פיתוח הרגש וחושים על טבעיים

[בובי]

פיתוח הרגש וחושים על טבעיים

אני כותב לכם משהו רציני ותקחו אותו ברצינות. לאחרונה אני מתחיל להרגיש דברים שיקרו או שקורים ואין לי איך להסביר זאת לדוגמא 3 מטופלים שלי האחרונים ששלחתי לבדיקות ממוקדות גילו אצלם בעיה באיזור (ואני לא עושה את זה לכל מטופל) השיא היה שלשום שדיברתי באחד הצטים בפאלטוק למי שמכיר דיבתי על השונא עם שני בנות שאני באמת לא מכיר והם לא מכירות אותי. אחת מהם רצתה לנסות אותי ושאלה אותי מה היא מחזיקה ביד ואני עניתי את הדבר הראשון שעלה לי בראש (חתול) ואכן היא באמת החזיקה חתול והיא היתה די בשוק . כך שרציתי לשאול אם אתם מכירים ספרים בנושא ואיך אפשר לפתח זאת תודה

 

[freearth10]

חושים שקיימים אצל כולנו

בובי, משהו נפתח אצלך, זה לא כוחות על טבעיים. אלה הם כוחות שטמונים בכולנו, רק שרובנו חוסמים אותם ואז לפתע כאשר משהו נפתח אנחנו מתחילים להיות יותר ערים לכל מה שקורה לנו ולסביבתנו. מקבלים מסרים ואף מצליחים לשלוח מסרים. קיבלת מתנה

אדירה, שמור עליה. מאיה

 

[tanka]

inner vision

בובי יקר גילת משהו נפלא שבעצם קיים אצל כולנו רק שרובינו שחכנו איך משתמשים בו. האינדיאנים קוראים לזה inner vision. בכולנו טמונה היכולת לראות דברים "נסתרים" או לזהות אותם לפני שקרו אם אנחנו רגישים מספיק וברמה רוחנית מספיק גבוהה. נפלא לי לקרוא שכך הדבר אצלך. ניתן לתרגל unner vision החל מנסיון לגלות כמה הודעות יש ללי על המשיבון עוד לפני שראיתי אותו, איזה צבע של מכונית תעבור עוד דקה בכביש ועד לתרגולים עמוקים יותר, רצוי בזוגות שלווה,שלום ואור.

 

[דוד כפרי]

יש סכנה ב"משחק" בדברים האלה.

לסכנה קוראים "שיגעון". יש כל מיני גישות לגבי פיתוח היכולות האלה; כולן מומלצות רק בהדרכה צמודה של מורה! המורה שלי נוהג לספר על חבר שלו, שלמד בהונג-קונג ממורה ידוע ומוכר, אבל שלא דיבר אנגלית; והחבר לא דיבר סינית. לדברי החבר, הם "הבינו אחד את השני". המורה שלי שאל את החבר איך הוא מתאמן, וכששמע - אמר לו שהוא חייב למצוא מתורגמן ולשאול את המורה שלו איך להתאמן. החבר לא עשה זאת. תוך 8 חודשים מיום תחילת לימודיו הוא אושפז במחלקה פסיכיאטרית סגורה, ונשאר בה יותר מעשר שנים. אחת ממכרותי נסעה להודו ללמוד יוגה, ולמדה שם משהו שכנראה הפעיל אצלה איזה טריגר. היום היא מסתובבת ברחובות וצועקת על "הגורו" שיצא לה מהראש, וטוענת שהוא גנב לה את ההכרה. כל החושים - "טבעיים" ו"על-טבעיים" - מופעלים ע"י המוח וההכרה. המוח הוא כלי רגיש מאוד. מסוכן לשחק איתו. מורה טוב הוא דבר חיוני למי שרוצה לעסוק בדברים האלה ולהישאר שפוי!

 

[בובי]

תודה דוד

אני לא הולך ללמוד את זה מאנשים שאני לא כל כך מכיר זהו עוד כלי שאני מנסה אותו ומשתדל לסמוך עליו יותר ויותר חשבתי יותר על ספר לקריאה או משהו בכיוון הזה לי נראה שזה מתפתח לאט לאט מאליו ואין לי כל כך שליטה על זה.

 

[דוד כפרי]

"לאט אבל בטוח"

הרשה לי להמליץ על נהיגת חורף: בלי זינוקים חדים; בלי עצירות פתאומיות; בלי סיבובים חדים. עצות לחיים ממשרד התחבורה...

 

[בובי]

זה בדיוק מה שאני עושה

ולפעמים אני גם מפתיע את עצמי

 

[tanka]

inner vision

דוד יקר יש דברים שאותם אי אפשר ללמד. inner vision הוא אחד מהם. פשוט יש בתוכך גם את היכולת הזאת. אני מסכימה חללוטין שמורה טוב יכול לעזור לך לחדד את היכולת או להשתמש בה בדרך אמיתית, אבל כאן בעצם מסתיים התפקיד שלו בהקשר הספציפי הזה,( מובן שהוא יכול ללמד אותך דברים רבים אחרים). צריך להזהר מלהכניס אגו לתוך עבודה עם inner vision אבל זה משהו שלומדים לאט ועם זמן... (אני עדיין בתהליך של למידה).

 

[דוד כפרי]

מצטער, לא מסכים עם העיקרון.

אני לא מבין ב-inner vision או כל גישה אחרת; עם האימון הרגישות לכל מיני דברים קטנים עולה, והתוצאה - אדם "רואה" דברים שאחרים לא שמים לב אליהם. הסכנה היא לא בתופעה עצמה, אלא בניסיון לכוון אותה - ואת זה כמעט אי-אפשר למנוע. תפקיד המורה כאן הוא לתקן טעויות של התלמיד, לא להראות לו דברים חדשים - שממילא אי-אפשר לראות אם אינך עומד במקום המתאים. הבעיה היא שבדרך למקום המתאים יש הרבה "נוף" שיכול להסיח את הדעת, וחלקו לפעמים מאוד מושך. מושך כמו הרואין. ומזיק כמוהו. אתן דוגמא קטנה, אבל אל תנסו לעשות זאת!: יש שיטה לאבחון, בה המטפל מנסה לדמיין את עצמו כאילו הוא המטופל, וע"י כך "מרגיש" מה כואב למטופל; יש אפשרויות להרחיב את השיטה למשהו דומה לקריאת מחשבות (לא רק מה המטופל מרגיש, אלא גם מה הוא חושב וכו'). זה מסוכן! כי להרבה מאוד אנשים אין יכולת לעשות הפרדה מתאימה בין "אני" "מה שהרגשתי בתור המטופל". התוצאה יכולה להיות מחלה פסיכוסומטית: אני מרגיש מה שהחולה שלי מרגיש, אז אני חולה כמוהו. אם יש לי הרבה מטופלים, אני כבר לא מבדיל בין מה שמרגיש א' למה שמרגיש ב', וממילא אני כבר לא יודע מה אני מרגיש. This way lies madness. זו רק דוגמא אחת, והשתמשתי בה בגלל שהיא מוכרת יחסית; אל תנסו את זה בבית! כאמור, תפקיד המורה הוא למנוע טעויות מסוג זה ואחרות, ולשמור את התלמיד על הנתיב השפוי. זה הרבה יותר קשה ממה שנדמה. ביהדות יש סיפור על ארבעה שנכנסו לפרד"ס, כלומר הלכו ללמוד קבלה: אחד נבהל וברח, אחד השתגע, אחד "חיה רעה אכלתהו", כלומר הפך לכופר, ורק אחד הצליח ללמוד ולשמור על שפיותו. זה לא סתם שמסורת היהודית מותר ללמוד קבלה רק אם אתה נשוי ומעל גיל 40 - אלה גורמים "מקרקעים", שמפחיתים את הסיכוי לשיגעון.

 

[דוד כפרי]

תיקון:

בין "אני"לבין "מה שהרגשתי בתור המטופל" היה צריך להיות כתוב "לבין"...

 

[בובי]

דוד אתה באמת מתאר שיטות מסוכנות

אני לא היתי עושה זאת גם אם היו משלמים לי

אני תמיד מסתכל על המטופלים שלי מבחוץ ומנסה לחוש מתי ללחוץ גם אם כואב ומתי להרפות וכדומה. והדבר הכי קשה זה לעבוד על האגו. שזו העבודה העיקרית לדעתי.

 

[freearth10]

מסכימה עם כל מילה

כשמתחילים להיות יותר רגישים,יותר קליטים יש סכנה שהאדם לא יצליח להכיל את הכל ויגלוש לאחד המורדות: יעצור עצירת פתע ויתהפך, או יקפוץ קפיצה גדולה מידי מתוך בטחון עצמי מופרז ויפול לתהום. שתי הקצוות האלה חוסמות את האדם ומביאות אותו למקום התחלתי פחות טוב, אבל כנראה בלתי נמנע. הדרך הנכונה לדעתי לבחון כל מסר,לנסות ולהבין אותו, לקשר אותו למסרים קודמים ולהבנות שקיבלנו. זוהי דרך מאוד אישית ומאוד פנימית, שזה כבר מעבר ליכולתו של מורה טוב. מאיה

 

[tanka]

inner vision

דוד יקר יש דברים שאותם אי אפשר ללמד. inner vision הוא אחד מהם. פשוט יש בתוכך גם את היכולת הזאת. אני מסכימה לחלוטין שמורה טוב יכול לעזור לך לחדד את היכולת או להשתמש בה בדרך אמיתית, אבל כאן בעצם מסתיים התפקיד שלו בהקשר הספציפי הזה,( מובן שהוא יכול ללמד אותך דברים רבים אחרים). צריך להזהר מלהכניס אגו לתוך עבודה עם inner vision אבל זה משהו שלומדים לאט ועם זמן... (אני עדיין בתהליך של למידה).

 

[בובי]

יש אולי הסברים על הנושא ?

אני מחפש חומר לקריאה או תרגילים פשוטים ולא מסוכנים שניתן לעשות לבד. תודה

 

[שרון שני גונן]

חומר קריאה ותרגילים

באתר של הוצאת אהבה יש חומר רב לקריאה ותרגול בנושא. בחר לך, והתחל לעבוד. בנוגע לגישה כלפי הדברים שאתה חווה, לדעתי יש להתייחס ליכולות הללו בענייניות וטבעיות, כמו לימודי נהיגה. מדובר במשהו שהוא אפשרי לכל אחד, שניתן ללמוד אותו, ושמאפשר נסיעה טובה יותר בשבילי החיים. בהתחלה, לומדים לקרוא את התמרורים ולהבין את משמעותם. ועוד קודם, כפי שאתה חווה, מבחינים בקיומם של תמרורים... זה מרגש, להבחין בקיומו של משהו שלא היית ער לו קודם לכן, אך מדובר בחלק אינטגרלי מהמציאות, כמו כיסא... שמור לך את תחושת הכרת התודה על קיומם של תמרורים אלה, והבע את הכרת תודתך למי שהניח אותם שם עבורך, כל עזרה שתבקש, תנתן לך, תפקידך הוא לזהות אותה כשהיא מגיעה. הספר הנכון יקפוץ לידיך, האדם הנכון יגיע לחייך... תהנה מהמסע! בברכה שרון

 

[בובי]

כבר קרה לי שספרים קפצו לי לעינים

ואני די אוהב לקרוא ולקנות ספרים בנושא תודה בכל מקרה