צייד נודד הוא הלב
New member
פנטזיות ילדותיות
אחת הפנטזיות שלי הייתה רומן עם המורה. אך קודם, כבר בכיתה ד' הייתי מאוהב מעל לראש ברכזת קן הנוער העובד, שהייתה בראשית שנות העשרים לחייה, ולפני לימודיה. איני זוכר את השתלשלות הדברים, למעט העובדה שדירת הקומונה של המדריכים הייתה בשכנות לביתי. בערבים הייתי מגיע לקומונה. אין לי מושג איך התגלגלו הדברים לכדי כך. מדוע הייתי רצוי שמה. וכיצד זה שלא נפנפו ילד זב-חוטם מחברת המבוגרים שלהם. אין לי מושג מה היא מצאה בילדון שבי. אין לי צל של השערה על שוחחנו שעות ארוכות לאורך פרק זמן של שנתיים. משחזרה לעיר מגוריה, חיפה, החלפנו מכתבים וגלויות . פעמיים אירחה אותי בביתה עם לינת לילה. לילות אלו הייתי ער, מפנטז שהיא תתגנב אל מיטתי. לא שהיה לי מושג על מיניות באותה עת. אך הייתי מרוגש ודרוך עם ציפייה מעורפלת לדבר מה רך, נעים וענוג. דמותה ודיוקנה חמקו מזכרוני לעד, למעט שיער הג'ינג'י וזנב הסוס שלראשה.
בכיתות ה'-ו' , הייתי דלוק על המורה לתזונה וכלכלה. מורה -חיילת. שיער שחור בתספורת קארה, מדי זית כצבע עיני השקד שלה. מיניאטורה בעלת רגלי שיש שחור וזרועות חומות ועוטפות. משעמדה להגיע לעמדת העבודה שלי, מקלף ירקות או תפוחי-אדמה, כבר הייתי נרגש. וכשהייתה רוכנת להדגים כיצד לעבוד ומה לתקן, המגע המקרי של זרועותיה וריח עורה עוררו בי תחושה ראשונית של מגע מסוג שלא ידעתי עד אז.
אך למיניאטורת השוקולד הזו הייתה מתחרה: המורה לעברית. דקיקה בעלת גו זקוף ותמיד בשמלה שמבליטה את חמוקיה ופטמותיה מזדקרים עם הפטרייה שההחלה לצמוח ולתפוח בין רגליי. למען האמת, לא בדיוק עיבדתי את החוויה. אני רק זוכר שהייתי מצפה בכיליון עיניים לשיעורים אלה.
ברור כי בחטיבה הסיפור כבר היה שונה לחלוטין. באופן מודע לחלוטין בחרתי בחוג/שיעור ציור ואמנות. למרות ידיי השמאליות וחוסר הכישרון המשווע שלי בחרתי במורה: אם זכרוני אינו מטעה אותי היא הייתה גם דוגמנית. בכל אופן, אנו התייחסנו אליה כאל דוגמנית. גבוהה וחטובה ונאה ביותר. לבושה תמיד כמי שיצאה ממגזין אופנה. ישבן מוצק ועגלגל. חזה קטן אך מנקר בגוף ובעיניים. תווי פנים מוארכים וחדים, עיני שקד שחורים.
אבל במציאות, בכיתה ז', החברה הראשונה שלי לא תאמה אף לא אחת מהדמויות הנ"ל: הייתה עגלגלה ומלאה כל טוב . בעלת עור לבן כמו ברבור. בלונדינית מנומשת עם מבטא קנדי בולט. והעיניים, הו העיניים ! כחולות-ירוקות כמו ים סוער.
הבאה בעקבותיה, השנייה: הייתה בת תערובת. שילוב של אמא תימנייה ואבא אשכנזי. מלאה כמו הקנדית, אך בעלת מראה אקזוטי. עור שחום. שיער שחור כפחם. עיניים חומות ומלוכסנות. ופטמות בשרניות על רקע כהה כאגוז.
( ותודה לפורום שהביאני עד הלום: לשלוף מהזיכרון דברים שחמקו להם עם הזמן)
אחת הפנטזיות שלי הייתה רומן עם המורה. אך קודם, כבר בכיתה ד' הייתי מאוהב מעל לראש ברכזת קן הנוער העובד, שהייתה בראשית שנות העשרים לחייה, ולפני לימודיה. איני זוכר את השתלשלות הדברים, למעט העובדה שדירת הקומונה של המדריכים הייתה בשכנות לביתי. בערבים הייתי מגיע לקומונה. אין לי מושג איך התגלגלו הדברים לכדי כך. מדוע הייתי רצוי שמה. וכיצד זה שלא נפנפו ילד זב-חוטם מחברת המבוגרים שלהם. אין לי מושג מה היא מצאה בילדון שבי. אין לי צל של השערה על שוחחנו שעות ארוכות לאורך פרק זמן של שנתיים. משחזרה לעיר מגוריה, חיפה, החלפנו מכתבים וגלויות . פעמיים אירחה אותי בביתה עם לינת לילה. לילות אלו הייתי ער, מפנטז שהיא תתגנב אל מיטתי. לא שהיה לי מושג על מיניות באותה עת. אך הייתי מרוגש ודרוך עם ציפייה מעורפלת לדבר מה רך, נעים וענוג. דמותה ודיוקנה חמקו מזכרוני לעד, למעט שיער הג'ינג'י וזנב הסוס שלראשה.
בכיתות ה'-ו' , הייתי דלוק על המורה לתזונה וכלכלה. מורה -חיילת. שיער שחור בתספורת קארה, מדי זית כצבע עיני השקד שלה. מיניאטורה בעלת רגלי שיש שחור וזרועות חומות ועוטפות. משעמדה להגיע לעמדת העבודה שלי, מקלף ירקות או תפוחי-אדמה, כבר הייתי נרגש. וכשהייתה רוכנת להדגים כיצד לעבוד ומה לתקן, המגע המקרי של זרועותיה וריח עורה עוררו בי תחושה ראשונית של מגע מסוג שלא ידעתי עד אז.
אך למיניאטורת השוקולד הזו הייתה מתחרה: המורה לעברית. דקיקה בעלת גו זקוף ותמיד בשמלה שמבליטה את חמוקיה ופטמותיה מזדקרים עם הפטרייה שההחלה לצמוח ולתפוח בין רגליי. למען האמת, לא בדיוק עיבדתי את החוויה. אני רק זוכר שהייתי מצפה בכיליון עיניים לשיעורים אלה.
ברור כי בחטיבה הסיפור כבר היה שונה לחלוטין. באופן מודע לחלוטין בחרתי בחוג/שיעור ציור ואמנות. למרות ידיי השמאליות וחוסר הכישרון המשווע שלי בחרתי במורה: אם זכרוני אינו מטעה אותי היא הייתה גם דוגמנית. בכל אופן, אנו התייחסנו אליה כאל דוגמנית. גבוהה וחטובה ונאה ביותר. לבושה תמיד כמי שיצאה ממגזין אופנה. ישבן מוצק ועגלגל. חזה קטן אך מנקר בגוף ובעיניים. תווי פנים מוארכים וחדים, עיני שקד שחורים.
אבל במציאות, בכיתה ז', החברה הראשונה שלי לא תאמה אף לא אחת מהדמויות הנ"ל: הייתה עגלגלה ומלאה כל טוב . בעלת עור לבן כמו ברבור. בלונדינית מנומשת עם מבטא קנדי בולט. והעיניים, הו העיניים ! כחולות-ירוקות כמו ים סוער.
הבאה בעקבותיה, השנייה: הייתה בת תערובת. שילוב של אמא תימנייה ואבא אשכנזי. מלאה כמו הקנדית, אך בעלת מראה אקזוטי. עור שחום. שיער שחור כפחם. עיניים חומות ומלוכסנות. ופטמות בשרניות על רקע כהה כאגוז.
( ותודה לפורום שהביאני עד הלום: לשלוף מהזיכרון דברים שחמקו להם עם הזמן)