כך היה בחופש פסח (הוא היה בגן שפתי - חופשות רגילות של משרד החינוך) לפני 7 הוא התחיל לדבר ממש (עד אז ג'יברש), ומאז הוא לא סותם את הפה.

לגבי עמידה בתור, לקח שנים ללמד אותו. אז... תן לבנך וגם לכם להנות מהחג, וצריך לזכור שהחיפזון מה...


 
למעלה