פלדה דמשקאית

[סבתא רותרות]

לפי מה שצ'י כתב בעבר הוא עסק בבשר ובסכינים

זה יכול להבהיר לאיזה סכינים הוא מתכוון. סכינים לפירוק או חיתוך בשר.

 

[11moti]

ברם אולם

הוא שוואייל- לגבי סכינים מעוגלות.
ולצורך הבהרת הדילמה שבה אני שרוי כתוצאה מכך:
העיגול יכול להיות בקצה הלהב.
העיגול יכול להיות בזה שהלהב כולו מעוגל (מעוקל) - וגם כאן יש צורה מעוגלת למטה (בחלקה התחתון)כמו בסכינים לחיתוך בצקים/פיצות /בורקסים - קקיצוץ סלט,
או מעוקל למעלה - כמו בסגנון של סכינים לפשיטת עורות (סקינינג נייף -באינגליזאוית.
כך שהכר פורה רחב- וחדדדד......(או שמא הפר כורה וכו') (-:

 

[ז ק ו]

התאור שנתת כאן על ייצור פלדת השכבות

לקוח -או מועתק, ממתכון לבצק עלים. [הבצק עלים הסכין אלים

].

לכן אני בסור שהציורים דמויי העץ שעל פני המתכת של הסכינים, הם הוכחה לכך שהסכינים האלה יוצרו מלכתחילה מעץ, ולאחר מכן האלכימאים הפכו אותם לפלדה. וברוב המקרים השאירו את הידיות במתכונת העצית שלהן.

כך או אחרת, יופי של סכינים.

 

[ניצה 7]

תודה על שני הנושאים המעניינים. סיקרנה אותי

הוצאת אחיאסף, בה יצא הספר לאור בורשה, כי גם כיום יש הוצאה בשם זה בארץ.
מתברר שמי שהקים את ההוצאה בירושלים בשנת 1937 (שכנא ת'פךןביץ) קיבל את השם של ההוצאה בוורשה.
הנה בויקיפדיה:
השם "אחיאסף" היה במקור שמה של הוצאתו של אחד העם, ואת הזכות להשתמש בו קיבל צ'פלוביץ באישור מאחד מיורשיו. ההוצאה המקורית פעלה בעבר בוורשה, והשם שימש כעדות קיימת והמשכיות לפעילות ההוצאה, או לפחות שמה. צפלוביץ' אף אימץ את אחיאסף כשם משפחתו לאחר מלחמת השחרור‏.
-----------------
נזכרתי, יש לי (מבית הורי ) ספר ישן מראשית המאה הקודמת בשם ''לוח אחיאסף''. לא תחת ידי כרגע. אני זוכרת שהוא מספר את ההיסטוריה של אותה שנה ובמיוחד התרשמתי מהמודעות של אז. אשתדל למצוא.

 

[סבתא רותרות]

היו מספר הוצאות בוורשה שהמשיכו בשמן העברי

הוורשאי גם בארץ. כשאשוב ארצה, אבדוק. יש לי ספרים שלהם בבית.

 

[ניצה 7]

מעניין, נחכה....

 

[סבתא רותרות]

נזכרתי באחת מוילנה, שרברק. אבל אני יודעת שהיו

עוד.

 

[אמא של יותם1]

תודה על השיתוף וההסברים

באמת התהליך הזכיר לי הכנת בצק עלים...

 

[11moti]

המלצה שלי

ראשית תודה לך ולמתייחסים בכלל, כי זה נותן רוח גבית-ואם כבא רוח- זה גם נותן תחושה שאני לא מדבר לרוח...
ולהמלצה:
אם תחממו תנור לחום רב מאוד,
ובמקום קמח- תקחו אבקת ברזל, או אולי צמר פלדה- מ2 סוגים
תרדדו
וחוזר חלילה
תקבלו אכן פלדת עלים, או בצק אלים (גם בפתח וגם בסגול..)
דיאטתי, ללא כולסטרול
ואין צורך במילוי.
ואם בכל זאת לא עומדים בפיתוי ואוכלים
כדאי לשתות הרבה שמן, טוב- גם בכדי שלא יחליד, אבל לא רק...

חג אורים שמייח

 

[כ חיים]

רק לא להוסיף מיץ לימון

אחרת הקורוזיה תשתולל ואז ישאלו כאן איך להוריד את החלודה.

 

[11moti]

תתפלא- נהפוך הוא

בכדי "לפתח" את הדוגמא בפלדת שכבות.- כלומר להציג את השיכוב והצורתיות
צורבים את הלהב בחומצה , או לחילופין בבסיס חזק.
וז הקורוזיה השונה בין השכבות- נופיעה.
כמובן תלוי בסוג הפלדות החומרים והשכבות- אל יש לי להבים שכשמלטשים ומחליקים אותן- הן נראות כמו כל אדם .(טוב סכין..)
ורק לכשצורבים אותם - לאט לאט מופיעים הסימנים על הלהב.
ואז אכן צריך לשטוף היטב את החומצה/בסיס, או פשוט לסתור אותו (חומצה עם בסיס - וההיפך) ואז התהליך הכימי של איכול החומר מפסיק.
ואז אכן צריך לשמן או להגן בדרכים אחרות - כגון ציפוי שעוותי -סטטיל וקס ועוד
אגב - ממש יצא לי להשתמש גם במיץ לימון כחומצה.
ועד שימוש- שמשתמשים בחומצה- וגם כאן השתמשתי בלימון
תהליך הנקרא פסיבציה (מפאסיבי)
ייצירת שכבת מגן פאסיבית על הלהב באמצעות שיתוך קל.
כלומר החומצה תוקפת את הברזל- יוצרת מעטה חלודה קל - והא מגן כל המשך החימצון של הלהב.
ובטח יש אצלך הרבה כלים חקלאיים -ואחרים שהחלידו מעט- ומאז נמצאים באותו מצב מבלי להחמיר שנים רבות מאוד.
זה גם פחות או יותר גם תהליך ההשחמה של הנשק וכלים אחרים.

זהו הפכתי לארכאולוג- וחפרתי מספיק...

יום טוב
ודש לפרה עדנה