פנ ט ז י ה

פנ ט ז י ה

כשאני אקום,אני אבליט את עצמי. את הגב החשוף,את הרצון השקוף. אומר ביי לפני לכתי, אז הוא ייגע,ואני אקפא. נגיעה קלה בכתף .זהירות! עלולה להתעלף. האדמה תחתיי תרעד,אני אמעד. עוד צעד קדימה ואני בחוץ עוד צעד אחד אחורה ואני בפנים ואם אצא-לא אחזור לעולם ואם אכנס-לא אשוב להיות אני לעולם בדקה אחת שפויה,אני עלולה לשגות ולעשות מעשה משוגע בדקה אחת שפויה אני עלולה לשלם חיי נצח שלמים להתמסר לחיי משוגעים ללבוש לנצח בגדים לבנים לתקוע את מרפקי במזרונים מתנפחים לדבר כאילו הייתי אלוהים כי השיגעון נמצא בכל דבר שפוי בו אנו עושים כל שביקשתי היה להשעין עצמי עליו שיהיה לי למשענת להניח את כל כולי על גופו להקשיב למילים מקרוב לטעום את השפתיים המחייכות אני נכנסת.נכנסת ולא יודעת אייך אצא. מפרידות ביננו זגוגיות שקופות מפרידה ביננו נשימה אחת קטנה מפרידים ביננו בדים דקים יש בו...בתהליך החיבוק,סוג של ניתוק ניתוק מעצמך הפקר של כל הרגשות שלך בתוך ידיו של אחר זה חיבוק רך אני נכנסת לתוך הגוף הזה כאילו לא ביקרתי בשום גוף אחר בחיי צוללת לתוך הידיים הגדולות טובעות בתוך דמעותיי שהשתחררו מבלי משים "הס הס" עולה מתוך גרונו זה השקט שחיפשתי זה השקט שביקשתי מנענעים את גופינו בלי מודע ראשי על ליבו ראשו על שלי ידו הימנית עוברת על גבי,מרעידה אותי ידו השמאלית מחזיקה סנטרי,הוא מרים את ראשי אני טובעת בנשיקה הזו עיניי עצומות,ואני כמו רואה את הכל עדיין על מפתן הדלת,מרגישה כמו נדחסת לכל הפינות בליטה גברית רטיבות נשית כבר אין ביננו זגוגיות הנשימות חונקות ואין ביננו בדים דקים רק בשר מלא תאווה וטיפה טיפה של א ה ב ה
 
מודה- ריגשת אותי מאוד

כתיבה כל כך אמיתית, נוגעת, עוצמתית, לא קראתי הרבה זמן.
 
במילה אחת....

ואווווווווו
 
למעלה