אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
פמניזם רב תרבותי...
- פותח הנושא girlcott
- פורסם בתאריך
על פמיניזם תרבותי באנגלית
מתוך אתר שמצרפת קישור אליו, שהופיע אצלנו בעבר: Cultural Feminism As radical feminism died out as a movement, cultural feminism got rolling. In fact, many of the same people moved from the former to the latter. They carried the name "radical feminism" with them, and some cultural feminists use that name still. (Jaggar and Rothenberg don´t even list cultural feminism as a framework separate from radical feminism, but Echols spells out the distinctions in great detail.) The difference between the two is quite striking: whereas radical feminism was a movement to transform society, cultural feminism retreated to vanguardism, working instead to build a women´s culture. Some of this effort has had some social benefit: rape crisis centers, for example; and of course many cultural feminists have been active in social issues (but as individuals, not as part of a movement). [JD] Cultural feminists can sometimes come up with notions that sound disturbingly Victorian and non-progressive: that women are inherently (biologically) "kinder and gentler" than men and so on. (Therefore if all leaders were women, we wouldn´t have wars.) I do think, though, that cultural feminism´s attempts to heighten respect for what is traditionally considered women´s work is an important parallel activity to recognizing that traditionally male activities aren´t necessarily as important as we think. [CTM] I have often associated this type of statement [inherently kinder and gentler] with Separatist Feminists, who seem to me to feel that women are *inherently* kinder and gentler, so why associate with men? (This is just my experience from Separatists I know...I haven´t read anything on the subject.) I know Cultural Feminists who would claim women are *trained* to be kinder and gentler, but I don´t know any who have said they are *naturally* kinder. [SJ] As various 1960s movements for social change fell apart or got co-opted, folks got pessimistic about the very possibility of social change. Many of then turned their attention to building alternatives, so that if they couldn´t change the dominant society, they could avoid it as much as possible. That, in a nutshell, is what the shift from radical feminism to cultural feminism was about. These alternative-building efforts were accompanied with reasons explaining (perhaps justifying) the abandonment of working for social change. Cultural feminism´s justification was biological determinism. This justification was worked out in great detail, and was based on assertions in horribly-flawed books like Elizabeth Gould Davis´s _The First Sex_ and Ashley Montagu´s _The Natural Superiority of Women_. So notions that women are "inherently kinder and gentler" are one of the foundations of cultural feminism, and remain a major part of it. A similar concept held by some cultural feminists is that while various sex differences might not be biologically determined, they are still so thoroughly ingrained as to be intractable. There is no inherent connection between alternative-building and ideologies of biological determinism (or of social intracta- bility). SJ has apparently encountered alternative-builders who don´t embrace biological determinism, and I consider this a very good sign. [JD]
מתוך אתר שמצרפת קישור אליו, שהופיע אצלנו בעבר: Cultural Feminism As radical feminism died out as a movement, cultural feminism got rolling. In fact, many of the same people moved from the former to the latter. They carried the name "radical feminism" with them, and some cultural feminists use that name still. (Jaggar and Rothenberg don´t even list cultural feminism as a framework separate from radical feminism, but Echols spells out the distinctions in great detail.) The difference between the two is quite striking: whereas radical feminism was a movement to transform society, cultural feminism retreated to vanguardism, working instead to build a women´s culture. Some of this effort has had some social benefit: rape crisis centers, for example; and of course many cultural feminists have been active in social issues (but as individuals, not as part of a movement). [JD] Cultural feminists can sometimes come up with notions that sound disturbingly Victorian and non-progressive: that women are inherently (biologically) "kinder and gentler" than men and so on. (Therefore if all leaders were women, we wouldn´t have wars.) I do think, though, that cultural feminism´s attempts to heighten respect for what is traditionally considered women´s work is an important parallel activity to recognizing that traditionally male activities aren´t necessarily as important as we think. [CTM] I have often associated this type of statement [inherently kinder and gentler] with Separatist Feminists, who seem to me to feel that women are *inherently* kinder and gentler, so why associate with men? (This is just my experience from Separatists I know...I haven´t read anything on the subject.) I know Cultural Feminists who would claim women are *trained* to be kinder and gentler, but I don´t know any who have said they are *naturally* kinder. [SJ] As various 1960s movements for social change fell apart or got co-opted, folks got pessimistic about the very possibility of social change. Many of then turned their attention to building alternatives, so that if they couldn´t change the dominant society, they could avoid it as much as possible. That, in a nutshell, is what the shift from radical feminism to cultural feminism was about. These alternative-building efforts were accompanied with reasons explaining (perhaps justifying) the abandonment of working for social change. Cultural feminism´s justification was biological determinism. This justification was worked out in great detail, and was based on assertions in horribly-flawed books like Elizabeth Gould Davis´s _The First Sex_ and Ashley Montagu´s _The Natural Superiority of Women_. So notions that women are "inherently kinder and gentler" are one of the foundations of cultural feminism, and remain a major part of it. A similar concept held by some cultural feminists is that while various sex differences might not be biologically determined, they are still so thoroughly ingrained as to be intractable. There is no inherent connection between alternative-building and ideologies of biological determinism (or of social intracta- bility). SJ has apparently encountered alternative-builders who don´t embrace biological determinism, and I consider this a very good sign. [JD]
עוד יותר בקצרה (אך עדין באנגלית)
Cultural (Difference) Feminism Emerging in the 1970s and becoming a strong voice by the 1980s, cultural feminism attempts to revalue the feminine aspects that have been devalued by society. It celebrates all things female, whether these derive from social, class, or biological circumstances of women´s lives. Difference feminists see many gender traits as biological, or at least deeply structured cultural, traits. They celebrate the differences between women and men, seeing feminine qualities as a source of personal strength and pride and providing affirmation that women occupy the moral high ground. Instead of political change, cultural feminism focuses on cultural transformation, stressing the role of the nonrational, intuitive, collective side of life. This thread of reasoning can be traced through feminists history to first-wave debates within feminist circles. Those debates centered on the need for women´s input in government as guiding, moral voices - the conscience of the nation.(First-wave difference feminists also argued for protective labor legislation for women).
Cultural (Difference) Feminism Emerging in the 1970s and becoming a strong voice by the 1980s, cultural feminism attempts to revalue the feminine aspects that have been devalued by society. It celebrates all things female, whether these derive from social, class, or biological circumstances of women´s lives. Difference feminists see many gender traits as biological, or at least deeply structured cultural, traits. They celebrate the differences between women and men, seeing feminine qualities as a source of personal strength and pride and providing affirmation that women occupy the moral high ground. Instead of political change, cultural feminism focuses on cultural transformation, stressing the role of the nonrational, intuitive, collective side of life. This thread of reasoning can be traced through feminists history to first-wave debates within feminist circles. Those debates centered on the need for women´s input in government as guiding, moral voices - the conscience of the nation.(First-wave difference feminists also argued for protective labor legislation for women).
בין פמיניזם תרבותי לפמיניזם המקורי
כפי שנאמר בתגובה, פמיניזם תרבותי רואה בנשיות תכונה חיובית כשלעצמה, ובתכונות נשיות תכונות חיוביות. בין מצדדי הגישה הזו לבין תנועת הפמיניזם ישנו חיכוך טבעי, שנפוץ גם בתנועות שוויון אחרות. החיכוך נעוץ בכך שבעוד שהפמיניזם כתנועה דורש שוויון בין נשים לגברים בכל תחום מתחומי החיים, בין אם זה בחינוך, מסחר או פוליטיקה, פמיניזם תרבותי דוגל דווקא בייחודיות ובהתבדלות (מסויימת אמנם) של נשים. מקרה קלאסי של הבדלים בגישות הוא נושא שירות נשים בצבא - העמדה הפמיניסטית הקלאסית היא שצריך להיות שוויון מוחלט בשירות הצבאי, פמיניסטיות תרבותיות יגידו שפעילות צבאית היא גברית, ולכן שלילית. אין סתירה מוחלטת בין שתי הגישות (למשל בדוגמא הקודמת ניתן לטעון שצריך לאפשר לכל אישה לבחור לשרת בצבא אך עם זאת לטעון שזהו רעיון רע) אבל בכל אופן ההבדלים קיימים. ישנו הבדל נוסף - בעוד שבין תומכי הפמיניזם הקלאסי נמצאים גברים רבים, קשה יותר למצוא גבר שיטען שהוא משתייך למין הנחות.
כפי שנאמר בתגובה, פמיניזם תרבותי רואה בנשיות תכונה חיובית כשלעצמה, ובתכונות נשיות תכונות חיוביות. בין מצדדי הגישה הזו לבין תנועת הפמיניזם ישנו חיכוך טבעי, שנפוץ גם בתנועות שוויון אחרות. החיכוך נעוץ בכך שבעוד שהפמיניזם כתנועה דורש שוויון בין נשים לגברים בכל תחום מתחומי החיים, בין אם זה בחינוך, מסחר או פוליטיקה, פמיניזם תרבותי דוגל דווקא בייחודיות ובהתבדלות (מסויימת אמנם) של נשים. מקרה קלאסי של הבדלים בגישות הוא נושא שירות נשים בצבא - העמדה הפמיניסטית הקלאסית היא שצריך להיות שוויון מוחלט בשירות הצבאי, פמיניסטיות תרבותיות יגידו שפעילות צבאית היא גברית, ולכן שלילית. אין סתירה מוחלטת בין שתי הגישות (למשל בדוגמא הקודמת ניתן לטעון שצריך לאפשר לכל אישה לבחור לשרת בצבא אך עם זאת לטעון שזהו רעיון רע) אבל בכל אופן ההבדלים קיימים. ישנו הבדל נוסף - בעוד שבין תומכי הפמיניזם הקלאסי נמצאים גברים רבים, קשה יותר למצוא גבר שיטען שהוא משתייך למין הנחות.
פמיניזם רב תרבותי
פמיניזם רב תרבותי זו הגישה שטוענת שהאג´נדה הפמיניסטית עד כה היתה האג´נדה של נשים לבנות, סטרייטיות ממעמד בינוני-גבוה, כך שבתוך הפמיניזם עצמו יש הדרה של נשים, הפמיניזם אינו מתייחס לבעיית הנשים כולן כיוון שגם בתוך הנשים יש שונות רבה. בעיותיהן של נשים לבנות ממעמד בינוני-גבוה (כמו תקרת הזכוכית) הן אינן בעיותיהן של נשים ממעמד נמוך למשל, שבכלל לא מגיעות לדרגים בהם הן נתקלות בתקרת הזכוכית. כמו כן, ישנה טענה כי קיים דיכוי בתוך הפמיניזם של כל מי שאינה משתייכת למיינסטרים של הפמיניזם, וכי הפמיניסטיות הלבנות ממעמד בינוני-גבוה מנצלות נשים אחרות (למשל, כדי שנשות המעמד הבינוני תצאנה לעבודה הן שוכרות נשים ממעמד נמוך שתשגחנה על ילדיהן). על כן, הפמיניזם הרב תרבותי גורס כי יש מקום לאפשר קולות נשיים רבים בתוך השיח הפמיניסטי. כתוצאה קמו נשים לסביות, שחורות, מזרחיות, ממעמד נמוך וכו´, כל הקבוצות אשר חשו שקולן נבלע בתוך השיח הפמיניסטי ולא בא לידי ביטוי, והחלו לפתח הגות תיאורטית משלהן ואג´נדה נפרדת אשר באה לענות על צרכיהן המיוחדים. וכך ניתן למצוא כתבים של נשים אשר מספרות הן את סיפורן הייחודי כנשים הסובלות מדיכוי כפול בחברה (דיכוי גם כאישה בחברה גברית וגם כשחורה/לסבית/מזרחית בחברה בעלת הגמוניה לבנה/סטרייטית/אשכנזית), הן את סיפורן כנשים בעלות צרכים ומציאות חיים שונה מהסיפור של המיינסטרים של הפמיניזם, והן את סיפורן כנשים הסובלות מדיכוי ע"י נשים אחרות. אחת ההשלכות של הפמיניזם הרב תרבותי הוא הפיצול בתוך התנועה הפמיניסטית בארה"ב, כאשר נשים בעלות קול שונה החליטו לפרוש מן התנועה ולהקים מסגרות משלהן. גם בארץ ניתן לראות שבכנסים פמיניסטים מנסים להיות פוליטיקלי קורקט ע"י השמה של דוברת אחת לסבית, שניה מחבר העמים, שלישית מזרחית וכו´ אם כי בארץ זה יותר מס שפתיים, ועל כן גם בארץ יש אגודות שהקימו נשים שהרגישו שקולן אינו נשמע (כמו קל"ף לנשים לסביות-פמיניסטיות). ואין לבלבל זאת עם הפמיניזם התרבותי, שהוא זרם שונה בתכלית.
פמיניזם רב תרבותי זו הגישה שטוענת שהאג´נדה הפמיניסטית עד כה היתה האג´נדה של נשים לבנות, סטרייטיות ממעמד בינוני-גבוה, כך שבתוך הפמיניזם עצמו יש הדרה של נשים, הפמיניזם אינו מתייחס לבעיית הנשים כולן כיוון שגם בתוך הנשים יש שונות רבה. בעיותיהן של נשים לבנות ממעמד בינוני-גבוה (כמו תקרת הזכוכית) הן אינן בעיותיהן של נשים ממעמד נמוך למשל, שבכלל לא מגיעות לדרגים בהם הן נתקלות בתקרת הזכוכית. כמו כן, ישנה טענה כי קיים דיכוי בתוך הפמיניזם של כל מי שאינה משתייכת למיינסטרים של הפמיניזם, וכי הפמיניסטיות הלבנות ממעמד בינוני-גבוה מנצלות נשים אחרות (למשל, כדי שנשות המעמד הבינוני תצאנה לעבודה הן שוכרות נשים ממעמד נמוך שתשגחנה על ילדיהן). על כן, הפמיניזם הרב תרבותי גורס כי יש מקום לאפשר קולות נשיים רבים בתוך השיח הפמיניסטי. כתוצאה קמו נשים לסביות, שחורות, מזרחיות, ממעמד נמוך וכו´, כל הקבוצות אשר חשו שקולן נבלע בתוך השיח הפמיניסטי ולא בא לידי ביטוי, והחלו לפתח הגות תיאורטית משלהן ואג´נדה נפרדת אשר באה לענות על צרכיהן המיוחדים. וכך ניתן למצוא כתבים של נשים אשר מספרות הן את סיפורן הייחודי כנשים הסובלות מדיכוי כפול בחברה (דיכוי גם כאישה בחברה גברית וגם כשחורה/לסבית/מזרחית בחברה בעלת הגמוניה לבנה/סטרייטית/אשכנזית), הן את סיפורן כנשים בעלות צרכים ומציאות חיים שונה מהסיפור של המיינסטרים של הפמיניזם, והן את סיפורן כנשים הסובלות מדיכוי ע"י נשים אחרות. אחת ההשלכות של הפמיניזם הרב תרבותי הוא הפיצול בתוך התנועה הפמיניסטית בארה"ב, כאשר נשים בעלות קול שונה החליטו לפרוש מן התנועה ולהקים מסגרות משלהן. גם בארץ ניתן לראות שבכנסים פמיניסטים מנסים להיות פוליטיקלי קורקט ע"י השמה של דוברת אחת לסבית, שניה מחבר העמים, שלישית מזרחית וכו´ אם כי בארץ זה יותר מס שפתיים, ועל כן גם בארץ יש אגודות שהקימו נשים שהרגישו שקולן אינו נשמע (כמו קל"ף לנשים לסביות-פמיניסטיות). ואין לבלבל זאת עם הפמיניזם התרבותי, שהוא זרם שונה בתכלית.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.