פיתוח סלידה מחברים

[cast no shadow]

פיתוח סלידה מחברים

לאחרונה אני מרגישה ריחוק וחוסר עניין בחברי הילדות שלי.
אני חבורה של כמעט 12 בנות, שמכולן רק אני ועוד אחת ללא בן זוג (הרוב כבר נשואות).
אני מרגישה שאין לי על מה לדבר איתן, אין לי עניין בהן.
הייתי חצי שנה בחו"ל ולא הרגשתי שום צורך ליצור איתן קשר או שום געגוע.

אני פוחדת שזה, והדיכאון מהתחלת עבודה חדשה, פרידה מחבר והכל הופך אותי להיות סתם
אדם עצוב ובודד. כבר לא יודעת איך להשתלט על זה. אני מרגישה חוסר סיפוק ענק מהחיים שלי
עכשיו ומהכיוונים העתידיים שאני יכולה להתפתח בהם.

מה הדרך המומלצת להתמודד עם זה?
טיפול, אימון אישי, לנסות שזה יעבור לבד?

למרות כל מה שאמרתם פה, בפועל כמעט בכל מקום עבודה מבקשים ויתור על סודיות רפואית,
וחשיפה של הליכה לפסיכולוגיים. למה שהשטות הזאת תהרוס לי כיוונים של קריירה שאני
אוכל להתפתח בה? הכל כ"כ מתסכל

 

[גרא.]

cast no shadw,כפי שאת מתארת,את לפי שעה

"תקועה ודורכת במקום" בהשוואה לרוב חברות הילדות שלך,שכבר עשו משהוא עם עצמן,יתכן לימודים,תחילת קריירה,
נישואין והתמקדות אולי מעט מוקדמת בגידול ילדים.הנושאים המענינים את החברות האלה,קשורים לעניני דיומא שאינם
ללפי שעה רולוונטים לך.ואכן את מדגישה שאין לך על מה לדבר איתן,ואין לך שום עניין בהן.יתר על כן,סיימת רק עכשיו
פאזה חשובה בחייך,סיום עבודה אחת,והתחלת אחרת,פרידה אולי כואבת מחבר..יש בכך די והותר בכדי לגלוש
לתחושות זמניות של בדידות ודיכאון,שלא לדבר על חוסר הוודאות לעתיד שמאד מפחידה אחת.על כך כבר נאמר
לא פעם,"דלת אחת נסגרת,דלתות רבות נפתחות".לצד הסיכונים,יש גם סיכויים,שדברים חדשים טובים יקרו לך
עבודה מענינת,אולי חבר חדש המחכה בפינה.וחברויות חדשות,כפי שקורה לרוב,במקום העבודה החדש.החשש
שלך מפני טיפול פסיכולוגי עקב הסיכוי שמידע עלייך ירשם ויתכן שיפריע לך בעתיד ליצירת קרירה.יש בו אמנם
שמץ של אמת,אלא שלא כל רישום בתיק כזה,הוא רלוונטי.למשל,משבר נפשי זמני במצבי לחץ כמו דיכאון,שבעטיו
את מקבלת טיפול תרופתי זמני,אינו דומה לרישום על מחלת נפש,וזו אינה הבעייה שלך.בבחירה בין המשך הסבל
הנפשי,לבין החשש מפני רישום כלשהוא בתיק טיפול,עדיף לבחור בטיפול תרופתי בכדי לסבול פחות.זה גם מא
חשוב בתהליך התחלת עבודה חדשה,וודאי הכרות עם חבר פוטנציאלי.אם את חוששת מתיק בקופ"ח,לכי
לפגישה חד פעמית עם פסיכיאטר באופן פרטי.יתכן והוא ירשום לך כדורים נוגדי דיכאון,כך שמצב רוחך ישתפר.

 

[cast no shadow]

פסיכיאטר או פסיכולוג?

אתה חייב להסכים שעם הליכה לפסיכיאטר יש "סנקציה" חברתית גדולה יותר,
ובאיזה שהוא מקום נדמה כי היד קלה על ההדק כיום ברשימת התרופות נוגדות הדיכאון..

ושאלה בהקשר הזה,
גם כשהולכים לפסיכולוג/פסיכיאטר פרטי, אח"כ אם שואלים אותי בשאלונים רפואיים
אם הלכתי לטיפול נפשי אני אצטרך לחשוף את זה, בלי קשר לסודיות שהם יכולים לקחת מהקופה.
זה גם יותר נפוץ ממה שאני חשבתי, לפני כמה שבועות הלכתי לעבודה ממש לא בטחונית וכדו'
שם זה אולי רלוונטית, משהו שנוגע להדרכה, וגם שם שאלו אותי את זה..

 

[גרא.]

cast no shadow,מותר לכל אחד בזמן זה או אחר של

חייו עקב נסיבות מסויימות,להכנס לדיכאון זמני מצבי,ובשל כך לקבל טיפול תרופתי.כך למשל חלק מאנשים
הנמצי באבל כבד על מות יקירם,עשויים לקבל טיפול תרופתי זמני.האם זה יכול לפסול אותם ראיון לקבלת
עבודה? כבר ציינתי,תמיד חשוב מה הטיפול ומהנעשה.אם מדובר על מחלת נפש,אישפוז עקב כך וכדומה
זה הרבה יותר חמור מבחינת מעסיק פוטנציאלי,מאשר מצב לחץ זמני שטופל תרופתית.אבל להמשיך
לסבול,מדיכאון מה שלא רק פוגע באיכות החיים,אלא עלול לבוא לידי ביטוי בעבודה.עקב המנעות
מקבלת טיפול תרופתי,על פניו זו חשיבה והחלטה מוטעים.