פירוש מילה

[ounce]

פירוש מילה

שלום,

אשמח לדעת מהו הפירוש ומהי צורת הבסיס של המילה בִּיכָלְתִּי - לא מצאתי במילון.

תודה מראש ושנה טובה

 

[trilliane]

ב+יכולתי (היכולת שלי) ר"ל באפשרותי, בכוחותיי

 

[ounce]

איך מבטאים את המילה?

האם לכתוב "ביכולתי ללכת ברגל" יהיה שגוי"? אם לא, מה ההבדל?

תודה!

 

[חוכך בדעתו 2]

BICHOLTI.

לפי רב מילים (לצערי יש ךי בעיה בהפעלת המילון המקוון, לכן אמסור בתמצית את שנאמר במודפס):
- 'ביכולתו' מופיע בד"כ עם 'יש' ובעבר 'היה' (והיפוכו ב'אין').

לכן (על פי האמור ברב מילים) הדוגמה שהבאת תיכתב כך:
- עלה על הג'יפ, אתה ממש צולע.
- תודה, אל תדאגי לי, חביבה, יש ביכולתי ללכת ברגל.

 

[trilliane]

בדיוק כפי שהיא מנוקדת; הקמץ קטן.

חוכך כבר תיעתק לך.

מוזר לי שאינך מכיר, משתמשים בה לא מעט...

(אם כי לרוב בדיבור לא מקפידים על הגייה תקנית ומשמיעים יו"ד שוואית).

המשפט שכתבת אינו שגוי, אך כפי שציין חוכך מקובל לפתוח אותו ב"יש" (זו העדפה סגנונית, לא חובה תחבירית).

 

[ounce]

ביכולתי מוכר לי

אבל ב"ביכלתי" לא נתקלתי ואני לא בטוח שהבנתי אם הן שקולות או שיש הבדל ביניהן. ולגבי ההגייה - היא זהה בשתיהן?

 

[trilliane]

זו אותה מילה... הוי"ו נוספת בכתיב חסר הניקוד

 

[ounce]

הבנתי. תודה!

 

[ounce]

חיבור לבחינה הפסיכומטרית

במסגרת ההכנה לבחינה הפסיכומטרית כתבתי חיבור, ואשמח לשמוע הערות בנוגע לממדי התוכן והלשון, הרלוונטיים לבחינה. כל הערה תתקבל בברכה

יש לציין שהחיבור נכתב במסגרת הזמן (30 דקות) ויש להתחשב בכך (כפי שנעשה במרכז הארצי לבחינות ולהערכה), בעיקר בדברים שנוטים לשנות בהסתכלות שנייה.
הצטיינות בממד התוכן תהיה עם החיבור הקיף בצורה נרחבת את נושא המטלה, והצטיינות בממד הלשון נוגעת בעיקר לגיוון במבנים תחביריים, מילות קישור והתנסחות טובה.

תודה מראש ושנה טובה

המטלה:
עלותה של התכנית האמריקאית לחקר החלל מוערכת במיליארדי דולרים, הממומנים מכספי משלמי המסים.
האם לדעתך יש להמשיך ולהקצות משאבים רבים לחקר החלל?

החיבור:


בשנים האחרונות המדע התפתח במידה רבה ואחד מהסממנים הבולטים לכך הוא חקר תחום שעד לפני שנים מספר הידע עליו הסתכם בתאורטיות בלבד - החלל. מפאת מגבלות המרחק והתנאים הפיזיים יוצאי הדופן, עלותו של חקר החלל עומדת על מיליארדי דולרים, הממומנים מכספי משלמי המסים. לאור העלות הרבה ולנוכח היעדרה של תועלת ממשית עד כה, מתעוררת מחלוקת באשר לנחיצותו של מחקר זה.

יש הגורסים כי מוטב שהכסף הרב המושקע בחקר החלל יוקצה לתחומים בהם ההשקעה תניב תוצאות נראות לעין בעתיד הקרוב, כגון חינוך או בריאות. לפי גישה זו ההשקעה בחקר החלל לא כדאית מפני שלא ניתן לדעת אם ומתי תניב תוצאות, וכי יתכן שהון העתק המושקע בה ירד לטמיון. עוד יטענו מצדדי גישה זו כי בשל העובדה שהמחקר ממומן מכספי המסים אותם משלמים התושבים, הם צריכים להיות אלה שיקבעו את יעד כספם, וסביר כי יעדיפו להשקיעו בחינוך ובבריאות למען תועלת מיידית להם ולסביבתם, על פני השקעה במחקרים שעתידם לוט בערפל.

אני סבור כי הנחות אלה בטעות יסודן. ראשית, חקר החלל הוא למעשה תוצר ישיר של היעד עליו הם מדברים, החינוך. רבים מחוקרי החלל הם למעשה אותם משכילים אשר זכו לחינוך נרחב והיטיבו לממשו לכדי מחקרים החותרים לתגליות, דוגמת אלה הנעשים בחלל. לפיכך, מדובר כאן בסתירה פנימית - מצד אחד ישנה התעקשות על השקעה רק בדברים פרקטיים כמו חינוך, ומצד שני חינוך מוצלח הוא למעשה השלב הראשוני בדרך לעיסוק בנושאים איזוטריים כמו חקר החלל.

שנית, חשוב להבין כי אין לדעת מה צופן העתיד, וכי החלל עשוי להיות צוהר להתקדמות פורצת דרך בתחומי חיים רבים ומגוונים. החלל הוא שטח עצום שאם יפתח בפני האנושות, בעיות רבות תוכלנה להיפתר - למשל בעיות מגורים יקרים שנוצרו בעקבות מחסור בשטח, בעיות אבטלה שיפתרו בעקבות שאיפה להתקדמות בנתיב זה, ועוד.

נראה אפוא כי ההתקדמות בחקר החלל טומנת בחובה יתרונות רבים. כמו כן, שדולות השואפות לעכב התקדמות זו לא אחת מתבססות על הנחות הסותרות את ההשקפות שלהן עצמן. על כן, אני איתן בדעתי כי מוטב לשמור על ההתקדמות המדעית בפן זה, ולא לעוצרה עד אשר יהיה הכרח ממשי לכך.