neurostory
New member
פנטזיה
זה היה הקיץ האחרון לפני הגיוס. הייתי משועמם בבית וממש צריך קצת כסף בשביל לקנות תקליטים ואולי לנסוע לאילת. גרנו בשכונה אמידה בחיפה, אפילו שלא ממש התאמנו לשם, הורי היו שכירים והפרנסה לא הייתה תמיד קלה. חיפשתי תעסוקה שאוכל קצת להתפרנס ממנה. באחד הימים כשהייתי אצל חברי דן, ישבנו ודיברנו וסיפרתי לו שאני מחפש עבודה ואין לי מושג מה אני יכול לעשות. תוך כדי שאנו מדברים נכנסת אמא של דן למטבח, תמיד קראתי לה גברת ברקוביץ' אפילו לא ידעתי את שמה הפרטי. לפני שאני ממשיך, תיאור קטן של גברת ברקוביץ': לא יודע איך אבל כבר מגיל צעיר היא תמיד גרמה לי להסמיק ולהתבלבל כל פעם שראיתי אותה: כבת ארבעים, דקת גזרה, תמיד מטופחת ולבושה בהידור מאופק, תספורת קארה שחורה ופנים של אלה מסתורית עם מבט חד קר ומקפיא. היא כנראה שמעה את השיחה ופנתה אלי בישירות שלה ואמרה: למה שלא תעבוד אצלי ? העוזרת שלנו בחופשת לידה ואני צריכה מישהו שינקה ויסדר פה שלוש פעמיים בשבוע. כמובן שהסמקתי והשפלתי את עיני שנתקעו על נעלי העקב השחורות שהיא לבשה, מלמלתי: כן, אולי, רעיון טוב... והיא לא נתנה לי להתלבט יותר מדי ואמרה: תבוא מחר בשמונה בבוקר ותתחיל. מאוחר יותר בלילה היה לי קשה להרדם, המחשה על גברת ברקוביץ' עם המבט הקר הזה ומשהו בה כל כך משך אותי לא ידעתי אפילו למה אני נמשך רק הרגשתי כל כך חסר אונים לידה וזה נורא ריגש אותי. בבוקר בחמישה לשמונה נקשתי על הדלת. גברת ברקוביץ' פתחה, מלובשת ומאופרת כתמיד. יופי שבאת בזמן, אמרה, אני אוהבת שמדייקים ושונאת שמאחרים. לא הגבתי ונכנסתי אחריה לבית הריק, דן לא נמצא הוא בים עם הגלשן, לא צריך לדאוג לכסף... היא הראתה לי מה צריך לעשות בכל חדר ואני נגררתי אחריה במבט מושפל ונבוך. בסוף היא אמרה: טוב, אני יוצאת, אתה תסתדר פה לבד, ותשתדל לגמור לפחות שלושה חדרים עד שאחזור בשעה שתיים עשרה. וזהו, נשארתי לבד בבית, התחלתי לנקות ולסדר, לא המון עבודה הבית היה מסודר ומצוחצח בדיוק כמו גברת ברקוביץ' המטופחת. לאחר כמה שעות עברתי ליד חדר השינה שלה ושם תפס את עיני מראה שנטע אותי במקום. על השטיח ליד המיטה היו מונחים זוג נעלי עקב, שחורות עם עקבים גבוהים ומחודדים בצורה קלאסית. הרגשתי עקצוץ בכל הגוף, הייתי חייב לראות מקרוב. ניגשתי אל המיטה, התיישבתי על הקצה והרמתי את אחת הנעליים בידי. העור היה חלק ומבריק והנעל עדינה ועם זאת בעלת נוכחות דומיננטית וסקסית. בחיים לא עשיתי את זה, לא יודע איך להסביר את זה אבל מצאתי את עצמי מלטף את עצמי עם הנעל על החזה, על הפנים, ולאט לאט מתחיל ללקק אותה מכל הכיוונים כשהשיא היה שהכנסתי את העקב הדק לפי וינקתי אותו, הכנסתי והוצאתי אותו מפי ובאותו זמן אני מרגיש שכל גופי רועד ושמתפתחת לי זקפה אדירה במכנסיים. אחרי כמה דקות קסומות כאלה הפסקתי, הסמקתי וחזרתי לעבוד. אבל לא יכולתי להמשיך, פשוט שיגע אותי הרעיון של הנעליים האלה שם ומה שהם עשו לי. חזרתי לחדר השינה והפעם סידרתי את הנעליים על הרצפה כאילו שגברת ברקוביץ' עומדת שם בתוכן, ופשוט זחלתי על השטיח וליקקתי את הנעליים, מדמיין אותה עומדת מעליי ומסתכלת עליי במבט הזה המקפיא, ומתחכך בשטיח. בהמשך: איך גברת ברקוביץ' תפסה אותי על חם....
זה היה הקיץ האחרון לפני הגיוס. הייתי משועמם בבית וממש צריך קצת כסף בשביל לקנות תקליטים ואולי לנסוע לאילת. גרנו בשכונה אמידה בחיפה, אפילו שלא ממש התאמנו לשם, הורי היו שכירים והפרנסה לא הייתה תמיד קלה. חיפשתי תעסוקה שאוכל קצת להתפרנס ממנה. באחד הימים כשהייתי אצל חברי דן, ישבנו ודיברנו וסיפרתי לו שאני מחפש עבודה ואין לי מושג מה אני יכול לעשות. תוך כדי שאנו מדברים נכנסת אמא של דן למטבח, תמיד קראתי לה גברת ברקוביץ' אפילו לא ידעתי את שמה הפרטי. לפני שאני ממשיך, תיאור קטן של גברת ברקוביץ': לא יודע איך אבל כבר מגיל צעיר היא תמיד גרמה לי להסמיק ולהתבלבל כל פעם שראיתי אותה: כבת ארבעים, דקת גזרה, תמיד מטופחת ולבושה בהידור מאופק, תספורת קארה שחורה ופנים של אלה מסתורית עם מבט חד קר ומקפיא. היא כנראה שמעה את השיחה ופנתה אלי בישירות שלה ואמרה: למה שלא תעבוד אצלי ? העוזרת שלנו בחופשת לידה ואני צריכה מישהו שינקה ויסדר פה שלוש פעמיים בשבוע. כמובן שהסמקתי והשפלתי את עיני שנתקעו על נעלי העקב השחורות שהיא לבשה, מלמלתי: כן, אולי, רעיון טוב... והיא לא נתנה לי להתלבט יותר מדי ואמרה: תבוא מחר בשמונה בבוקר ותתחיל. מאוחר יותר בלילה היה לי קשה להרדם, המחשה על גברת ברקוביץ' עם המבט הקר הזה ומשהו בה כל כך משך אותי לא ידעתי אפילו למה אני נמשך רק הרגשתי כל כך חסר אונים לידה וזה נורא ריגש אותי. בבוקר בחמישה לשמונה נקשתי על הדלת. גברת ברקוביץ' פתחה, מלובשת ומאופרת כתמיד. יופי שבאת בזמן, אמרה, אני אוהבת שמדייקים ושונאת שמאחרים. לא הגבתי ונכנסתי אחריה לבית הריק, דן לא נמצא הוא בים עם הגלשן, לא צריך לדאוג לכסף... היא הראתה לי מה צריך לעשות בכל חדר ואני נגררתי אחריה במבט מושפל ונבוך. בסוף היא אמרה: טוב, אני יוצאת, אתה תסתדר פה לבד, ותשתדל לגמור לפחות שלושה חדרים עד שאחזור בשעה שתיים עשרה. וזהו, נשארתי לבד בבית, התחלתי לנקות ולסדר, לא המון עבודה הבית היה מסודר ומצוחצח בדיוק כמו גברת ברקוביץ' המטופחת. לאחר כמה שעות עברתי ליד חדר השינה שלה ושם תפס את עיני מראה שנטע אותי במקום. על השטיח ליד המיטה היו מונחים זוג נעלי עקב, שחורות עם עקבים גבוהים ומחודדים בצורה קלאסית. הרגשתי עקצוץ בכל הגוף, הייתי חייב לראות מקרוב. ניגשתי אל המיטה, התיישבתי על הקצה והרמתי את אחת הנעליים בידי. העור היה חלק ומבריק והנעל עדינה ועם זאת בעלת נוכחות דומיננטית וסקסית. בחיים לא עשיתי את זה, לא יודע איך להסביר את זה אבל מצאתי את עצמי מלטף את עצמי עם הנעל על החזה, על הפנים, ולאט לאט מתחיל ללקק אותה מכל הכיוונים כשהשיא היה שהכנסתי את העקב הדק לפי וינקתי אותו, הכנסתי והוצאתי אותו מפי ובאותו זמן אני מרגיש שכל גופי רועד ושמתפתחת לי זקפה אדירה במכנסיים. אחרי כמה דקות קסומות כאלה הפסקתי, הסמקתי וחזרתי לעבוד. אבל לא יכולתי להמשיך, פשוט שיגע אותי הרעיון של הנעליים האלה שם ומה שהם עשו לי. חזרתי לחדר השינה והפעם סידרתי את הנעליים על הרצפה כאילו שגברת ברקוביץ' עומדת שם בתוכן, ופשוט זחלתי על השטיח וליקקתי את הנעליים, מדמיין אותה עומדת מעליי ומסתכלת עליי במבט הזה המקפיא, ומתחכך בשטיח. בהמשך: איך גברת ברקוביץ' תפסה אותי על חם....
