עוד כמה סיבות
קודם כל, לפעמים מגלים שמה שחשבו כפתרון בעית הביוץ איננו כזה. למשל, מגלים שבייצת, אבל הביציות לא בשלות (אופייני לשחלות פוליציסטיות). כמובן, שדברים מהסוג הזה ניתן לראות רק ב- IVF. אצלי למשל גילו שכל המערכת קצת עקומה, היו לי המון דימומים בתקופה שחיכיתי לבטא, למרות שהיו בפירוש רמות פרוגסטרון בשמיים. שנית, אפילו אם פתרו את הבעיה באופן מושלם, אבל הסטטיסטיקה עבדה לרעתך ובמשך כמה מחזורים לא נכנסת להריון, צריך להפסיק להשתמש באיקקלומין כי הוא ידוע כפוגע ברירית הרחם. לכן עוברים לזריקות. שימי לב שבשום אופן לא מושכים אותך יותר מאשר 6 מחזורים של איקקלומין, וגם זה גבול עליון. לסיכום, אם מתחילים בקטן ומגלים שזה לא הספיק לכניסה להריון, מתחילים להשתמש בארסנל יותר ויותר כבד, אולי מתוך הלחץ של המטופלות ואולי בצדק, כל מקרה צריך להשפט לגופו ובדיעבד (כלומר, אחרי שהושג הריון תקין אפשר לומר שהשיטה הזו היתה נכונה...). והכי חשוב, שיהיה בהצלחה במהרה