פנייה נרגשת ../images/Emo53.gif
נסיעתי האחרונה בקו בין עירוני, נסיעה שאורכת שעה, היא שגדשה את סאת רגשותיי ועוררתני להביא אל הרשת דברים אלו: נעים מאוד, אני נובו, דתי, מתנחל אפילו. כשאני רואה מישהי יפה, שגם משדרת נוחות וחביבות, אני חושב לעצמי, שהלוואי שהייתי מכיר אותה. ותוך כדי שאני מביט בה ותוהה על קנקנה (זה הפנימי, ולא רק החיצוני...) אני מקווה שהיא תשים לב אלי, יען כי ברב ביישנותי, לא אעז להתחיל אתה. כשמדובר במישהי שניכר בה, אם מחולצת מרצ שהיא לובשת, אם משיחתה, ואם מאינטואיציה אישית שאומרת לי: האישיות שלפניך שופעת ליברליות גורפת ומלאה חילוניות כרימון, אזי נפשי מתכרכמת בי, וליבי נעצב על שלא ייתכן שהנסיבות יפגישו ביננו. תופעה מעיקה, אולי יותר מחברתה הנ"ל, היא מה שקורה באוטובוס. אני עולה לי לאוטובוס, תופס מקום טוב (בהתאם למדיניות הרווחת: אם יש ספסל פנוי אף אחד לא מתיישב ליד מישהו...), ומעיף מבט על העולים אחריי, והחולפים במעבר. והנה עולה אותה אחת ששמתי לב אליה בזמן ההמתנה בתחנה, או סתם, מודה ומתודה, אני שם אליה לב עכשיו בגלל יופיה, ואני משתוקק שתשב לידי. כמעט תמיד חילוניות (וגם חילונים, אלא שזה פחות משנה לי...) מעדיפות לשבת ליד חילונים. לא יעזור כלום. אני מרגיש שאני נראה לכן כמישהו מוזר, קר, לא מוכר, מתנכר, מרתיע. אנא מאיתכן, בפעם הבאה שאתן רואות אותי, תתישבו לידי. אני נחמד. באמת. ואני ממש מעוניין להשחית את זמן הנסיעה בהחלפת חוויות בין העולמות, בשיחה סתמית על דא והא, וכו´ וכד´. מתוסכל המצפה לטוב, נובו.
נסיעתי האחרונה בקו בין עירוני, נסיעה שאורכת שעה, היא שגדשה את סאת רגשותיי ועוררתני להביא אל הרשת דברים אלו: נעים מאוד, אני נובו, דתי, מתנחל אפילו. כשאני רואה מישהי יפה, שגם משדרת נוחות וחביבות, אני חושב לעצמי, שהלוואי שהייתי מכיר אותה. ותוך כדי שאני מביט בה ותוהה על קנקנה (זה הפנימי, ולא רק החיצוני...) אני מקווה שהיא תשים לב אלי, יען כי ברב ביישנותי, לא אעז להתחיל אתה. כשמדובר במישהי שניכר בה, אם מחולצת מרצ שהיא לובשת, אם משיחתה, ואם מאינטואיציה אישית שאומרת לי: האישיות שלפניך שופעת ליברליות גורפת ומלאה חילוניות כרימון, אזי נפשי מתכרכמת בי, וליבי נעצב על שלא ייתכן שהנסיבות יפגישו ביננו. תופעה מעיקה, אולי יותר מחברתה הנ"ל, היא מה שקורה באוטובוס. אני עולה לי לאוטובוס, תופס מקום טוב (בהתאם למדיניות הרווחת: אם יש ספסל פנוי אף אחד לא מתיישב ליד מישהו...), ומעיף מבט על העולים אחריי, והחולפים במעבר. והנה עולה אותה אחת ששמתי לב אליה בזמן ההמתנה בתחנה, או סתם, מודה ומתודה, אני שם אליה לב עכשיו בגלל יופיה, ואני משתוקק שתשב לידי. כמעט תמיד חילוניות (וגם חילונים, אלא שזה פחות משנה לי...) מעדיפות לשבת ליד חילונים. לא יעזור כלום. אני מרגיש שאני נראה לכן כמישהו מוזר, קר, לא מוכר, מתנכר, מרתיע. אנא מאיתכן, בפעם הבאה שאתן רואות אותי, תתישבו לידי. אני נחמד. באמת. ואני ממש מעוניין להשחית את זמן הנסיעה בהחלפת חוויות בין העולמות, בשיחה סתמית על דא והא, וכו´ וכד´. מתוסכל המצפה לטוב, נובו.
