רגע היסטורי עם יוסי
"החיים, אלינור, זה מה שחשוב. לא המלחמה."
 
היום נדבר על המפקד, על האגדה, על החבר הטוב של רבין... יגאל אלון.
 
יגאל פייקוביץ' נולד בכפר תבור ועוד בנעוריו הגן על שדות המושבה. בגיל בר מצווה קיבל אקדח לראשונה, ועוד באותו הערב כמעט ירה בגנבים ערבים. אבא שלו, ששמר עליו, הבריח אותם. אביו של יגאל, ראובן, טען בפניו שאנחנו חיים עם הערבים, ויש להיזהר בהריגתם. באותה חלקה היה עץ אלון, ולימים, כשיגאל נאלץ לעברת את שמו (בניגוד למה שמסופר פה, רק כשהיה אלוף בצה"ל דרש בן גוריון לעברת את שמו) הוא נזכר באותו העץ.
 
הוא היה מראשוני התלמידים בבית הספר החקלאי כדורי, ואף השתתף בבנייתו. בשלב מסוים אירח בביתו תלמיד אחר בבית הספר - יצחק רבין שמו... לימים עבר עם חבריו מכדורי לקיבוץ גינוסר. הוא דחף את הקבוצה להצטרף לקיבוץ המאוחד, והתיידד עם ברל כצנלסון. ב-1939 נישא לרות.
 
ב-1936, החל המרד הערבי הגדול, ואלון התגייס לנוטרות - כוח ההגנה על היישובים. הוא התבלט מאוד וב-1937 התגייס לפלוגות השדה של יצחק שדה, ולהגנה. שדה הפך למורה של אלון (לימים הוא הציע שיעברת את השם שלו ליגאל ניר, כדי שהם יהיו "שדה וניר"). במסגרת חומה ומגדל עלו הפלוגות לחניתה כדי להגן על הפועלים בדרך לקיבוץ, והצטלם שם עם שדה. ועם עוד אדם אחד, משה דיין שמו. כאן התחילה היריבות ביניהם.
 
במאי 1941, עם הקמת הפלמ"ח, אלון ודיין הועמדו בראש שתי פלוגות. הם סייעו לפלישה בלבנון ובסוריה, בפעולה הראשונה של הפלמ"ח (שם נורה משה דיין בעין שלו). אלון המשיך לעמוד בראש הפלוגה, וב-1943 מונה לסגן של שדה. הוא נחשב לעממי מאוד. אלון היה אחראי גם לסזון, הפעולות נגד האצ"ל והלח"י, אבל פרש כשהבין שמדובר גם בשיתוף פעולה נגד בריטים (למרות שטענו שהוא עשה את זה כדי לא לפגוע במעמדו הפוליטי).
 
לאחר מלחמת העולם השנייה היה מהראשונים שתמכו בהקמת תנועת המרי העברי. כששדה מונה לרמטכ"ל ההגנה, אלון הפך למפקד. כמובן שהפעולה המשמעותית ביותר שתכנן הייתה... ליל הגשרים. אבל עוד נגיע לזה. אלון התנגד לפירוק תנועת המרי ולביטול המאבק בבריטים, והורה למעפילים להתנגד לרדת מהספינות שלהם (מה שגרם לשימוש בגז מדמיע נגד המעפילים וגם לביקורת על אלון).
 
עם פרוץ מלחמת העצמאות, שילב אלון את הפלמ"ח בצה"ל. הוא כבש את צפת ופיקד על מבצע יפתח, בראשות חטיבת יפתח (השם המחתרתי שלו, ולימים השם של בנו), קרב שבמהלכו ברחו ערביי העיר. יגאל אלון הצליח לכבוש כפרים רבים ואפילו שטחים בדרום לבנון. בסוף מאי עבר לסגן מפקד חזית ירושלים, וניסה לפרוץ את הדרך לירושלים הנצורה. לפי רבין, כשדיווח לבן גוריון על הכישלון הוא זעם וטען שצריך לירות ביגאל.
 
החיכוכים עם בן גוריון לא הפסיקו במהלך המלחמה, בן גוריון הסכים לבסוף להעביר את אלון לפיקוד על מבצע דני, כיבוש רמלה-לוד מכוחות עיראקיים. באוגוסט מונה לאלוף בצה"ל ומפקד חזית הדרום. הוא פיקד על מבצע יואב לפתיחת הדרך בנגב. בין המבצעים מטה הפלמ"ח פורק, ואלון תקף את בן גוריון על כך. בנוסף דרש בן גוריון, בלחץ אמריקני, לסגת מחלקים מסיני שאלון כבש. לבסוף אלון הצליח לפקד על מבצע עובדה, שסיים את המלחמה וכבש את אילת. אלון התנגד להחלטה של בן גוריון לסיים את המלחמה ללא כיבוש הגדה המערבית.
 
לאחר מכן הקים אלון את מפ"ם ואף היה מעורב במערכת הבחירות, למרות שהוא ביקר את המפלגה על נאמנותה לברית המועצות. משה דיין החליף את אלון כמפקד פיקוד דרום. דיין תמיד היה נאמן יותר לבן גוריון. לאחר מכן בן גוריון אמר לאלון להתנער ממפ"ם אם ברצונו להמשיך בצבא. אלון, תמיד עצמאי, החליט להתפטר מאשר להתנכר לקיבוץ המאוחד. לאחר מכן עבר ללמוד באוקספורד.
 
בשנות ה-50, הקים יגאל אלון את אחדות העבודה, מפלגה של יוצאי פלמ"ח שהייתה יותר אקטיבית מבחינה ביטחונית. הוא נבחר לכנסת ב-1955 לחמש שנים, במהלכן התבלט כמתנגד לנסיגה מסיני לאחר מבצע קדש. ב-1960 פרש מהכנסת כדי לחזור ללמוד.
 
בשנות ה-60, חזר לישראל אבל הפך לראשונה לשר העבודה, תפקיד ששמר עליו במשך שבע שנים. במאי 1967, התחילה תקופת ההמתנה לקראת מלחמת ששת הימים. עלתה השאלה: למי לוי אשכול צריך להעביר את תיק הביטחון? לאלון או לדיין? מפא"י רצו את אלון, לא את דיין שפרש מהם. הציבור רצה את דיין. דיין ניצח. דיין הפך למציל של ישראל. אלון, לעומת זאת, החליט להגות תכנית לשמירה על חלק מהשטחים שנכבשו במלחמה. עם זאת, הוא הפך לשר שולי יחסית. בהתחלה שר הקליטה, ואחר כך שר החינוך לחמש שנים. עם המוות של לוי אשכול, אלון ודיין לא היו מוכנים להתמודדות על ראשות הממשלה, אז גולדה מאיר החליפה אותם.
 
אלון הצליח להתחזק קצת בממשלת גולדה, וקרא גם למשא ומתן עם מצרים. עם זאת, גם הוא היה מעורב קצת במחדל מלחמת יום הכיפורים ולא האמין שהיא תתקוף. לאחר שגולדה ודיין פרשו, אלון לא הצליח לגייס את מפלגת העבודה לעמוד מאחוריו. הם תמכו במישהו אחר... רבין.
 
אלון היה שר החוץ של רבין, בן טיפוחו. לעתים היה לו קצת קשה שהסגן שלו עקף אותו ונבחר לתפקיד. לאחר המהפך ב-1977 ישב אלון באופוזיציה ועבד קצת במפעל האלקטרוניקה בקיבוץ גינוסר. ב-1978 הפך ליו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית. הוא תמך בהסכם השלום עם מצרים, אולם נמנע בהצבעה כיוון שלטענתו היה אפשר להשיג הישגים טובים יותר. בתחילת 1980, נראה היה שזה קורה סופסוף. אלון הודיע על כוונתו להתמודד מול שמעון פרס על ראשות מפלגת העבודה, כך שאם ינצח, היה מתמודד מול בגין על ראשות הממשלה ב-1981.
 
זה לא קרה. כעבור חודש, לקה בליבו בפתאומיות ונפטר. בהספדו של נשיא המדינה יצחק נבון, הוא טען שיגאל אלון, כמו שאול המלך, לא יכול היה להיות מלך כי לא היה בו דופי. רבין החליף אותו בהתמודדות מול פרס. הוא נכשל, אבל לאחר תקופת שיקום פוליטית הצליח לנצח את פרס ואף להחזיר את מפלגת העבודה לשלטון.
 
"שתיל שצמח בערוגה - שתיל בריא וחזק לתפארת, אבל נשאר חלק מן הערוגה."
