לפסוקים כאלה התכוונת ?
כל הפסוקים לקוחים מהתנ"כ, לא יודע אם קלעתי לדעתך, אם לא תגידי ואולי נעשה איזה "מקבץ שיפורים" בהמשך. הקטע של "יחסים עם השכן" לא הסתדר לי והגדרתי אותו כ"האדם בסביבתו". את רוב הפסוקים שהבאתי הכנסתי לנושא שקראתי לו "לקח ומוסר השכל", את יכולה כמובן לחלק ולקטלג כראות עיניך. לקח ומוסר השכל לאדם ================ הפתגם: לֵךְ אֶל-נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. המשמעות: האדם העצל צריך ללכת אל הנמלה החרוצה, ללמוד את דרך חייה ולהחכים. יש המצטטים את הפתגם בהומור בצורה מעוותת: לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה ושב בצל. מקור: משלי, פרק ו', פסוק ו' - "לֵךְ-אֶל-נְמָלָה עָצֵל; רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם." הפתגם: מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן המשמעות: לדברים שאומרים יש כוח עצום. הם עלולים לגרום למוות אך גם להציל חיים. המקור: משלי, פרק יח', פסוק כא' – "מָוֶת וְחַיִּים, בְּיַד-לָשׁוֹן; וְאֹהֲבֶיהָ, יֹאכַל פִּרְיָהּ." הפתגם: שומר פיו ולשונו, שומר מצרות נפשו. המשמעות: הנזהר בלשונו, ובדברים המוציא מפיו, שומר את חייו מִצָרות. כלומר – ללשון עוצמה רבה ויכולת השפעה על חיינו. המקור: משלי, פרק כא', פסוק כג' – "שֹׁמֵר פִּיו, וּלְשׁוֹנוֹ-- שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ." הפתגם: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל-פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי בְּרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ. המשמעות: התנהג בנדיבות כי בעתיד תקבל גמול על כך. עזור לאחרים והם יזכרו אותך לטובה, ובעתיד אולי אחד מהם יעזור לך. המקור : קוהלת, פרק יא' פסוק א' – "שַׁלַּח לַחְמְךָ, עַל-פְּנֵי הַמָּיִם: כִּי-בְרֹב הַיָּמִים, תִּמְצָאֶנּוּ." הפתגם: מים גנובים ימתקו. המשמעות: החטא המתוק, האדם העושה מעשה אסור, מרגיש הנאה גדולה יותר מאשר אדם העושה אותו המעשה בדיוק אך אינו אסור. ניתן לראות את המשמעות הזאת גם מהמשכו של הפסוק "לחם סתרים ינעם", לחם שמשיגים אותו בסתר, בגנבה. המקור : משלי, פרק ט', פסוק יז' - " מַיִם-גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ; וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם" הפתגם: אֱוִיל מַחֲרִישׁ – חָכָם יֵחָשֵׁב המשמעות: טיפש ששומר על שתיקה, נראה חכם בעיני אחרים. המקור :ספר משלי, פרק יז' פסוק כח' – "אֱוִיל מַחֲרִישׁ, חָכָם יֵחָשֵׁב; אֹטֵם שְׂפָתָיו נָבוֹן" הפתגם: אל יתהלל חוגר כמפתח המשמעות: אל יתפאר ו"ישוויץ" אדם לפני שביצע את המשימה המוטלת עליו. הסבר: חוגר הוא מי שחובש את בגדי הקרב לפני היציאה למלחמה. מפתח – הוא מי שמסיר את בגדי הקרב – לאחר המלחמה. המקור: מלכים א, פרק כ', פסוק יא'. תשובתו של אחאב מלך ישראל להתרברבות של בן-הדד,מלך ארם. "וַיַּעַן מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר דַּבְּרוּ, אַל-יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ." הפתגם: אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ, וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ; אַל-יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ המשמעות: אל "תשוויצו"! – אדם צריך להיות צנוע ועניו גם אם הוא חכם, גיבור או עשיר. המקור: ירמיהו, פרק ט' פסוק כב' - "כֹּה אָמַר יְהוָה, אַל-יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ, וְאַל-יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר, בִּגְבוּרָתוֹ; אַל-יִתְהַלֵּל עָשִׁיר, בְּעָשְׁרוֹ". הפתגם: דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים המשמעות: חכמים אינם משמיעים את דבריהם בצעקות, אלא בנחת, בשקט ובסבלנות. המקור: קהלת, פרק ט', פסוק יז' " - דִּבְרֵי חֲכָמִים, בְּנַחַת נִשְׁמָעִים--מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל, בַּכְּסִילִים." הפתגם: הֶחָכָם – עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ המשמעות: עיניו של החכם פקוחות, והוא מבין את המציאות. המקור: קוהלת פרק ב', פסוק יד' – "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ; וְיָדַעְתִּי גַם-אָנִי, שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת-כֻּלָּם". הפתגם: יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ המשמעות: אל תשבח את עצמך. עדיף שאחרים יעשו זאת. המקור: משלי פרק כז', פסוק ב' - "יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא-פִיךָ; נָכְרִי, וְאַל-שְׂפָתֶיךָ."