פיק!

The Light Angel

New member
פיק!

שם: "ורק ורד שנשמט..." פאנדום: אינויאשה שיפ: באנקוטסו\ג'אקוטסו ז'אנר: רומן,דרמה...? לא טובה בדברים כאלה תקופה: אחרי שג'אוקטסו מת (T.T) תקציר: באנקוטסו חושב על ג'אקוטסו,ורדים ונקמה טיזר: "הוא שמט את הורד הצחור היה ניתן לשמוע את הצליל העדין כאשר הורד פגע בעשב הרך חרש ורק בכיו של הנער נשמע אותו זמן..." R&R אונגיי!
 

The Light Angel

New member
בהודעות... R&R!!!

ורק ורד שנשמט...\פילי-צ'אן הוא החזיק בידו פרח בודד ורד ורד לבן הוא חייך במרירות ותמונה של ספק נער ספק גבר צעיר נתגלתה לפניו הוא ניסה לחנוק את דמעותיו אך ללא הועיל הוא אחז בידו האחת את הורד הלבן אותו פרח שיקיר ליבו אהב כל כך צחוק מריר נפלט מפיו כאשר נזכר בו מלטף באצבע עדינה ורכה את עלי הכותרת של הפרח הצחור ומבט שליו ומלאכי על פניו החיוורות הוא נזכר איך הוא תמיד אמר שוב ושוב כמה שהוא אהב ורדים לבנים לבן היה צבעם צבע טהור שליו איך עם זאת... קוציו של הורד היו כה חדים כאילו מראים שבכל דבר טהור יש דבר רע גם אם זה היה דבר פעוט הוא לא היה יכול להפסיק לחשוב על יקירו בתור הורד הזה קוציו יצרו מגן,מחסום,קיר של פחד איך בפנים,הוא היה טהור,מלאכי ולבן הוא שמט את הורד הצחור היה ניתן לשמוע את הצליל העדין כאשר הורד פגע בעשב הרך חרש ורק בכיו של הנער נשמע אותו זמן בזמן שהלילה הקודר עטף אותו והוא צועד לאיטו הרחק מהמקום ורק ורד לבן שנשמט נראה באפלה... הוא צנח לעבר האדמה הנער הצעיר הביט בו מלמעלה בשנאה "אמרתי לך... לא הייתה צריך לשעות את זה" קולו היה ברור וחזק אך האיש על האדמה לא שמע "הייתה צריך לדעת שתסיים ככה,במיוחד עם בחרת להרוג אותו" קולו היה מלא שנאה הוא הסתובב והחל ללכת בצעדים בטוחים הרחק מהגופה הדוממת פסיעותיו הדהדו בשקט האופף אותו בידו אחז בחפץ קטן אחיזתו התהדקה כשדמעות החלו לזרום במורד לחייו הוא החל ללכת מהר יותר הוא לא סיים לנקום את מותו נותר רק מישהו אחד והוא לא מתכוון לוותר על הקרב בקלות... הוא עמד לנצח אותו אך הכול היה צריך להשתבש נכון? הכול תמיד משתבש ולמה שזה לא יקרה הפעם? "תוותר באנקוטסו!" קרא אויבו "היית מת אינויאשה" באנקוטסו קרא הקרב היה קשה,אך לבסוף באנקוטסו נוצח תקוותיו לנקמה התנפצו לרסיסים הוא נזכר בדבר מה שלקח לפני הקרב הוא שלף פרח מקפל בבגדו זה היה ורד אך הורד הזה היה שחור כמו ליבו כמו עולמו שחור ללא כל אור מנחה בנתיבי החיים והגורל הוא עצם את עיניו בכאב ורק מילים ספורות הדהדו במערה החשוכה "סלח לי... רציתי לנקום את מותך,אהוב שלי... אך זאת לא הצלחתי,תמיד אהבתי אותך,ותמיד אוהב,ועכשיו,לבסוף,אנחנו נהיה שוב ביחד...ג'אקוטסו...מלאך שלי..." באנקוטסו ידע ששוב יזכה להיות עם יקיר לבו ג'אקוטסו עם מחשבה זו הוא נשם את נשימתו האחרונה מפיל את הורד השחור שנחת בדממת מוות על האדמה ונער בעל שיער כסוף שהחל לצעוד משם ורק ורד שחור אשר נשמט נראה באפלה... הסוף!!!
 
יפהההההה!

ג'אקי הו ג'אקי- מדוע זה הלכת? פשוןט מקסים. מקסיייים! *מנגבת דמעה* *פוצחת בהספד דרמטי* *חוטפת מחברצת על הרקאש מבן הדוד הטמבל שלי* *הולכת מכות עם הבן דוד הטמבל שלי* *הוא קולט שאני קוראת לו טמבל* *מכות*
 

מית צאן

New member
עצווווווווווב אני בוכההההההההה../images/Emo29.gif

בוכהההההההההההההההההההההההההההההההה
 
יא, זה מקסים!

השתמשת במילים מאוד חזקות, נוגעות ומרגשות. הדימוי של הורד השחור והלבן מאוד נכון ומוסיף לפיק מין אמיתיות כזו. הרגשות של באנקוטסו מוסברים בצורה מאוד ברורה. ואת כותבת ממש יפה. רק דבר אחד-תנסי לוותר על השבירת שורות, או לפחות להוסיף סימני פיסוק.
 

Katsuki

New member
ז...ז...ז...ז...ז..זה@_@!

פשוט מדהים@_@!!! אהה@_@!!!!!!!!!!!!! *רצה ובוכה על התמונות שלב אנקי ושל ג'אקי* ;; זה כ"כ יפה;;
 
למעלה