פלפלים צהובים בגרסה בריטית מתישהו ב-2016

[HollyGolightly]

פלפלים צהובים בגרסה בריטית מתישהו ב-2016

יודעת שהדעות בפורום בקשר לסידרה היו חלוקות. בכל מקרה כשחיפשתי תוכניות דרמה של BBC ל-2016, בין השאר מצאתי את הקישור הזה:

http://www.thecustardtv.com/p/coming-soon-to-tv-near-you.html

ובו הפיסקה:

The A-Word 2016 BBC1 - Peter Bowker adapts the" Keshtet original series about a normal family who struggle when their youngest son is diagnosed with autism. Christopher Eccleston, Morven Christie, Lee Ingleby, Greg McHugh and Vinette Robinson are set to star alongside six-year-old newcomer Max Vento."

כריסטופר אקלסטון הוא אחד השחקנים המצויינים הפועלים היום לדעתי, כך שכמעט נפלתי מהכיסא כשקראתי את השם שלו. אם הוא מופיע במשהו זה לרוב אומר וואחד השקעה של הגורם המשקיע. במקרה הזה - BBC. לי איגלבי גם הוא שחקן מצויין. שאר השמות לא מוכרים לי, למרות שבהחלט ייתכן שראיתי אותם ופשוט לא ידעתי או לא זכרתי את שמותיהם. כולל זה של הבמאי.

כשזה ייצא אני בהחלט מתכוונת לתת לזה צ'אנס. מקווה שגם מי שאהב את פלפלים צהובים יתעניין.

אז פשוט, לידיעה

 

[arana1]

כריסטופר אקלסטון שחקן שחבל על הזמן

יש לו אנרגיה מאוד כנה, אינטנסיביות רגישה, כד"ר הו הוא היה ממש מעולה

בפלפלים צהובים היה טוב ורע
היה טוב שלפחות משהו נחשף
והיה רע שכצפוי הסדרה עסקה בעיקר בצרות ובכאבים ובמצוקות של משפחה שמתגלה בה ילד אוטיסט וכמעט לא שמה לב לאוטיסט עצמו

למעשה
הסדרה בכלל לא דיברה על אוטיזם
היא דיברה על מה קורה לנורמטיביות מול ועם אוטיזם
עוד דוגמה לאגוצנטריות האין סופית של הנ"ט

 

[HollyGolightly]

לגבי כריסטופר אקלסטון: מסכימה לגמרי

מעולם לא ראיתי את ד"ר הו, כך שאני לא יכולה לחוות דעה על משחקו שם. ראיתי אותו בהמון דברים אחרים: וכשהוא משחק דמות, הוא הדמות. זה לדעתי מה שעושה שחקן לטוב. שכשאני רואה אותו אני לא יכולה לדמיין אותו כאדם פרטי ולא בתפקידים אחרים (גם אם ראיתי בלי סוף סרטים/סרדרות בהשתתפותו). כשאני רואה אותו: הוא הדמות. יש מעט שחקנים כאלה. עוד כמה כאלה הפעילים מאד היום: תום הארדי הוא הראשון שעולה לי. אם לא ראית את Locke - ממליצה בכל פה. וכך בכל תפקיד שראיתי אותו. וכאן אני רואה שאני מתחילה רשימה של שחקנים ושחקניות אז אפסיק, כי ככל שאני כותבת צצים וצצות עוד שחקנים ושחקניות שאני יכולה לומר עליהם אותו דבר.

אני חושבת שאני מבינה מה שאתה כותב לגבי הסידרה.אני מסכימה עם חלק מהדברים. האוטיסט שאני מכירה הכי טוב הוא גם האדם הכי אגוצטנטרי שאני מכירה. כך שאתה מבין שקצת קשה לי עם "עוד דוגמה לאגוצנטריות האין סופית של הנ"ט."

אני לא אוטיסטית, אראנה. אבי כן. והוא האדם האגוצנטרי ביותר שאי פעם הכרתי. קשה לי מאד עם ההכללות שלך של "אוטיסטים" ו"נ"טים". עם זה (ככה זה נראה לי לפחות) שאתה חושב שאתה יודע מהו אוטיסט באשר הוא אוטיסט. מנסיוני זה לגמרי לא נכון. אם אתה ואבי הייתם נפגשים לא היה לכם דבר במשותף. כולל ההשערה שלך שאוטיסטים מזדקנים הרבה יותר לאט מנ"טים. אבי בן 83 ונראה כמו סבא של עצמו. עד כדי כך. אני מכירה אנשים אחרים בגילו ומבוגרים ממנו שהם נ"טים, והם נראים צעירים ממנו בדור אם לא יותר. וזוהי רק ההתחלה. את הדברים הקשים באמת אינני מסוגלת לכתוב כאן. אני לא מתיימרת להכיר אנשי אמצע (אני אשת אמצע) באשר הם אנשים אמצע, ולמעשה התגלה לי שיש לי מעט מאד במשותף עם א"א אחרים, אם בכלל. מאד מפריעות לי ההכללות שאתה עושה. לי למשל הכי קל לתקשר עם נ"טים. יצאתי מקומונת אנשי אמצע כי לא הרגשתי דבר משותף עם שאר הכותבים שם. כלום.

כתבתי על אבי, אבל אני יכולה לכתוב על אוטיסטים אחרים שאני מכירה: אראנה המשותף ביניכם (לפחות מאיך שאתה מצטייר כאן בפורום ובפייסבוק. כן, גיליתי את דף הפייסבוק שלך לגמרי במקרה לפני כמה שנים כאשר קראתי תגובה לאיזשהו פוסט, והיה ברור לי מייד שזה אתה. אני גם מזהה תגובות שלך למאמרים וכתבות בהארץ) הוא קטן ביותר, אם בכלל קיים.

אני מאד מקווה שתהיה עוד עונה של פלפלים צהובים, ועוד יותר טוב: עוד כמה עונות ששם יתנו הרבה יותר משקל לעמרי עצמו. בכל מקרה, אישית נהניתי מאד מהסדרה. היא כיפית, מקורית ומלאת הומור ורגישות (נכון: ללא נסיון אמיתי להבין את עמרי), אבל בדברים אחרים.

 

[arana1]

חייבת לראות אותו בד"ר הו, זו פקודה

אוטיסט נתפש לך כאגוצנטרי כי את מפרשת את הבחירות שלו כהתעלמות ממה שמובן ומוכר לך כצרכייך וצרכי הסביבה,
אבל הוא לא מגיב לבחירות האלה בדיוק בגלל שכאדם פתוח לרווחה הוא זקוק לחלוטין לבחירות אחרות

אני יודע שקשה לך נורא וגם את כולם אני מעצבן בטירוף אבל זו האמת לדעתי ואני מעדיף לכתוב את מה שאני רואה וחווה

ואני רואה וחווה שעם הזמן אפילו אנשי המקצוע, לפחות חלקם, מתחילים להכיר באמת הזאת

המשותף בין האוטיסטים קיים למרות שברור שמי שלא מזהה את מהות הזהות גם לא יבין את הקווים המשותפים לפרטים בקבוצה

אוטיסטים יכולים גם להיות הכי זקנים
לי כילד קראו סבא כי התנהלתי בצורה שלאנשים שקולטים דברים בצורה מסויימת נראית הכי זקנה (הייתי מאוד איטי כמו שאנשים חולמניים ומופנמים נוטים להיות מאוד איטיים) אבל הקטע של מראה צעיר אצל אוטיסטים הוא עובדה ידועה ומתועדת לחלוטין.

אולי אבא שלך הזקין בטירוף בדיוק בגלל שלא ניתן לו לחיות את מהותו ולכן קיומו הוא סבל מטורף,
וסבל גורם להמון בעיות גופניות,
אני משתמש בהכללות שלי על מנת להאבק בחרא הנורמטיבי ולכן לפחות בינתיים מצבי כמעט בקושי בסדר יחסית

בכל מקרה, שונות רבה בין פרטים לא שוללת הכללה
להפך
כמה שהשונות גדולה יותר ועמוקה יותר ככה ההכללה רחבה וטובה יותר

חלק ממה שיכול להסתבר כמאוד מעניין באוטיזם זה גם הסיכוי למצוא קשר טוב ופרדוקסלי פחות בין יחודו של הפרט להכללתו כחברה,
דבר שעדיין אין לו מקום והכרה בנורמטיביות הפשיסטית,
אבל זו בדיוק הבעייה.

לא דיברתי נגד הסדרה, רק אמרתי שהיא לא על אוטיזם אלא על הבעיות שנגרמות לאנשים נורמטיבים כתוצאה מקיומו של האוטיסט,
מה שבאמת מגלם את האמת הסיוטית של הבדידות האוטיסטית,
וגם מבחינתי אפילו קצת זה יותר טוב מכלום,
רק שמותר ואולי אפילו מוטב להעיר שזה רק קצת ואפילו קצת פחות מזה
לפחות מנקודת ראותי וחוויתי כאוטיסט

אגב
אקלסטון הוא מסוג השחקנים שתמיד משחק אותו דבר
יש לו רק דמות אחת ברפרטואר
אקלסטון, הוא עצמו, אבל בגלל שיש בו את מה שיש בו זה מתאים לכל דבר

יש שחקנים שנכנסים לדמות ויש שחקנים שהדמות נכנסת אליהם
הוא מהסוג השני

 

[HollyGolightly]

עונה לשתי התגובות:

קודם כל ציטוט שלך: "
וטיסט נתפש לך כאגוצנטרי כי את מפרשת את הבחירות שלו כהתעלמות ממה שמובן ומוכר לך כצרכייך וצרכי הסביבה,
אבל הוא לא מגיב לבחירות האלה בדיוק בגלל שכאדם פתוח לרווחה הוא זקוק לחלוטין לבחירות אחרות

אני יודע שקשה לך נורא וגם את כולם אני מעצבן בטירוף אבל זו האמת לדעתי ואני מעדיף לכתוב את מה שאני רואה וחווה

ואני רואה וחווה שעם הזמן אפילו אנשי המקצוע, לפחות חלקם, מתחילים להכיר באמת הזאת

המשותף בין האוטיסטים קיים למרות שברור שמי שלא מזהה את מהות הזהות גם לא יבין את הקווים המשותפים לפרטים בקבוצה

אוטיסטים יכולים גם להיות הכי זקנים
לי כילד קראו סבא כי התנהלתי בצורה שלאנשים שקולטים דברים בצורה מסויימת נראית הכי זקנה (הייתי מאוד איטי כמו שאנשים חולמניים ומופנמים נוטים להיות מאוד איטיים) אבל הקטע של מראה צעיר אצל אוטיסטים הוא עובדה ידועה ומתועדת לחלוטין.

אולי אבא שלך הזקין בטירוף בדיוק בגלל שלא ניתן לו לחיות את מהותו ולכן קיומו הוא סבל מטורף,
וסבל גורם להמון בעיות גופניות,
אני משתמש בהכללות שלי על מנת להאבק בחרא הנורמטיבי ולכן לפחות בינתיים מצבי כמעט בקושי בסדר יחסית

בכל מקרה, שונות רבה בין פרטים לא שוללת הכללה
להפך
כמה שהשונות גדולה יותר ועמוקה יותר ככה ההכללה רחבה וטובה יותר

חלק ממה שיכול להסתבר כמאוד מעניין באוטיזם זה גם הסיכוי למצוא קשר טוב ופרדוקסלי פחות בין יחודו של הפרט להכללתו כחברה,
דבר שעדיין אין לו מקום והכרה בנורמטיביות הפשיסטית,
אבל זו בדיוק הבעייה."

הוא לא אדם פתוח לרווחה. הוא ההיפך המוחלט. חושב באופן מעגלי לחלוטין. אין לו גמישות מחשבתית בשיט. זה פשוט משהו שלא מוכר לו. לא קיים אצלו. זר לו. אחד הדברים בהם זה מתבטא זה בנזק שהוא גרם וגורם לעצמו במשך השנים. בכל מימד אפשרי. בכל החלטה הכי פשוטה. שלא לדבר על הנזקים למשפחתו.

אין בעיה עם אדם המרוכז בעולמו. זה שהוא מרוכז בעולמו היא לא הבעיה. אצלו זה משהו אחר. ומאד אודה לך אם תיתן לי את הקרדיט על כך שאני מכירה אותו יותר טוב ממך שמעולם לא פגש אותו. לא סתם כתבתי שאת הדברים הקשים אני לא מסוגלת לכתוב. זה שהוא מכונס בעצמו זאת לא הבעיה בכלל. יש מספיק אנשים מכונסים בעצמם בעולם הזה. זאת לא הבעיה. שוב: את הדברים הקשים אינני מסוגלת לכתוב.

מה שגרם להזדקנות האיומה שלו הוא חוסר הגמישות המחשבתית שלו. הוא לא יודע אחרת ולא יכול אחרת וגרם וגורם לעצמו דברים איומים. אני קוראת דברים שאתה כותב כאן, בפייס, בתגובות בהארץ, תמונות שאתה מעלה בפייס. דברים שסימנת בלייק. סטטוסים שלך. אתם שונים לגמרי אראנה. שונים לחלוטין. שניכם אוטיסטים. שניכם שונים לחלוטין. ואני לא מבינה למה אי אפשר לקבל את זה. כפי שאני מקבלת את זה שאין לי כלום במשותף עם אנשי אמצע אחרים רק מתוקף היותנו אנשי אמצע, לא מבינה למה אתה לא יכול לקבל את זה שיש אוטיסטים שלא חווים את העולם כמוך. שמבנה האישיות שלהם שונה לגמרי משלך.

לילדים יש את המחושים הטובים ביותר לגבי הוריהם. ואני הייתי צריכה לפתח אותם מוקדם מאד מאד כדי לשרוד וכדי להגן על אחיותיי. אתה אוטיסט, הוא אוטיסט. אתה אדם. הוא אדם שונה לחלוטין.

זה מאד קשה לי אראנה. כי אני לא יכולה להכנס לפרטים. כל מה שנותר לי זה לבקש ממך זה להפסיק להסביר לי אדם שמעולם לא פגשת, ושאני גדלתי בביתו. וכמו שכתבתי: אין כמו ילדים כדי לפתח מחושים לגבי הוריהם. וכשההורים לא מתפקדים: מחושים רגישים במיוחד.

לגבי אקלסטון: ראיתי אותו משחק טיפוסים שונים מאד אחד מהשני. אין לי מושג אם הדמות נכנסת אליו או שהוא נכנס לדמות. אני יודעת שכשאני רואה אותו באיזשהו תפקיד אני מאמינה שהוא הדמות שהוא על המסך. יכול להיות שמה שיש בו מתאים לכל דבר (לפחות כל דבר שהוא בוחר לשחק). זו כנראה גדולתם של שחקנים אמיתיים. אין לי מושג איזה אדם הוא אקלסטון בחייו הפרטיים. כמו שאין לי מושג איזה אדם הוא תום הארדי בחייו הפרטיים.

 

[נתנאל 123691]

אחד הבעיות שלך שאת לא אומרת מה עברת לכן הכל בעלמא.

מה הכוונה שלי : אתה מצפה שנבין אותך, שנזדהה איתך אבל אני לא מסוגל להזדהות עם בן אדם שאני לא מבין את הרקע שלו. את אומרת לארנה " אם הייתי יודע איזה אדם הייתה יכול להבין אותי אתה לא גדלת איתו" נו זה ברור שהוא לא גדל איתו. ארנה מצביע על המצב שלו ועל איך שהוא רואה את העולם כנקודת המבט שלו. אני לא מבין מה אביך עשה ולא יכול להזדהות ללא פרטים, אני חושב שגם אני פסיכופתי מאוד ( יותר גרוע מאגונצטרי לא). אני מודה בזה שאני פסיכופת, אני רק אומר לבני האדם שחשים ככה בקלות, שאני גם מעבר ל" פסיכופתיה" יש בי עוד צדדים מעבר לאגונצטריות, לבועתיות, לקרות. אני חושב שאת לא מנסה להבין את אביך ולא מנסה לראות איך הוא חש איך הוא מרגיש זה הכל קל להיות במגננה ( אני לעומת ילדים אחרים שעברו דברים קשים מאוד לא מאשים את הורי, להפך אני מנסה להבין את הבעיתיות שלי, ולכבד אותם אמי היא מגה מגה " אגונסטרית".
חולמנית שחיה בעולם משלה לא האשמתי אותה מעולם). וכו וכו. לפי הכירותי את ארנה ( אני מכיר אותו כמה שנים עוקב אחריו ואני יכול לומר אפילו "בגאווה" שאני אולי בין היחידים שכן ניסו להבין אותו, שלא פסלו אותו ושאלו אותו מהתחלה אין סופר שאלות לפני קביעת עובדות, והבנתי שהאדם הזה הוא אמיתי מאוד). לעומת כל מיני מתיפיפים שיצאו כנגדו, ובחיי יצאו כנגדי. אני מציע לך לדבר עם אביך, לנסות להבין אותו, ולשוחח איתו על מה שאת מרגישה. אני יודע שאולי אין סיכוי ( גם עם אבי אין סיכוי כנראה) אבל להאשים אותו זה לא הפתרון בטח לא פתרון שיעזור לך. זו דעתי.

 

[HollyGolightly]

נתנאל, אי אפשר לדבר עם אבי. במשך הרבה שנים ניסיתי

ואחיותיי ניסו, אחרים ניסו. בלתי אפשרי. עד היום איש לא הצליח. (אגב, אנחנו שלוש אחיות: אני ועוד אחות בשנות החמישים שלנו. אחותנו הצעירה בשנות הארבעים שלה. כך שאתה מבין שזה לא מאתמול).

כפי שכתבתי בתגובה אחרת: אני מקווה לסיים כאן את השתתפותי בשרשור. היה אסור לי להכנס ולכתוב את ההודעה על פלפלים צהובים ב BBC. אנא, נסה לא לתת לי יותר עצות ולשחרר אותי מהשרשור הזה. אין לי כוח.

 

[נתנאל 123691]

אני לא אומר לך מה לעשות את לא חייבת להגיב ממש לא.

אני מבין אולי את המצב מזכיר לי את אבי, אם זה לא עושה לך אל תגיבי,

 

[arana1]

מה שאני מכיר זה שאוטיסטים נוטים להינעל

גם אני נוטה להינעל, כי אוטיסטים מכלילים מהר מאוד, במהירות האור, וחזק, ובמידה שבשבילם כל שינוי הכי קטן עשוי להיתפש כשבירה מוחלטת,
אלא שבדיוק משום כך אני מדבר כל הזמן על חשיבותה של סביבה מאפשרת,
שבדיוק אותן סיבות ואותם דברים שנועלים אוטיסטים לחלוטין לקווים הכי נוקשים כל הזמן יכולים להיות הבסיס לפתיחות אין סופית.

כלום אינך יכולה להבין ולקשור את הנטיה להסתגר לקוו נוקשה לפנימיות שהיא לגמרי כאוטית ?
כלום אינך יכולה להבין שהנטיה לאובססיביות לפעמים אפילו אלימה היא תגובה לפתיחות טוטאלית שלכן במצב הנתון כיום בחברה כהעדר תמיכה ותגובה לה נתפשת כאיום נורא על שלמות הזהות.

אני, התמודדתי ומתמודד עם המתח הזה כל הזמן, ולא בגלל שאני שונה מאביך אלא בגלל שנאבקתי על תנאי חיים וסביבה שירחיקו אותי ככל האפשר מהנורמה בדיוק בגלל שידעתי שבדיוק בגלל מה שאני אומר לך גם אותי חיים לפי הקודים החברתיים הנורמטיבים היו הופכים ללגמרי פסיכוטי,
אם לא גרוע מזה,
וזה גם מה שאני מנסה להסביר לנתי, ולאחרים כאן, ובכלל

אז כן, מבחינה מסויימת אני מכיר את אבא שלך הרבה יותר טוב ממך למרות שלא פגשתי אותו מעולם ולמרות שלא חוויתי מעולם את הדברים הנוראים שהוא עשה
וזה עוד אחד מהדברים שמאפשרים לאוטיסטים מוצא
יכולת הפשטה שתומכת באמפטיה שבשבילך אולי תיתפש כטלפטית אבל אני ראיתי ורואה את זה עובד כל הזמן.

אין סתירה במקום שבו את רואה סתירה
את פשוט רואה רק את החיצוני

וחשוב שאנשים יבינו למה כל כך קל להפוך אוטיסט מאדם נפלא לאדם הכי מחורבן
אפילו חשוב מאוד

 

[HollyGolightly]

לאדם הזה היו בלי סוף אפשרויות ליצור לעצמו סביבה

יותר מאפשרת לעצמו. אנחנו הבנו את זה. כל מה שאתה כותב כאן היה מובן לי, תמיד היה מובן לי, לאחיותיי, לאשתו, לאחרים שהכירו אותו. הוא אף פעם לא ראה את זה אפילו. הוא תמיד מחדש בוחר בסביבה הכי לא מאפשרת לו. תמיד.

אני זוכרת אותו בשנות השלושים שלו, הארבעים, החמישים וכו', והוא עצמו עם החשיבה המעגלית הזאת תמיד בחר במה שיעשה לו הכי רע.

די בבקשה אראנה. די. אין לי כוחות. זאת היתה טעות מצדי להכנס לפורום ולכתוב כאן. אני מבקשת שתשחרר אותי מהשרשור השזה.

 

[arana1]

אף אחד לא מחזיק אותך

ואני מכיר לא מעט אנשים שתמיד בוחרים במה שרע להם,
ובדרך כלל מקובל לחשוב שזה נובע מטראומה או מפגיעה אחרת,
לי עצמי,
כאוטיסט הכי מבולבל בעולם,
שנהנה מחרא של יחס גם בגלל זה וגם בגלל סיבות אחרות,
לקח לא מעט זמן ויסורים ומאמצים מאוד קשים להשתחרר מההרגל לבחור רק במה שהכי רע לי,
וגם על זה אני מדבר עם נתי למשל.

אחת התיאוריות שלי גורסת שבגלל שכל ילד חייב להזהות עם הוריו,
וההורים של האוטיסט הם הרבה יותר נורמטיבים ממנו בדרך כלל,
אז האוטיסט גדל עם תפישה הפוכה של עצמו ולכן כל הזמן בוחר בדיוק את מה שהכי הורס אותו,
בגלל זה, האחריות על יצירת סביבה טובה יותר נופלת על הסביבה ולא על האוטיסט עצמו
והסביבה אף פעם לא מנסה אפילו לקיים את האחריות הזאת,

 

[HollyGolightly]

ברור לי לחלוטין. והסביבה ניסתה שוב ושוב. והוא תמיד בחר ובוחר

במה שעושה לו הכי רע. הסביבה ניסתה כל הזמן לקיים את האחריות הזאת. הוא בחר במה שעשה לו הכי רע. תמיד.

 

[arana1]

אוקיי

 

[נתנאל 123691]

אולי במקום לחזור על זה כל הזמן תנסו להבין למה?

אני מאמין שניסתים לחקור למה הוא נסגר, למה הוא ננעל, אני לא מפקפק בכך, אבל אני מרגיש שיש פה האשמה כלפיו בלי ניסיון להבין אותו, כלומר זריקת בוץ עליו ללא ניסיון להבין למה הוא מלכלך והורס אתכם כל הזמן. אני לא יודע אם את קוראת אותי, או קראת אותי, אבל אני במשך שנה וחצי האחרונות כתבתי פעה על הורי. ותארתי באופן די יפה מה אני מרגיש. אבל אם תשימי לב אני תמיד אמרתי שהם לא אשמים דווקא, ושאני גם מזדהה איתם. פה אני מרגיש שיש צד אחד " האבא הרע" ו " הילדים הטובים". לטעמי זה לא ככה. זה דעתי לפחות, ושוב את לא חייבת לענות לי, אם זה עושה לך רע תתעלמי אני הייתי חייב לכתוב את זה...

 

[נתנאל 123691]

אנחנו תמיד בוחרים במה שרע לנו....

אם הינו בוחרים במה שטוב לנו לא הינו נמצאים במצב של מאבק אין סופי שכזה מה שהיא מתארת כמעגל. אני תמיד עושה מה שרע לי, אני תמיד בוחר באנשים שהכי פוגעים בי. אני בכלל חושבים שהעולם שלי, המושגי יסוד שלי הם סאדו מאזו, התעללות דו כווינית, מזוכיזם. סטיה ומה לא. זה העולם שלי אני חוקר את אחד הנושאים שהכי מרתקים אותי " אהבה/שנאה". אני חוקר את היחס המשפיל בין אונס/נאנס אני גם נענשתי על זה. והעיפו אותי מהסגרת שהייתי כי שאלתי שאלות שהם פוגעות בטאבו, ככה אני לגמרי מבין את מה שאתה אומר על הילד שבוחר בהכי רע לו.

 

[נתנאל 123691]

מה שאתה מסביר לי אני הבנתי לבד הבעיה שלא רציתי לקבל.

להבין שנורמה זה הדבר הכי נורא עבורי הבנתי בתור ילד הבדל ביני לבינך לפחות כרגע שאתה באמת נתקת כל קשר עם הנורמה ( גם אני פחות או יותר) מבחינה השקפתית אני ואתה על אותו סירה. אני לגמרי מזדהה עם מה שאתה אומר. לטעמי הנורמה היא גיהנום.
וגם אני נחשב על ידשי הסביבה למוזר מאוד, לפסיכוטי, לשונה ,לחריג לגמרי. אני מאוד מוכר באזור מגורי אני מאמין שגם אתהנ. כיום אני כבר לא יוצא מהבית, למעלה מ4 שנים, אבל שהייתי יוצא ישר הכירו אותי בתור " המטורף "....

 

[נתנאל 123691]

ארנה למה חייבים לראות את דר הו?

הציעו לי לראות את הסדרה בטענה שהיא מופתית ,השאלה האם היא אוטיסטית? יש עכשיו עניין בדמויות שהם אוטיסטיות. יש כזה תופעה. השאלה האם הדר המטורף הזה מזכיר לך את עולמנו? אפשר ללמוד מה שהוא על הוויה האוטיסטית או בכלל על העולם מהסדרה? כי אני לא רוצה לבזבז את זמני. אני במילא לא רואאה כמעת שום דבר, רק קורא....

 

[arana1]

סתם, ממש לא חייבים, אני לא מתכוון באמת לזה.

המון ממה שאני אומר זה סוג של ציטוט, לא ממש מתכוון לזה.

הסדרה טובה, הייתי מכור לה במשך עונה או שתיים, זאת עם אקלסטון וזאת עם זה שהחליף אותו שהוא גם שחקן ממש מצויין וגם הוא הפליא להפגין את אותו מיזוג אינטסיבי בין עליצות חסרת אחריות לכובד טרגי של מי שנושא את משקל על העולם על כתפיו.

הד"ר הוא "אדון זמן", ובהיבט הזה יש בו משהו מאוד אוטיסטי, הוא רב תקופתי ולכן לא שייך לשום תקופה, הוא סוג של נווד נצחי שמצד אחד גם מסוייט בגלל עברו אבל מצד שני יודע להתנער כל הזמן מהעצב התהומי ולהתחיל הרפתקה חדשה,
הוא מאוד סקרני ופתוח אבל גם מהורהר, אז אולי יש בזה משהו אוטיסטי.

הסדרה גם ממש כתובה טוב ועשוייה ברישול חינני שמדגים לא מעט את מאפייני הפער האיכותי בין הטלוויזיה הבריטית לזאת האמריקאית.

 

[נתנאל 123691]

הבנתי אני לא כל כך מבין מתי רציניים ומתי לא.

אני חשבתי שבאמת הדרה היא חובה,ובגלל שאני סומך על טעמך אז חשבתי כנראה יש בה מאפיינים אוטיסטים או חריגים. כי אני כבר מזמן לא מתחבר למידה הזו, למען האמת גם פרוזה כבר פחות מדבר עליה אפילו מאמרים. אני יותר בקטע של לחשוב הרבה, זה הקטע שלי כרגע, יותר להסתכל מאשר לעשות, יותר להביט מאשר לזיין, כמו שאמרת לי אז שרצינו להיפגש אז אמרתי לי " אני מעדיף להביט מאשר לזיין" אני הבנתי לגמרי מה שאמרת ועכשיו זה הקטע שלי פחות או יותר... בקשר לסדרה היא נשמעת מגניבה,העניין של הזמן הוא אדיר אני שואל את עצמי שאלה שנטחנה דק דק האם קיים זמן? איך הוא מתבטא? ניתן להגדיר אותו לכמת? מי כן ומי לא, וכל מיני שאלות שאלו אלף פעם. מנזה למצוא נתיב חדש, שאלות חדשות ,אבל רואה שמה שאני שואל שאלו לפני אולי " מה שהיה הוא מה שהיה אין חדש תחת השמש?" כאמרי קהלת לטעמי לא וכן, יש חדש אבל מתבסס או נשען על הישן. הוא לא סמטרי לגמרי ולא ליאנרי ולא דו כווני הוא הכל מהכל. קשה לחיות ככה וקשה להבין את זה מי שלא חווה ולא פחות קשה לתרגם את זה לשפה מדוברת, קיצור אולי אני אראה את הסדרה אפילו שאין לי חשק לכלום.....

 

[arana1]

אין לי ספק שאם תכירי אותי תחשבי שאני האדם הכי אגוצנטרי בעולם

אני הרי לא מגיב ולא יוצר קשר עם אף אחד ובגדול ממש נראה כמישהו שבכלל לא מעוניין בכלום,
האמת, אולי יום אחד תגלי, עשויה להיות מעט שונה ממראית עין