פנים וחוץ

[schlomitsmile]

פנים וחוץ
במשך יותר משבוע ה

לא יצא מהבית,
ולא שלא רצה- דוקא מאד רצה,
אבל משום-מה, לא ידע בעצמו להסביר מדוע,
לא הצליח להוציא את עצמו.
זה תיסכל אותו מאד.
לא ידע מה לעשות.
בשיחה בינינו הסתבר, שבפעם האחרונה שיצא,
הלך עם אבא לקניות של יום ו', לעזור לו לסחוב.
עלה בדעתי שמא זה קצה-חוט,
אולי כדי לעזור למישהו,
משהו יתארגן לו בפנים, ישתחרר, והוא ייצא.
ואכן, בעלי ביקש את עזרתו באיזה עניין,
והוא נעתר

מאז,
כבר כמה פעמים יצא, כולל ככה סתם בעצמו לסיבוב.
ה"סתימה" השתחררה

 

[נתנאל 123456]

הכי טוב להיות בבית לא לסבול את קולם של העלובים.
הבן שלך רק שבוע בבית אני כבר ארבע שנים. גם אני חשקתי
לצאת לבחוץ, אך הבנתי שטוב יותר מבפנים. אז נטשתי את עולמנו.
ולאן הגעתי?: כן על עולמי. אני לבדי כל ימי אהיה לבדי תמיד לבדי
היה. וטוב לי בליבי שאין אני אסבול א ת נחת זרועם של בני האדם.
אולי אכיר לי איזו פרח שתאהב אותי, אבל נראה כבר מה היה, אבל דעי.
לא צריך לחוץ על ילד לצאת מביתו, צריך לפחד שהוא יוצא מעולמו.
אני שמח שהוא בבית הוא לא סובל את קוות בני האדם העלובים.
חסרי הפנים ,הרכוכים. שהיה בעלמו כדאי לו ואני מאחל לו להיות
אך ורק ביתו לעד, כמו שאמר אריק אנשטיי " אין כמו להיות בבית"
יום טוב.

 

[schlomitsmile]

שמחה שאתה שמח, הוא שמח לצאת
לא יודעת מה גרם לך לחשוב שמישהו לחץ עליו.

 

[נתנאל 123456]

החיים הם לחוצים אז לוחצים. לא כך?
ואני חושב לי כל מיני מחשבות טובות/ורעות, ובעני המוות
אורב לך בחוץ. ואני לא שמח מעולם לא הייתי ולעולם לא אהיה.

 

[נתנאל 123456]

אני מכיר הורים אז עשיתי 1+1 והגעתי ל= 2
הכל לפי ניסיוני. כמובן שלא אמרת אל לי להיות לפתי. אבל אני מבין
איך חושבים אנשים. כי אני בעצמי חלק מהם והתערבבתי עמם . אמנם
מה בלב איני יודע אבל מה לבחוצה אני בקיא היטיב.

 

[schlomitsmile]

אז זהו, שעשית 1+1 והגעת ל 3

אתה מכיר את מי שאתה מכיר
ואתה לא מכיר את מי שאתה לא מכיר
(כמו כולנו)

 

[נתנאל 123456]

הכל תלוי במה ספר המספר ותלוי הדמיון של השומע.
ונשאר את האמת לאמתיים והשקר יחלוף מן העולם. בלי לנקוט
בשמות אלה הכל כללי ולא פרטי.

 

[נתנאל 123456]

אני מכיר הטב את המנגנון.
ומעטים הם אלו שסטוים ממנו וגאים בכך. ומי שסטה ועומד בגאון.
ישבח אותו אלוהים.

 

[ronschap]

גם לי זה קרה כשהייתי כבר נער גם היום אני לא אוהב להיות בחוץ

 

[schlomitsmile]

היום יצא לסיבוב של שעה ביוזמתו
הסוגיה של האיזון בין בחוץ לבפנים
היא מורכבת, עדינה, אינדיווידואלית.
הוא מאד עסוק בה בימים אלה.
כן זקוק גם לבחוץ.

 

[נתנאל 123456]

שישמור על עצמו יש חיות רעות בחוץ.
הכבשים הלבנים הם הפיגעות בפני שיני הזאבים השחורים. טוב לבם
של הבלנים עולה על רשעות לבם של שחורי הנשמה אבל צריך להלחם.
ולדעת להתאזן זה אכן. נכון.

 

[dina199]

כששקלו לבן שלי טיפול תרופתי
אמרו שאצל זוג נשוי מספיקה הסכמה של אחד ההורים, ואצל זוג גרוש צריכה להיות הסכמה של שני ההורים. ואפילו במקרה שלי למרות היותנו זוג נשוי ביקשו את הסכמת שני ההורים כי לי ולבעלי היו חילוקי דעות באופן הטיפול בכלל.
לכן אם אתה לא מסכים יש לך קייס, ואם זה לא יספיק כנראה תצטרך עזרה משפטית.

 

[dina199]

זו תגובה לשרשור של לודוויג ואן2

 

[arana1]

הגבול בין פנים וחוץ הוא שאלה שאין מהותית ממנה לזהות
הגבול הזה הוא הכל, במיקומו ובתנועתו מתרכזים כל השאלות הקיומיות.

אז מצד אחד יש בעייתיות עם הנסיון לפתור אותו דרך מה שעלול להיתפש כמניפולציה אבל מצד שני בדיוק בגלל שהגבול הזה מהווה שאלה שלפחות בינתיים בשבילנו היא אינסופית אז מניפולציה מסוג כזה או אחר זה הפתרון היחיד.

כל עוד זוכרים שמדובר בשאלה שאין מסתורים ממנה לא נורא לדפוק פה ושם איזה טריק, לפעמים דווקא הטריק פותר שאלות שאחרת אפשר להיות תקועים מולם כל החיים.

כעקרון, גם כשעוזרים לאוטיסטים, צריך לשמור איפשהו ברקע, או אפילו בחזית (כי הרי גם ההבדל בין הרקע לחזית מבטא משהו על הגבול בין הפנים והחוץ) שכמו שאת מתארת, וגם אחרים, מדובר משום מה, על אנשים שמתמודדים בצורה הכי אישית ופרטית וקונקרטית עם שאלות הקיום העמוקות ביותר,
כך שבין אם מכבדים את העובדה הזאת ( לי אין מושג איך מכבדים את העובדה הזאת כי כאמור מדובר בשאלה מאוד עמוקה) ובין אם לא, יתכן ויש טעם להקדיש גם חשיבה לזווית הזאת.

אוטיזם מתבטא כיחס הכי אישי וקונקרטי לשאלת מקומו של האדם במרחב, ובזמן,
זאת הסיבה לאין סוף התופעות שהנטיה לעשות להם רדוקציה לניורולוגיה מרחיקה אותנו מהיכולת להענות להם כשורה.

אוטיזם זו בעייה פילוסופית, לא ניורולוגית, ככל שהדבר יובן טוב יותר ומוקדם יותר ככה יוטב לכולנו.

 

[schlomitsmile]

מסכימה כמעט עם כל מה שכתבת כאן
לא יודעת אם אוטיזם זו בעיה פילוסופית
אולי אוטיזם מציף בעיות פילוסופיות (ואחרות)

 

[arana1]

לא משנה
לא ברור בכלל מה זה פילוסופיה ובוודאי שהדרך שבה אוטיסטים מתנהלים חותרת גם תחת המושג המקובל כפילוסופיה אבל מה שמהותי לדעתי זה שאסור לאבחן אוטיזם כבעייה נויורולוגית ואסור לטפל בה ככזאת,
גם אם הניורולוגיה של האוטיסטיים היא שונה (ברור שחיבור גוף נפש שונה יתבטא כניורולוגיה שונה) לא כל שונות היא בעייה רפואית,
וחשוב להבין את זה.

במקרה שהבאת, שהוא אופייני לאוטיסטים ולאנשים הקרובים לאוטיזם, יש התנהלות הכי קונקרטית ומוחשית מול סוגיות שלרוב הנורמטיבי מרגישות כמופשטות,
מה שאני מנסה לומר,
זה שיש בדבר הזה גם המון הזדמנויות הכי מופלאות ( כי לחיות את הפרדוקס זו הדרך היחידה לפתור אותו) וגם קשיים עצומים בחברה שעדיין מבוססת על ההפרדה מאוד גדולה בין המישור הפילוסופי, המופשט, לזה המעשי והיומיומי.

ההפרדה הזאת היא שמובילה לבעיות השילוב והתפקוד ולא הדעה השגורה על דעת שרלטני המקצוע וחלק גדול מההורים שכאילו לאוטיסטים חסר במח שבב שיודע לפענח קודים חברתיים,
שזו גישה שאין מטופשת ומתנשאת ומזיקה ממנה,
אגב,
לכולם,
לא רק לאוטיסטים.

 

[schlomitsmile]

 

[ארטוקיה2]

אני מבינה את בנך

גם אני לפעמים רוצה להיות לבד ולא ל לצאת החוצה.
אני מאוד מבינה אותך אני גם יוצאת יש לי חברות/חברים
אז אני כן מבלה אבל לפעמים אני רוצה להיות בתוך עצמי.
את השקט שלי. אני מאוד מזדהה עם בנך ויכולה להבין אותו.
והוא יצא מתי שהוא ירגיש שהוא יכול בהצלחה בהמשך.
בברכה מרי.