פנטזיה נוסחתית

[avivs]

פנטזיה נוסחתית

רומח הדרקון נחשב לפנטזיה נוסחתית? איזה ספרים טובים לא נכללים בקטגוריה הזו? ובכלל, זה רע פנטזיה נוסחתית?

 

[War Monger]

בחייאת, אתה לא תקרא מה שאומרים לך?

תנסה, אולי תאהב,אולי לא. לא תנסה- לא תדע! אין חוק שמותיר לך לקרוא רק ספרים טובים. כל אחד וטעמו, תנסה...

 

[0 אור 0]

נכון אבל

גם אף אחד לא אמר שפנטסיה נוסחתית זה בהכרח רע (בעצם אמרו אבל אנילא לגמרי מסכימה) - יש ספרים שלוקחים את הנוסחה ומסביבה יש סיפור נהדר עם דמויות עמוקות, עלילה מרתקת והתפתחות בלתי פוסקת, ובדרך כלל יש גם איזה טויסט קטן או התייחסות עם הומור עצמי שעושים את כל העסק לטוב ואיכותי יותר. יש ספרים שהם לא לפי נוסחה ובכל זאת גרועים להחריד, ויש ספרים שמה שהופך אותם לגרועים (או לפחות מקלקל) זה דוקא הנסיון המאולץ להתרחק מהשבלונה. בקיצור, הדרך שלי: לסמוך רק על עצמי (ומעט נבחרים שלמדתי לסמוך על המלצתם)

 

[preacher]

הנוסחה:

גיבור אחד ממוצא ירוד / חבורה + הרבה מסעות + חפצים קסומים סופר-חזקים / כוחות הקסם החבויים של הגיבור שהוא לא היה מודע להם + רוע עתיק המתעורר מחדש + עולם ימי בינימי. בונוסים: מנטור זקן המלמד את הגיבור אבל מסתיר ממנו דברים כל הזמן, גיבור המתכחש ליעודו/כוחותיו, הגיבור יתום/מאומץ והוריו היו קוסמים/בני אצולה. ברומח הדרקון יש חבורה, יש חפצים, יש רוע עתיק ויש עולם ימי בינימי. הוא נוסחתי. ספרים טובים שלא נכללים בנוסחה: טוב, זה די קל. אמבר, כל ספרי ניל גיימן, כל ספרי טים פאוארס, סדרת ולאד טאלטוס (רוב האלמנטים קיימים אבל השימוש שונה לחלוטין), שיר של אש וקרח, תחנת רחוב פרדידו, חיצו של קושיאל, ועוד רבים וטובים. ספרים טובים שכן נכללים בנוסחה: המיתוס של ארתור, שר הטבעות, מלחמת הכוכבים, ממממ... "רפסודי" של לא-זוכר-איך-קוראים-לה שהתחיל נוסחתי אבל ממש טוב והפך לסתם מוזר, "אלניום"של אדינגס (נו, לא ממש טוב אבל משעשע ומודע לעצמו), וכנראה הארי פוטר (כנראה נוסחתי, העלילה לא נגמרה, אבל בטוח שהוא כתוב טוב)

 

[Boojie]

הארי פוטר לא נוסחתי,

וזה מהסיבה הפשוטה שהטוב והרע בו ממש לא מוגדרים חד וחלק. אני חושבת שבערך הרע היחיד שנכנס שם לקטגוריה של "רע וזהו" זה וולדמורט. כל השאר הולך על גווני אפור, כשרולינג מדגישה במידה רבה את הרוע הרב ששוכן במעשיהם של אנשים "טובים" שמניחים לדברים רעים לקרות.

 

[preacher]

הארי פוטר משתמש בנוסחה

מה שהוא עושה איתה זה משהו אחר (ולכן הוא מוטל בספק ברשימה שלי) אבל יש בו כמה אלמנטים נוסחתיים (אגב, "רע וזהו" אחד זה די והותר), בעיקר הארי עצמו (יתום, הורים מאמצים, בן ל"אצולה", כוחות קסם שמפותחים ע"י חבורה שלמה של "מנטורים")

 

[Boojie]

קשה לי לחשוב ולו גם על ספר אחד

שלא עושה שימוש כלשהו בנוסחאות ארכיטיפיות מהסוג הזה. זה לא מספיק שספר משתמש בנוסחאות ארכיטיפיות כדי להפוך אותו לנוסחתי. מה, חולית לא מבוסס על אותה נוסחה? נראה אותך אומר שחולית הוא נוסחתי. נו, נראה אותך! כבר מזמן לא התכתשתי עם מישהו כראוי.

 

[preacher]

גם בחולית יש אלמנטים נוסחתיים

לא מדובר על ימוש בנוסחאות וארכיטיפים אלא שימוש בנוסחה ה*ספציפית* ובארכיטיפים ה*ספציפיים* האלו. אגב, שמת לב ששמתי אותו ברשימת הספרים הטובים, נכון?

 

[Boojie]

זה לא עניין של טוב או לא טוב.

אני פשוט חושבת שלא נכון להגדיר כל ספר שיש בו אלמנטים נוסחתיים, ספר נוסחתי. זה לא עובד ככה, כי בכל ספר יש אלמנטים נוסחתיים, ובדרך כלל גם די הרבה, בגלל עניין הארכיטיפים. לעניות דעתי, הכינוי "פנטזיה נוסחתית" ניתן לפנטזיה שאתה מרגיש שהסופר כתב אותה לפי נוסחה, בלי חשיבה יתרה או השקעה יתרה. הווה אומר, קח גיבור אחד יתום, זרוק אותו לערימה של הרפתקאות בתוך מסגרת מהסוג שציינת, ותן לו לצאת מנצח, בלי טיפה של שאר רוח או משהו להגיד לאומה (או, אופציה שניה, פנטזיה נוסחתית בנוסח משחקי תפקידים, "אדם, גמד, אלף ואישה יוצאים למסע הרפתקאות בחיפוש אחר... במאבקם נגד... כדי להציל את...") לא מספיק שיש נוסחה, צריך גם מינימום ערך תזונתי.

 

[preacher]

אוקיי

עניין של הגדרות כנראה.

 

[ננסק]

רוצה להסתייג בשם משחקי התפקידים:

היה רשום "אופציה שניה, פנטזיה נוסחתית בנוסח משחקי תפקידים, 'אדם, גמד, אלף ואישה יוצאים למסע הרפתקאות בחיפוש אחר...'" צריך היה להיות: "אופציה שניה, פנטזיה נוסחתית בנוסח משחקי תפקידים גרועים, 'אדם, גמד'..." וכו'. רק רציתי להבליט שיש ממש יופי של משחקי תפקידים, ובאמת רק חלקם הקטן מקביל לפנטזיה נוסחתית ב... נוסחתיותו.

 

[Boojie]

אוי, באמת.

אני יוצאת מנקודת הנחה שאנשים פה יודעים על מה אני מדברת. ספרים במסורת TSR. בתור בת-זוגו הנאמנה של איש שהנחה ברשעות נוראה קבוצת פרנויה בשנה החולפת, ונהג להביא איתו את ה"עבודה" הביתה (פרנויה אמיתית לחיות איתו...), ברור לי שמשחקי תפקידים זה לא רק הקלישאה ההיא, ואני מניחה שזה ברור גם לאחרים.

 

[Boojie]

לא בהכרח רע.

יש שתי מגרעות עיקריות לפנטזיה נוסחתית: 1. ברגע שיש נוסחה, זה מפתה כותבים לא מוכשרים להשתמש בה, כי "זה קל". ברגע שכותב לא מוכשר משתמש בנוסחה, אין הרבה סיכויים שייצא מזה משהו טוב. זו גם התשובה על כל התלונות של אנשים ללקסיקון טרקי סיטי ולרשימת קלישאות המד"ב. לא, זה לא רע להשתמש בנוסחה שחוקה. זה כן רע אם אין לך מספיק כשרון כדי לעשות מזה משהו טוב. ולמרבה הצער, זה המצב לעתים קרובות מדי. 2. היא מגבילה את הנכונות של כותבים (שוב, למרבה הצער, מדובר בכותבים הפחות טובים ופחות מלאי תעוזה) לפרוץ דרכים חדשות, דבר שבז'אנר כמו פנטזיה הוא מצער מאד עד הרסני. יש לנו ז'אנר שהמטרה שלו הייתה למתוח את גבולות הדמיון עד המקסימום, ומשום מה, שוב ושוב ושוב, הכותבים בו מתעקשים לחזור שוב ושוב לאותה מסגרת משומשת ושחוקה. ולא שאין כותבים שפורצים דרכים חדשות בתוך המסגרת השחוקה הזאת, אבל זה הרבה יותר קשה והרבה יותר נדיר. להסבר מפורט יותר של "מה רע בפנטזיה נוסחתית" (וגם קצת קיצוני יותר בתפיסתו מאשר העמדה שלי בנושא), המקום הנכון לפנות אליו זה "להתיר את גוליבר".

 

[טובי אור נטובי]

מה משמעות "קשת צולבת"?

 

[preacher]

עוד אנו מדברים, וג'ין וולף עצמו

אץ להוציא ספר פנטזיה שמשתמש בכל הנוסחאות המוכרות - ילד יתום, גורל, חרב קסומה, וכו'. אבל זה ג'ין וולף אז מה שהוא יעשה עם הארכיטיפים האלו מן הסתם שונה לחלוטין. עוד פרטים בביקורת הסופר-מתלהבת כאן: