רגע היסטורי עם יוסי:
"שולה! מבצעית א' של הפלמ"ח, מה את עושה כאן?"
אז בואו נדבר על האישה החדשה שנכנסה לחיינו. פעילת זכויות האדם, מעמד האישה והנסיגה מהשטחים, שולמית אלוני.
אלוני נולדה בסוף שנות ה-20 בפולין ועלתה בילדותה ארצה, עם משפחתה הסוציאליסטית. הם היו מאוד עניים וההורים שלה התגרשו וחזרו שלוש פעמים, מה שפגע במשפחה. מי שנרתמה לעזור הייתה רוזה כהן "האדומה", לימים רוזה רבין, שקיבלה את שולמית לבית החינוך של זרם העובדים. בזמן מלחמת העולם השנייה נאלצה להיפרד מהוריה המגויסים.
לאחר מכן עברה לכפר בן שמן, שם פגשה את סוניה גלמן, לימים סוניה פרס. היא הצטרפה לשומר הצעיר, ועסקה בהוראה. היא התחילה ללמד את ילדי הפליטים בארץ. באותו הזמן עזרה להגנה בהברחת נשק, וגם בפלמ"ח כמורה בירושלים הנצורה. באותו הזמן בן זוגה נהרג בקרבות על ירושלים. בשנות המדינה הראשונות היא המשיכה ללמד ילדי פליטים.
בשנות ה-50, אלוני פרסמה ספר לימוד לאזרחות, ועבדה בקול ישראל, כמגישת תכנית שבאה לעזור לאזרחים לפתור סוגיות במסגרת החוק, ולסייע לאזרחים בעלי תלונות. באותו הזמן היא התחילה לטעון שיש בעיות שאפשר ליישב בתחום ההלכה, אבל הסיבה שזה לא נעשה היא בגלל שאין לחץ על הרבנים, מה שהיה תחילת העימות שלה עם הדתיים.
ב-1959 אלוני הצטרפה למפא"י, וב-1965 הצטרפה למפא"י והצליחה להשפיע על מצעה. היא תמכה בקידום זכויות האדם והאזרח, חוקה, ונגד כפייה דתית. עם זאת, לאלוני היה קשה מאוד בקדנציה שלה. היא הייתה עצמאית מדי והיו לה סכסוכים רבים עם גולדה מאיר, האישה הבכירה במפלגה וראש הממשלה החדשה. כתוצאה מכך, בבחירות הבאות היא הייתה במקום נמוך ולא נבחרה.
גם מחוץ לכנסת היא המשיכה להיאבק למען מטורתיה. בגלל הצער שלה מזה שמפלגת העבודה לא קידמה את נושאי הפרדת הדת מהמדינה, הנישואים האזרחיים והנסיגה מהשטחים, היא הקימה את התנועה לזכויות האזרח שנודעה כרצ. היא התמודדה בבחירות 1973 והצליחה להשיג שלושה מנדטים. מהר מאוד גולדה מאיר נאלצה להתפטר מתפקיד ראש הממשלה והחליף אותה רבין, אל ממשלתו אלוני הצטרפה לכמה חודשים כשרה.
מהר מאוד הליכוד עלה לשלטון ואלוני התנגדה למדיניות שלו, גם בשטחים וגם מבחינת דת ומדינה. היא תמכה בסרבנות בשטחים וגם ביחסים הומוסקסואליים. באותו הזמן היא התחילה לערוך הסכמי נישואין אצל אנשים שלא רצו להתחתן במסגרת המוסדות הדתיים. אבל בתקופה הזאת השפעתה בכנסת הייתה שולית בגלל המאבק מערך-ליכוד.
ב-1992, אלוני איחדה את רצ עם מפ"ם ושינוי, והנהיגה את תנועת מרצ. הם השיגו 12 מנדטים, והצטרפו מיד לממשלת רבין. אלוני הייתה שרת החינוך, אבל בזמנו היו לה בעיות כיוון שפליטות הפה שלה בנושא החרדים גרמו לעימותים עמם. היא נאלצה להתפטר כשאמנון רובינשטיין מחליף אותה, והיא עברה להיות השרה לאומנויות, מין משרד תרבות משופר.
לקראת בחירות 1996, יוסי שריד, חבר מפלגתה, החליט להחליף אותה בראשות מרצ, והיא פרשה מפעילות מפלגתית מאז. מאז היא הפכה לקיצונית קצת יותר. היא טענה שהיהודים הם לא לאום, שישראל מבצעת פשעי מלחמה ושמדובר במשטר אפרטהייד. בינואר 2014 הלכה לעולמה.
"אזרחית"
