פסגות.

[פה רק לרגע]

פסגות.

הכל התחיל כל כך מהר וגם נגמר כל כך מהר. ואולי כל החיים האלה רצים ועוברים לנו מול העיניים בלי אפשרות לעצור, להבין, להתרשם וללמוד. ואולי בגלל זה אנחנו מצליחים להפנים טעות רק בפעם השניה או השלישית או אפילו החמישית שלנו. מחפשים את הטוב ולא עוצרים להביט בו כשהוא מגיע. והכל מסתובב כמו מעגל סביב המשמעות, אבל אי אפשר לחוות אותה כי ברגע שהגעת היא משתנה ואתה משתנה והעולם משתנה. אני רק רוצה קצת קביעות, משהו שיחזיק אותי ולא יתן לי להמשיך ולרוץ הלאה בין כל הדרכים האלה. נמאס לי לעבור בין פסגות. אני רוצה פסגה אחת שהיא שלי.

 

[צעיף לבן]

רגע,

אל תתני למשפט הזה: "נמאס לי לעבור בין פסגות." להוביל אותך.לפעמים המעבר בין הפסגות מלמד אותך הרבה על הפסגה הבאה שלך. זה כמו פאזל, את רק צריכה לאסוף את כל החלקים- כדי לראות את התמונה בשלמותה, וכשתראי- את כבר תזהי את הפסגה- שתשאיר אותך שם. בהצלחה מותק.

 

[princhipeta]

מסכימה במאה אחוז..

לפעמים הדרך לפסגה היא מה שעושה את ההגעה לפסגה לכ"כ יפה.. יש כזה קטע בספר "זן ואומנות אחזקת האופנוע": הדובר מספר על טיול אופנועים שהוא עושה עם אביו עוד זוג חברים, ואז הוא מהרהר בינו לבין עצמו שאם מישהו היה מגיע לאותה נקודה בדיוק, רק בדרך אחרת (לדוגמא מטוס וכו'..) הוא לא היה חווה את אותה חווית הנוף, כמו מישהו שעבר את כל הדרך עד לנקודה.. מקווה שהבנתם, אם לא תקראו את הספר.. בכל אופן, תהני גם מהדרך, כי לא משנה כמה היא קשה או אפילו מתסכלת לפעמים, כשתגיעי לפסגה הנוף יהיה אחרת..

 

[פה רק לרגע]

תודה../images/Emo140.gif

אני לא אומרת שלא צריך לטפס, אבל זה מרגיש שכל הזמן אתה מתרוצץ ותתרוצץ בין פסגות. וזה כבר נהיה יותר מדי. לדעת נתיבים / זן ואומנות אחזקת האופנוע, רוברט פירסיג ..."כמו אלה בעמק שמאחורינו ניצבים רוב בני האדם כל ימיהם מול הררי הרוח ואינם נכנסים אליהם לעולם. הם מתפנקים בהאזנה לסיפוריהם של אלה שהיו שם ובכך פוטרים עצמם מקשיי ההעפלה. יש המעפילים בהרים בליווי מורי דרך מנוסים המכירים את הנתיבים הטובים ביותר והפחות מסוכנים, וכך מגיעים הם ליעדם. אחרים, חסרי נסיון וחשדניים, מנסים לפלס נתיב בעצמם. רק מעטים מהם מגשימים את שאיפתם, אך יש אחדים מהם – בעזרת כוח הרצון, מזל וחסדי האל – מצליחים בכך. ובהגיעם שמה, נהיים הם מודעים ליותר מכל היתר לכך שאין רק נתיב אחד או מספר מסלולים קבוע אל היעד. כל נפש והנתיב שלה.“

 

[פה רק לרגע]

לא אמרתי שהמעבר לא מלמד,

להפך, הוא משנה הכל. לזהות אני מניחה שאזהה, השאלה אם אגיע אל הפסגה הזאת בכלל. תודה לך.