כסף או זהב
משל לשאלתך: היה היה פעם, בעיר רחוקה, איש נכה ועני. הוא היה נשוי אמנם, אך נמשך מאד לפרוצה שגרה בבית מעבר לכביש. כל הזמן היה מפנטז עליה ורוקם חלומות בהקיץ. יום אחד ראתה אותו אשתו כשפניו נפולות ומצב רוחו קודר. "מה קרה לך בעלי היקר, מדוע אתה נראה כל כך עצוב ומסכן?" החליט הבעל להתוודות בפניה: "על אף שאני נשוי לך, אני נמשך מאד לשכנה הפרוצה שלנו. לא אנוח ולא אשקוט עד שאוכל לבקר אצלה. אני מבקש שאת תעשי את הסידורים המתאימים בשביל זה.." האשה נפגעה מאד, אבל היתה מאד מסורה וצייתנית, ולא עלה בדעתה שלא למלא אחר בקשתו של בעלה. אך הם היו כל כך עניים שלא היה לה צל של מושג מהיכן תביא את דמי האתנן הדרושים לתשלום לפרוצה. לפתע הבזיק במוחה רעיון. כשראתה את השכנה הפרוצה יוצאת מן הבית, התגנבה בסתר לביתה, והחלה לנקות אותו. איבקה את השטיחים, שטפה את הרצפות, הבריקה את החלונות.. כשסיימה, הסתלקה מהר חזרה לביתה מבלי להשאיר סימן לזהותה. כך חזר הדבר על עצמו במשך מספר שבועות, והפרוצה השתגעה מסקרנות – מה הולך כאן? אני לא הזמנתי אף אחד לנקות לי את הבית.. אף אחד גם לא בא לדרוש תשלום על זה.. באחד הימים החליטה להתחבא ולארוב ליד האלמונית המנקה את ביתה. עשתה תרגיל הטעיה כאילו היא יוצאת מן הבית, אך למעשה חזרה והסתתרה בו. עד מהרה ראתה את אשת השכן הנכה נכנסת אליה, מפשילה שרוולים ומתחילה לקרצף. יצאה הפרוצה ממחבואה ונעמדה מול האשה: "תגידי, מדוע את עושה את זה?" שאלה אותה. האשה, שנתפסה על חם, נאלצה להודות: "ראי, אנחנו מאד עניים. בעלי נמשך אליך מאד ורוצה לערוך אצלך ביקור. מאחר ואין לנו במה לשלם, חשבתי שאולי אנקה לך את הבית בתמורה.. " המסירות של האשה לבעלה מאד נגעה ללבה של הפרוצה, והיא אמרה לה: "בסדר, שלחי אלי את בעלך היום בלילה." באותו יום טרחה הפרוצה והכינה ארוחה מפוארת: מיני מטעמים שונים ומגווים, וריח התבשילים נישא בכל הרחוב. כשסיימה את הבישולים, לקחה הפרוצה שתי צלחות גדולות, אחת מכסף ואחת מזהב, וערמה עליהן את סוגי האוכל השונים. בשעה היעודה הגיע השכן הנכה, כולו נרגש ונסער. הזמינה אותו הפרוצה לסעוד את לבו תחילה. "בבקשה, בוא התכבד ממעשה ידיי," אמרה לו. "תתחיל עם המטעמים על צלחת הכסף." השכן הנכה פתח בזלילה והמטעמים כל כך ערבו לחיכו שתוך דקות ספורות התרוקנה הצלחת. "הנה, הנה, קח גם את צלחת הזהב, תאכל לבריאות.." אמרה לו הפרוצה. האיש המשיך לאכול עד שסיים את כל שהיה על הצלחת. שאלה אותו הפרוצה: "נו, הרגשת איזה הבדל בין המנות שאכלת?" התפלא האיש: "איזה הבדל? הרי זה היה אותו אוכל בדיוק.." הפרוצה התעקשה: "בכל זאת, לא הרגשת שום שוני בין הצלחת הראשונה לשניה?" מה זה, מבחן היא עושה לו, חשב לעצמו והתחיל להתעצבן ואמר לה: "איזה שוני? זה היה בדיוק אותו הדבר! מה קרה לך, השתגעת?" ענתה לו הפרוצה: "לא, זו לא אני.. זה אתה שהשתגע. אתה חושב שיש בגוף שלי הנאה יותר גדולה מזו שבגוף של אשתך? המרכיבים הם אותם מרכיבים, ורק האריזה היא שונה! זו צלחת כסף וזו צלחת זהב, אבל האוכל אותו אוכל! ועכשיו קח את הרגליים שלך ועוף מכאן בחזרה אל אשתך!!"
