פלסטרים רכים ונעימים
זה לא ממש רפואה משלימה אלא סיפור על לא להאמין למה שהרופאים אומרים אלא לברר תמיד עוד כי לפעמים זה משתלם בגדול: כתבתי על זה עכשיו בבלוג שלי ורוצה לשתף ולשאול את דעתכם: כל ההריון שמרתי על דיאטה כדי לא להיות בטטה אחרי הלידה אחרי הלידה עברתי את הניתוח הוספת ניקוז צואה מהבטן ושוב נאלצתי ללבוש בגדי הריון להסתיר את הניקוז לניתוח השני הלכתי בשמחה שאתעורר מהניתוח עם בטן סגורה עם תפרים, לא היה איכפת לי כמה תפרים העיקר בטן שטוחה איזו אכזבה שמהניתוח התעוררתי עם בטן פתוחה, הרופאים הסבירו שניתן לפצע להסגר בעצמו, פצע? זה היה חור בבטן ולא פצע כבר חשבתי שאסתובב עם חור בבטן כל החיים אבל אז במקרה פגשתי בבית החולים שכנה של ההורים שלי שידעתי שכשחברה שלי גססה מסרטן והיו לי פצעים קשים בגוף אז היא חבשה אותה בחבישות מיוחדות כשיצאתי מבבביהח והרופאים המליצו לשטוף את הפצע (פצע? בור בבטן) כל יום במקלחת עם מים וסבון ולחבוש בתחבושת רגילה (ביננו? תחבושת כזו שנדבקת לפצע וזה זוועה) למזלי היא הביאה לי תחבושות עם משחה מיוחדת שלא נדבקת לפצע/בור שלי ועל זה סגרה בפלסטר רך ונעים כמו עור של גוף וכאילו אין לי חור בבטן - נעשתי פתאום מאושרת בזכותה ויותר לא נאלצתי לראות תחבושות שנדבקות לי לפצע שבתוך החור שבבטן החבישות שלה גרמו לגוף למלא בעצמו מהר את הפצע בלי שתחבושות שהרופאים המליצו ידבקו לדם ולזוועות שהיו בתוך הבור אחרי שבוע הלכתי לביקורת בקופח שצעקו עלי שהשתמשתי בפלסטרים של ג'.... ושלחו אותי לקנות משהוא מזעזע שעלה לי המון כסף כדי שיחבשו לי בעצמם- הלכתי וקניתי מן פלסטרים עבים וקשים שמזכירים לי את שקית הניקוז צואה שהיתה לי 3 חודשים והזדעזעתי נורא למזלי חזרתי הביתה וקניתי בעצמי את הפלסטרים המדהימים של ג'ו.... ונשמתי לרווחה רק חבל שבקופח ממליצים לאנשים על פלסטרים קשים ולא נעימים כמו אלו שדחפו לי בכוח בביקורת ! כי אנשים עם חור בבטן מגי חבישה רכה ונעימה וזולה כמו זו שבזכותה נסגר לי החור בבטן
זה לא ממש רפואה משלימה אלא סיפור על לא להאמין למה שהרופאים אומרים אלא לברר תמיד עוד כי לפעמים זה משתלם בגדול: כתבתי על זה עכשיו בבלוג שלי ורוצה לשתף ולשאול את דעתכם: כל ההריון שמרתי על דיאטה כדי לא להיות בטטה אחרי הלידה אחרי הלידה עברתי את הניתוח הוספת ניקוז צואה מהבטן ושוב נאלצתי ללבוש בגדי הריון להסתיר את הניקוז לניתוח השני הלכתי בשמחה שאתעורר מהניתוח עם בטן סגורה עם תפרים, לא היה איכפת לי כמה תפרים העיקר בטן שטוחה איזו אכזבה שמהניתוח התעוררתי עם בטן פתוחה, הרופאים הסבירו שניתן לפצע להסגר בעצמו, פצע? זה היה חור בבטן ולא פצע כבר חשבתי שאסתובב עם חור בבטן כל החיים אבל אז במקרה פגשתי בבית החולים שכנה של ההורים שלי שידעתי שכשחברה שלי גססה מסרטן והיו לי פצעים קשים בגוף אז היא חבשה אותה בחבישות מיוחדות כשיצאתי מבבביהח והרופאים המליצו לשטוף את הפצע (פצע? בור בבטן) כל יום במקלחת עם מים וסבון ולחבוש בתחבושת רגילה (ביננו? תחבושת כזו שנדבקת לפצע וזה זוועה) למזלי היא הביאה לי תחבושות עם משחה מיוחדת שלא נדבקת לפצע/בור שלי ועל זה סגרה בפלסטר רך ונעים כמו עור של גוף וכאילו אין לי חור בבטן - נעשתי פתאום מאושרת בזכותה ויותר לא נאלצתי לראות תחבושות שנדבקות לי לפצע שבתוך החור שבבטן החבישות שלה גרמו לגוף למלא בעצמו מהר את הפצע בלי שתחבושות שהרופאים המליצו ידבקו לדם ולזוועות שהיו בתוך הבור אחרי שבוע הלכתי לביקורת בקופח שצעקו עלי שהשתמשתי בפלסטרים של ג'.... ושלחו אותי לקנות משהוא מזעזע שעלה לי המון כסף כדי שיחבשו לי בעצמם- הלכתי וקניתי מן פלסטרים עבים וקשים שמזכירים לי את שקית הניקוז צואה שהיתה לי 3 חודשים והזדעזעתי נורא למזלי חזרתי הביתה וקניתי בעצמי את הפלסטרים המדהימים של ג'ו.... ונשמתי לרווחה רק חבל שבקופח ממליצים לאנשים על פלסטרים קשים ולא נעימים כמו אלו שדחפו לי בכוח בביקורת ! כי אנשים עם חור בבטן מגי חבישה רכה ונעימה וזולה כמו זו שבזכותה נסגר לי החור בבטן
