פניה לבוגרי אלוטפים
הי הבריון שלנו התחיל לפני שבועיים את אלוטף בנתניה (נפתח מאוחר בגלל שיפוצים). הקליטה מתקדמת יפה, והצוות מדווח שטוב לו והוא משתף פעולה נהדר. הצוות מדהים, דרך אגב, מעל ומעבר לכל מה שיכולתי לקוות. בימים האחרונים הוא חוזר עצבני וכועס, התחיל להרביץ, חזר להתעורר בלילה. זה התחיל מהיום בו נשאר לישון פעם ראשונה בגן. בהתחלה חשבתי ש"מבשל" משהו, אחר כך ייחסתי את זה לחוסר שינה, עד שאמא חכמה אחת קישרה את זה לעובדה שהחל להשאר לישון בגן. הוא כבר היה שנה בגן רגיל, ושם ההסתגלות היתה הרבה יותר קלה. נראה לי שהכעס והעצבים הם ביטוי של הקושי לקבל את המאסה של העבודה שיש בגן. בתור אחד שרגיל לרחף לו בבועה שלו הרבה זמן, הוא לא רגיל לכך שכל הזמן מפעילים אותו. הוא תמיד היה מקסים כלפי כל העולם ומוציא אגרסיות עלינו בבית, בכך אין שינוי. מישהו פה עבר\ה משהו דומה? אשמח לשמוע. תודה.
הי הבריון שלנו התחיל לפני שבועיים את אלוטף בנתניה (נפתח מאוחר בגלל שיפוצים). הקליטה מתקדמת יפה, והצוות מדווח שטוב לו והוא משתף פעולה נהדר. הצוות מדהים, דרך אגב, מעל ומעבר לכל מה שיכולתי לקוות. בימים האחרונים הוא חוזר עצבני וכועס, התחיל להרביץ, חזר להתעורר בלילה. זה התחיל מהיום בו נשאר לישון פעם ראשונה בגן. בהתחלה חשבתי ש"מבשל" משהו, אחר כך ייחסתי את זה לחוסר שינה, עד שאמא חכמה אחת קישרה את זה לעובדה שהחל להשאר לישון בגן. הוא כבר היה שנה בגן רגיל, ושם ההסתגלות היתה הרבה יותר קלה. נראה לי שהכעס והעצבים הם ביטוי של הקושי לקבל את המאסה של העבודה שיש בגן. בתור אחד שרגיל לרחף לו בבועה שלו הרבה זמן, הוא לא רגיל לכך שכל הזמן מפעילים אותו. הוא תמיד היה מקסים כלפי כל העולם ומוציא אגרסיות עלינו בבית, בכך אין שינוי. מישהו פה עבר\ה משהו דומה? אשמח לשמוע. תודה.