פלשבק../images/Emo162.gif
ישבתי על השטיח בסלון, שמעתי עידן רייכל ברקע ועברתי על מאות תמונות משפחתיות שחוזרות אחורה למאה ה-19. חלק כללו אותי בגירסה קטנטנה (כן, פעם הייתי קטנה יותר משאני עכשיו!) ופעם בכמה זמן נתקלתי גם בתמונה עדכנית יחסית (2000 פלוס מינוס)... כמובן שבחצי המקרים (לפחות) אני מחופשת או מאופרת או עושה משהו שטותי ברמה כזאת או אחרת, מופיעה מול קהל של מבוגרים בריקוד ואלס עם שמלה על קולב... בכל מקרה, הגעתי לתמונה אחת שבה אני ואחותי נמצאות באמצע הופעה כלשהי (על הבמה היוקרתית ביותר בעולם - השולחן בסלון), ולפתע היה לי פלשבק פלשבק (ז.) אדם המגיע מאיזור הרי הפלשבקים, הנמצאים בסמוך להרי הליאובקים. סתם... אז כמו שהתחלתי לומר... היה לי פלשבק מצחיק - פתאום נזכרתי באיך שכל שנה בפסח, אני ואחותי היינו לוקחות ציפית (אחת לכל אחת, כמובן) וממלאות אותה בכל דבר בהישג יד - צעצועים, בובות, ספרים, קלטות... היינו מתלבשות במשהו דמוי-שק, סוחבות את הציפית על הגב ויוצאות לסלון, שם חיכו לנו אמא ואבא, בשירה של "עבדים היינו" או משהו בסגנון (שסביר להניח שעיוותנו או המצאנו). די משעשע. טוב, אני אפסיק לשעמם את כל התלמאים המסכנים עם הסיפורים הנוסטלגיים שלי, ואצא לי השוקה (כל כך עמדתי לכתוב- אשוקה).
ישבתי על השטיח בסלון, שמעתי עידן רייכל ברקע ועברתי על מאות תמונות משפחתיות שחוזרות אחורה למאה ה-19. חלק כללו אותי בגירסה קטנטנה (כן, פעם הייתי קטנה יותר משאני עכשיו!) ופעם בכמה זמן נתקלתי גם בתמונה עדכנית יחסית (2000 פלוס מינוס)... כמובן שבחצי המקרים (לפחות) אני מחופשת או מאופרת או עושה משהו שטותי ברמה כזאת או אחרת, מופיעה מול קהל של מבוגרים בריקוד ואלס עם שמלה על קולב... בכל מקרה, הגעתי לתמונה אחת שבה אני ואחותי נמצאות באמצע הופעה כלשהי (על הבמה היוקרתית ביותר בעולם - השולחן בסלון), ולפתע היה לי פלשבק פלשבק (ז.) אדם המגיע מאיזור הרי הפלשבקים, הנמצאים בסמוך להרי הליאובקים. סתם... אז כמו שהתחלתי לומר... היה לי פלשבק מצחיק - פתאום נזכרתי באיך שכל שנה בפסח, אני ואחותי היינו לוקחות ציפית (אחת לכל אחת, כמובן) וממלאות אותה בכל דבר בהישג יד - צעצועים, בובות, ספרים, קלטות... היינו מתלבשות במשהו דמוי-שק, סוחבות את הציפית על הגב ויוצאות לסלון, שם חיכו לנו אמא ואבא, בשירה של "עבדים היינו" או משהו בסגנון (שסביר להניח שעיוותנו או המצאנו). די משעשע. טוב, אני אפסיק לשעמם את כל התלמאים המסכנים עם הסיפורים הנוסטלגיים שלי, ואצא לי השוקה (כל כך עמדתי לכתוב- אשוקה).