נסערת מריקוד הלהבות העשנות שמתבדרות ברוח הלילית כבר מאוחר נלך לישון הפנסים הצהובים נעים נדים ברוח הגלילית צמדים צמודים כמו אנשים כבר מאוחר נלך לישון האדמה כבר רווית טללים אני רוגעת נמה את שנתי ידך טובה אלי בא תעביר ליטוף אחרון על נשמתי.
אין צורך במילים התחושות פרשו כנפיים הפיצו שביבי תשוקה אל ליל חושק. נפרצו קווים אדומים פצחו במחול שיר הסתלסל לו מעמקי גוף רוטט. נטלתי ידך בהלוך מהסס לרחף אל מיטת עינוגים להשמיע צהלולי ענבלים המדליקים שלהבת ומתפרצים מעמקי לבבות.
