פלאשבקים ואי אפשרות לישון

פלאשבקים ואי אפשרות לישון

אני כל פעם ,שמנסה להרדם ומגיע אל הרדמות אני מרגיש 0לאש כזה על כל מיני נושאים למשל על חרדת ניטשה אני רואה טקסט של בחורה שאני אוהב וכתוב אל תפריע לי יותר פסכי ואז אני מתעורר או 5ני מרגיש קול שאומרים אנחנו גמרנו עליך כי עברתי מה שנחשב פגיעה מינית בילדות ואני לא מוכן לקבל ,שאני
נאנסתי ואמרו שזה לא טוב אבל אני מתבייש ולא מוכן להודות אז זה שני ועוד 5חד אני מרגי, ,מלטפים לי את הראש ומרגיש כזה כאב וזרם וקם בבהלה , ככה כל פעם לפני השניה יש תקופות הרבה פחות אבל היום למשל לא הצלחתי להרדם כל היום בגלל זה ואני מת מעיפות , אז מה אתה אומר מה ניתן לעשות כדי להקל על המצב אני מוגדר לפי סכרוני ואני לא בטוח פוסט טראומה מורכבת בגלל התעללות מינית ממושכת בילדות על ידי נוער והיו עו. כמה אירועים גם במשפחה שמעולם לא ספרתי ואני עדיין לא בטוח שסה פגעיה ולא רוצה לפתוח את זה , התעללות פיזית ונפשית ורגשית מי שאני ילד מכות עד זב דם מאמא
בעיקר ואבא שלא ראיתי עד גיל עשר ותמיד ראה הי חולה וחא התייחס עלי ואמר לי דברים נוראים בעיני כמו חבל שההאתי אותך הייתי צריך להשפריץ על הקיר או שתמות נע,ה מסיבה ונזמין את כל המשפחה וביטול עצמי לגמרי אלא אם אני מתנהג כמו שהוא רוצה ואני נורמאלי לגמרי כי יש לי אוטיזם וחזרתיות מאוד ומחלות פסכוטיות והוא משתגע מזה ואז יכול להכות עד היום זרק עלי צלחת וכוס ואמר שאכבה עלי סגירה בעין אבל לרוב הוא לא אלים כי אני לא נותן לו ומחזיר בדרכי , אז זה קצת רקע אשצח לתשבות יורם , הצעו לי טיפול בטראומה אבל אני מתבייש נורא וגם לא רוצה לסבך את הורי ולהוציא להם שם רע ואני מרגיש שיש לי חלק ענק בהתנהגות כלפי כי אני באמת הייתי ילד חריג ועשיתי המון בעיות ולמשל אחי לא סבל מהם כמוני והם יותר נכון אבי תמיד מנגן על זה שאני עושה צרות ויחס גורר יחס והוא אבא מושלם והכי טוב ואני צריך לנשק לו את הרגלים שמחזיק מפלצת כמוני וכו , זה פוגע נורא אהל נראה שגם הוא סובל נורא ואני מרחם עליו מאוד הוא נראה עצוב ועבר התעללות פיזית בעצמו מאביו קיצור לא מאשים ויודע שי, גם לי חלק הזה וזה מה שמשדרים לי מי שאני ילד
 
וגם אני לא יכול לבטא את זה במילים

את מה שאנט מרגיש ורק בכתב ואי אפשר כי זה שיחה בעל פה לכן אני לא הולך לשיחות ומקבל רק כדורים .. אז נראה שטיפול כזה לא יכול לעזור לי אבת שמעתי על הפינוזה וחזרה לטראומכ וניסיון לטפל בזה ובזה אולי לא צריך שיחות אבל אני מפחד לחזור ליום שאחותי גססה וראיתי אותה מכחילה ואמא דופקת את הראש בקיר ומנשקת את הגופה זה לעולם לא אשכח אבל הרבה חסר בעיקר הטראומה המינית שאני לא מודה בה שבה הכל חסר ובכלל אין לי ילדות אני לא זוכר כלום ואני יודע שזה חל. מתסמני הפוסט טראומכ מורכבת כי אני קורא על זה המון . אז מה דעתך יורם אז טיפול יכול להתאים לי . אני לא חסיד של הפסכלוגיה ופסכיטרה אפילו הכי אנטי אבל הגעתי למצב שאני מיאוש ופשוט מתחיל לבכות מה שלא קרה מאס מותה של אחותי ואני מבין שאני במצב רע , ואולי אבא צודק ואני אתן לזה הזדמנות אני אנסה אבל צריך שיתגמשו כלפי , אשמח לעצות , תודה מראש נתנאל .
 
בא לי להקיא על עצמי אנט נגעל מעצמי טרגר

שאני מתחיל לבכות אני לא רגיל לא בכיתי מאז שאחותי מתה לפני ארבא עשרה אולי יותר שנה , בא לי לחתוך את עיני המוות שלי ביחד עם שק הדמעות אני נגעל לא בכיתי כמעת שעלו עלי הנוער בתורות ולא הודתי באונס ולא ספרתי להורי וגם הורדתי מאוד בערך הפגעיה כי התביישתי אני רגיל לחתוך את עצמ לעומק בפעמים נדירות יחסת לנסות לקפוץ לכביש או מבנין או להצית ועוד הרבהלדקור את עצמי בפעמים יחסית נדירות אבל אני לא רגל לבכות אני לא מבין לאיזה יאוש הגעתי שאני בוכה , נגעל בא לי להקיא
 
אני חושב שבאמת אתה צריך טיפול

לנתנאל היקר והסובל,
קשה לקרוא מה שאתה כותב, אבל בטוח שהרבה יותר קשה לחוות את מה שאתה מתאר.
אני חושב שאתה באמת צריך טיפול, כדי שלא תישאר עם זה לבד, וכדי לשפר את החיים שלך כעת. הנושאים הטראומטיים הם יותר מדי כואבים מכדי לגעת בהם כרגע.קודם כל צריך התייצבות, צריך אפשרות לתפקד תhפקוד מסויים, וצריך להיות מסוגל לישון.
אני חושב שטיפול שנקרא DBT הוא שיכול לעזור לך.
כתוב כאן או במסר אישי באיזה איזור או עיר אתה גר, ואנסה לכוון אותך למרכזים טיפוליים שיכולים לעזור. אתה תוכל לפגוש אנשי מקצוע מתאימים ולחשוף את הנושאים בהדרגה, ולפי מידת האמון שייבנה בקשר הטיפולי.
 
אני לא אוהב שאבא נוגע בי שאני בוכה

אני נגעל ממגע והוא מפחיד אותי כי אני רגיל שמגע זה אלימות ואבא נעלב שאני אומר לו וכועס כי הוא רוצה לעזור לי מה אני יכול לעשות במצב כזה לשתוק או להמשיך ככה כל מגע שאני לא יוזם זה אונס עבורי .. ולא מבינים
 
מודעות וחיפוש אפשרויות

לנתנאל שלום,
אתה כותב שאתה נגעל ממגע, וניתן להבין שזה נובע מהחוויות הקשות שעברת. העבר מאוד משפיע עליך בהווה.
אתה כותב "כל מגע שאני לא יוזם זה אונס עבורי" - ואני מתרשם שאתה מודע לכך שזו תגובת-יתר מוגזמת, אלא שללא טיפול אתה נשאר בעמדה ובהרגשה הזו.

אני מתרשם שלאבא שלך איכפת ממך, ושהוא רוצה לעזור ולתמוך.
האם יש אפשרות לבנות הסכמה איך הוא כן יוכל לחבק אותך כשאתה במצוקה?
אולי יש אפשרות שאם הוא ישאל אותך אם אפשר לחבק אותך ואתה תגיד שכן - שהחיבוק התומך יתאפשר.
זו רק אפשרות אחת שעלתה בראשי (ואולי היא לא מתאימה לך). אולי יש עוד אפשרויות.
אנסה אחרי יום העצמאות לברר מקומות טיפול בבת ים ובגוש דן.
 
למעלה