פנטזיה מיוחדת
פגישה כביכול מקרית בתחנת רכבת , סימנים מזהים בלבד ללא יכולת להתקשר האחד עם השני . המתנה לבואה של הרכבת ולצפירה להכנסה לתחומי התחנה .
הסתכלות האחד על השני , החלפת מבטים , מין ערגה שכביכול לא יכולה לבוא לידי מימוש .
הגיעה הרכבת , כולם בדוחק מנסים לעלות יותר מהר -לתפוס מקום , כסא עדיף ואם אין לפחות שיהיה במה להחזיק .
ואת , את כל הזמן מתגרה ומגרה , מתקרבת ושוב מתרחקת . טיזריות מופלאה-כזו שגורמת לי לחשוב שאני מתבקע בתוכי , להיות על סף השיגעון , תופסת מקום קרוב כלכך , מביטה לתוך עיניי -נו המבט הזה שאי אפשר לעמוד בפניו .מתחכחת ומתרחקת שלוחת יד ונעצרת ,מבליטה את חמוקייך שדייך נוגעים לא נוגעים , לפתע מסתובבת -אגנך נע עם תנועת הרכבת קדימה ואת מוסיפה לו גם אחורה .
כמובן שאין שום קשר ביננו -אין יכולת לדבר אין יכולת להגיד לך שלום או היי אלא רק להאנח בתוכי .
עצירה -ירידה מהרכבת -כל אותו הזמן את ממשיכה להתגרות -ממשיכה לגרות-ואני איני יכול לפנות אלייך לשאול להתעניין אלא רק להמשיך להשתגע ולהיות מוקסם . מונית -יחד -יושבים מאחור אין החלפת מילים אלא רק מבטים -אולי גם שם תמשיכי אותי לטמטם ואני איני יכול לדבר או לגעת לחוש אפילו ללטף .
מגיעים ליעד שנקבע מראש נכנסית לתוכו ואז רק אז את מוציאה לי פתק ועליו רשום - קדימה הסתער .
את ההמשך לפנטזיה הזו מן הסתם אפשר יהיה לכתוב רק לאחר מימושה .
נכון , אין לי את יכולת הכתיבה שיש כאן לאנשים -והיא מופלאה בעיניי - אך רוצה אני לממש את הפנטזיה הזו . אם את רואה עצמך כבעלת יכולת רצון וטיזריות לממש לי אותה את מוזמנת להגיב , לשלוח הודעה ואפילו לשכתב את הפנטזיה .
ציניקנים מוזמנים לדלג
מחכה בתקווה
פגישה כביכול מקרית בתחנת רכבת , סימנים מזהים בלבד ללא יכולת להתקשר האחד עם השני . המתנה לבואה של הרכבת ולצפירה להכנסה לתחומי התחנה .
הסתכלות האחד על השני , החלפת מבטים , מין ערגה שכביכול לא יכולה לבוא לידי מימוש .
הגיעה הרכבת , כולם בדוחק מנסים לעלות יותר מהר -לתפוס מקום , כסא עדיף ואם אין לפחות שיהיה במה להחזיק .
ואת , את כל הזמן מתגרה ומגרה , מתקרבת ושוב מתרחקת . טיזריות מופלאה-כזו שגורמת לי לחשוב שאני מתבקע בתוכי , להיות על סף השיגעון , תופסת מקום קרוב כלכך , מביטה לתוך עיניי -נו המבט הזה שאי אפשר לעמוד בפניו .מתחכחת ומתרחקת שלוחת יד ונעצרת ,מבליטה את חמוקייך שדייך נוגעים לא נוגעים , לפתע מסתובבת -אגנך נע עם תנועת הרכבת קדימה ואת מוסיפה לו גם אחורה .
כמובן שאין שום קשר ביננו -אין יכולת לדבר אין יכולת להגיד לך שלום או היי אלא רק להאנח בתוכי .
עצירה -ירידה מהרכבת -כל אותו הזמן את ממשיכה להתגרות -ממשיכה לגרות-ואני איני יכול לפנות אלייך לשאול להתעניין אלא רק להמשיך להשתגע ולהיות מוקסם . מונית -יחד -יושבים מאחור אין החלפת מילים אלא רק מבטים -אולי גם שם תמשיכי אותי לטמטם ואני איני יכול לדבר או לגעת לחוש אפילו ללטף .
מגיעים ליעד שנקבע מראש נכנסית לתוכו ואז רק אז את מוציאה לי פתק ועליו רשום - קדימה הסתער .
את ההמשך לפנטזיה הזו מן הסתם אפשר יהיה לכתוב רק לאחר מימושה .
נכון , אין לי את יכולת הכתיבה שיש כאן לאנשים -והיא מופלאה בעיניי - אך רוצה אני לממש את הפנטזיה הזו . אם את רואה עצמך כבעלת יכולת רצון וטיזריות לממש לי אותה את מוזמנת להגיב , לשלוח הודעה ואפילו לשכתב את הפנטזיה .
ציניקנים מוזמנים לדלג
מחכה בתקווה
