פלייאוף יום ראשון

[FrecCo]

אם היו אומרים לכם לפני הפלייאוף שרק סדרה אחת בסיבוב הראשון תיגמר בסוויפ ואתם צריכים לנחש מי זו אני חושב שבוסטון-נטס הייתה מקבלת הכי פחות הצבעות, ועכשיו היא היחידה שעלולה להסתיים בסוויפ מביך. סימונס המושיע בחוץ לגיים 4, אגב.

בנושא משמח אחר, בוקר טוב טל, שיהיה יום של חיוכים נשמה

 

[Smooth CriminaI]

סימונס המושיע בחוץ לגיים 4, אגב.

אנדר

 

[Smooth CriminaI]

אני רק אשים את זה פה

 

[Rapgamer]

אז כמה סדרות נשארו רלוונטיות בשלב הזה?
דאלאס ויוטה שישחקו הלילה, ממפיס ומינסוטה שישחקו מחר, פיניקס וניו אורלינס שאיכשהו ב2-2 אבל פוטנציאל האפסט שם נמוך.
בראייה רחבה- סיבוב ראשון מעט מאכזב בעיקר כי גולת הכותרת בין בוסטון לברוקלין הגיעה לשיא בגיים 1 ומשם גוועת לאיטה.

הסיבוב הראשון במזרח נראה סגור, השאלה העיקרית היא מידת הבריאות של מספר שחקני מפתח לקראת הסיבוב הבא.

 

[Krit123]

דנבר - כוחות הרשע
אוהדי נאגטס לא הפסיקו ללכלך על ריברס בתחילת העונה, ניסיתי להרביץ בהם תורה. חשבתי שמילווקי היו צריכים להרים אותו לאחר פגרת האולסטאר אשתקד, אנחנו זכינו מההפקר, מקווה שנשאיר אותו. מסתבר שהוא אחד מחוזי המינימום הטובים בליגה ואני ככה קרוב למשחק מילים נדוש על ההגנה האדירה שלו על ג'ורדן פול. 5 חט' וערימות של האסל.
מאלון סוף סוף התעשת וגילה גמישות בנוגע לדקות של ת'ריל וג'ף גרין ברוטציה. אם אוסטין היה מתברג בחמישייה הסוגרת של המפגש הקודם על חשבון ג'ף, אולי היינו גונבים אותו.

אז עמדנו במשימה שהיא לחלץ מדריימונד את השישית, קיבלנו 1+1 עם בעיית העבירות של תומפסון. קליי חוזר לעצמו התקפית אך איבד (לפחות) חצי צעד הגנתית, לוני לא מסוגל לשמור על יוק בשום צורה, בקיצור עם פול וסטף על הפרקט גרין מתבקש לסתום המון חורים, ולפעמים האצבע בסכר הופכת לאצבע בעין. האפקטיביות שלו נשנעת על הייפר אגרסיביות ושם נמצא הפתח שלנו להתחרות. בהנחה שהשופטים לא ימכרו אותנו, הוא אמור למצוא עצמו בבעיית עבירות נוספת בגיים 5.

שמחתי לראות את יוק מקרקס אותו בפוסט לשם שינוי, ניצחון מורלי. הם לפעמים מבצעים חילוף בפיקאנדרול כי דריי מתקשה להדוף את Big Honey בתנועה לסל. הג'אמפר מתחיל להיכנס אז ההתקפה חזרה לזרום.
בקיצור לאחר כל הטררם והביקורת על היכולת ההתקפית שלו, ג'וקר מוביל את הפוסט סיזן בממוצע הנקודות (31) בזמן שהוא רושם שיאי קריירה באחוזים ל-2 (61%), אחוזים מהקו (88% - עדיין לא מקבל מספיק שריקות) ובהתאם לזאת ב-EFG.
רק את האיבודים צריך לנקות, 4.5 בממוצע, שומר על הכדור כמו ילד בן 6 מול הדאבל-טים ולא תמיד מוצא את הפרצה הנלווית. דריימונד לוקח ממנו את זווית המסירה מהטופ אוף דה קי והוא לא ממנף את הלחץ על הכדור עד כה. צריך להוסיף הערה על האזורית, התגובה שלנו לוקה בחסר, אם כי היא השתפרה בהמשך. למצוא את ג'וקר באמצע שלה - תנאי אלמנטרי.

גורדון התאושש מפתיחה זוועתית וחזר להשתמש בסייז על מנת לתפוס עמדה בצבע. הגיע המון לקו לאחר מסירות של ג'וקר והאחוזים השתפרו בבית. אהבתי לראות אותו מתעמת עם דריימונד בפתיחה.
המון קרדיט לספסל על דקות מוצלחות, קאזינס עשה נזק בפנים ושיתף פעולה עם ג'מייקל גרין, ובונס.. בונס הגיע להתפוצצות המיוחלת עם 3 שלשות רצופות ברבע השני! בדיוק הרגע המעצב לו פיללנו משחקן צעיר בבכורה שלו.
מונטה צפה בredmeption arc הקולקטיבי והחליט לעשות צ'ק רייז-אול אין ברבע השלישי עם לא פחות מ-5 שלשות משלו, נדיר לחזות בהיט צ'ק כפול באותו מפגש ועוד מול הקבוצה שרשמה על כך פטנט. עכשיו רק נותר לרכב על המומנטום לכדי משחק תחרותי נוסף.

צריך לומר שקר הגיע למכור. המתין עם הדת' ליינאפ, משך דקות של הרכבים מוזרים. רק לקראת הסוף הם החליטו לגמור עניין, סטף חיפש את יוקיץ' בחילוף עד שהורדנו ממנו את AG, מה שהשפיע על הכיסוי. היה לנו המון מזל עם החטאות לא אופייניות של קליי וסטף* ממבטים סבירים (*שיא קריירה בהחטאות עונשין עם 4) כמו גם הפוטבאק הכושל של וויגינס.
גולת הכותרת של המכירה הייתה התרגיל האחרון בפיגור 2. ג'וקר, כרגיל, צעד אחד לפני כולם

למה ללכת ללוב קלוש כאילו נותרה שנייה לסיום? לא ברור. סל גדול של מונטה בפוזשן החולף ודאגר של ת'ריל סגרו עניין. @FrecCo תודה כפרה, נחמת עניים.

 

[Krit123]

פליקנס - סאנס הסדרה הכי טובה בסיבוב הראשון

מה נשתנה הלילה ההוא?
CP קיבל סיכול ממוקד, הסתפק ב-4 נקודות בלבד באחוזים רעים. ניו אורלינס השתדלו לגוון את הכיסוי, בין השאר עברו מתחת לחסימה, הכריחו מסירה כאשר החל להתפתל לכיוון הסל או ביצעו בליץ בפיקאנדרול. היו שם דקות של נאנס ב-5 על חשבון יונאס, ואז דקות משותפות של שניהם בקו הקדמי בניסיון לעצר את צעדיו של אייטון. הקבוצה תפסה יום רע מחוץ לקשת (7-27), העזרה לרוב הגיעה מקראודר, שכן הצליח לסחוט שתי עבירות חרטא בעלייה לזריקה. הוא פשוט קופץ קדימה ובכך מרחיב את אזור הנחיתה שלו.

יונאס לקח את הביקורת באופן אישי, הופיע עם אש בעיניים. ביטל את התרומה של אייטון (23-8) עם 25-15 משלו, הוביל את שני הצדדים עם +19 ב-33 דקות. היכולת שלו להשתוות ל-DA סופר מהותית, מכמה סיבות. העיקרית בניהן היא הסגנון הדומה של הקבוצות. צמד מאסטרים מחצי מרחק שנשענים על heavy screens מהסנטר, חסימות שלא נענות בחילוף בעקבות הרתיעה ממיסמאצ' פטנציאלי, לצד יכולת סיום כבירה באזור הצבע שמנטרלת אפשרות לצופף.
בהנחה שיונאס ממשיך ככה, פול יאלץ להתמודד לבדו מול אינגרם&משולם.
סיבה נוספת ולא פחות חשובה היא הקרב על הלוחות (אותו הם ניצחו 48-39). לא מדובר בשליטה על הקצב+נקודות קלות בלבד, בעצם מתחולל כאן מאבק על כמות הפוזשנים במשחק. בפינה אחת נמצא אחד הרכזים הגדולים אי פעם, כזה שמאבד כדור פעם בירח כחול. מולו ניצב סי ג'יי מקולום כמוביל הכדור המרכזי, לא עושה משחק טבעי. עכשיו תכניסו למשוואה הרכב גבוה וכמות נכבדת של רוקיז, וקיבלתם תמהיל מועד לפורענות שנועד להפסיד במערכה. אלא שכאן הריבאונד נכנס לתמונה, הוא מאזן את כמות הפוזשנים ומתסכל את הסאנס ברמות קשות. יותר פוזשנים = יותר הזדמנויות לבצע עבירה, לכן שתי הקבוצות סיימו עם מספר זהה של זריקות מהשדה (85), אך שימו לב לפער האסטרונומי בהליכות לקו: 42-15 לטובת הפליקנס! רמיסה מוחלטת, מונטי וויליאמס התבטא בנושא במחאה על השיפוט (בזהירות יש לומר).

בקצרה על אלברדו/הרב ג'ונס - וואו, איזה הגנה. חוסה חיכה סדרה שלמה ל'רגע' שלו מול פול, בסוף יצר שניים כאלו בדמות חטיפה ממזרית ועבירת חצי. הוא אשכרה 'מחכה לך בפינה' תרתי משמע, מתחבא בשיחים לאחר made basket ומתגנב מאחור, סוג של מחווה למרסלו הוארטס (עשה קדנציה קצרה בלייקרס לפני כמה שנים).

בניו אורלינס מקבלים דיבידנדים על כך שהחתימו שתי רוקיז 'מבוגרים', מחזירים להם בגדול בפלייאוף הראשון שלהם. צריך לומר שגם טריי מרפי עשה מספר שנים במכללות.

לא נעייף אתכם, רק קצת התאמות קטנות והערות לסיום
*שאמט פתח את הרבע האחרון במקום קראודר מטעמי ריווח מכיוון שאינגרם לא נמצא על המגרש.
*קראודר עבר לשמור על אינגרם בניסיון להפריע לו, לא עבד. BI בסדרה ענקית עד כה. מה שכן, ברידג'ס כפה על מקולום ווליום סקורינג.
*בדקות הספסל (פיין&גאבייל), הפליקנס סוגרים את ההיי פיקאנדרול המשולש (בו קלעי מתגנב החוצה לאחר חסימה) באמצעות חילוף אוטומטי בין שחקני הקו האחורי. עם פיין וללא בוקר על המגרש, אין לזהות השומר חשיבות גדולה. מה שכן, מקגי ממשיך להפציץ, 11 נק' בלא פחות מ-95% מהשדה. לא ברור לי למה באותן דקות לא מצעים חילוף גם עליו.
*יש מקום לשמירה אזורית מבחינת הסאנס. הרכב גבוה שניתן לצופף עליו, ממעטים לנסות בשלב הזה. בחמישייה הפותחת הייז וג'ונס לפעמים נתקעים בפינה ולא מהווים איום ממשי. אפילו אם אינגרם או סי ג'יי יתמקמו שם, המסירה לרוחב המגרש לא תהיה פשוטה לביצוע.

 

[Rapgamer]

שחקנים בגיל ובותק של כריס פול נהוג להשוות ליין שמשתבח עם השנים. כנראה שההשוואה הנכונה יותר היא בירת בוטיק. פול איכותי ברמה מטורפת, הוא משתלט על משחקים ברבע האחרון והולך toe to toe עם הסופרסטארים היריבים. אלא שכמו בירת בוטיק, ישנה איכות אבל היא באה על חשבון ווליום. כריס פול מסוגל לקלוע 15 נקודות ברבע הרבה יותר בקלות מאשר לקלוע 30 נקודות במשחק. ואם צריך לקלוע במשחק נתון 40 כפי שמתבקשים לעשות כמה מהסופרסטארים בליגה, שם אתה בכלל מאבד אותו.
פיניקס בחסרונו של בוקר הופכת לקבוצת סט אופנס יותר מוגבלת, אם היא לא מצליחה להניע את הפלואו הקבוצתי זה כבר נהיה בעיה מול קבוצה שיש לה שני שוט מייקרס ברמה של מקולום ואינגרם.

הרב ג'ונס שחקן הגנה מעולה ואלברדו כבר משהו כמו חודש מטריל יריבים ומטריף את הקהל. אתה בטוח שהכוונה להוארטס ולא לפריג'יוני? לחטוף מסירות אינבאונד היה משהו כמו 1 מ3 הדברים שהוא יודע לעשות.

 

[Krit123]

שחקנים בגיל ובותק של כריס פול נהוג להשוות ליין שמשתבח עם השנים. כנראה שההשוואה הנכונה יותר היא בירת בוטיק. פול איכותי ברמה מטורפת, הוא משתלט על משחקים ברבע האחרון והולך toe to toe עם הסופרסטארים היריבים. אלא שכמו בירת בוטיק, ישנה איכות אבל היא באה על חשבון ווליום. כריס פול מסוגל לקלוע 15 נקודות ברבע הרבה יותר בקלות מאשר לקלוע 30 נקודות במשחק. ואם צריך לקלוע במשחק נתון 40 כפי שמתבקשים לעשות כמה מהסופרסטארים בליגה, שם אתה בכלל מאבד אותו.
פיניקס בחסרונו של בוקר הופכת לקבוצת סט אופנס יותר מוגבלת, אם היא לא מצליחה להניע את הפלואו הקבוצתי זה כבר נהיה בעיה מול קבוצה שיש לה שני שוט מייקרס ברמה של מקולום ואינגרם.

הרב ג'ונס שחקן הגנה מעולה ואלברדו כבר משהו כמו חודש מטריל יריבים ומטריף את הקהל. אתה בטוח שהכוונה להוארטס ולא לפריג'יוני? לחטוף מסירות אינבאונד היה משהו כמו 1 מ3 הדברים שהוא יודע לעשות.

יופי של דימוי, אם הפליקנס לוקחים אותם ל-7 מדובר בהישג ענק

אהבתי את פירג'יוני ואת הניקס באותה תקופה. לפניו קיד שיחק את התפקיד הזה אם אני זוכר נכון. אני עוקב אחרי הליגה כולה עשור ומשהו אז הקבוצה ההיא של וודסון הייתה אחת האהובות עליי.