פיק!!!!!!

Masteron

New member
פיק!!!!!!

יש לי פיק פיק פיק פיק פיק!!!פיקוק תנועה! פיק!!!!!!!!!! כבר הזכרתי שיש לי פיק?? חוות אימוני הפוקימון אש וחבריו הלכו בדרכם לליגת ג'וטו. הכל היה שקט. הרוח נשבה לה באיטיות, רוח חמימה ונעימה. השמש גרמה לכולם להזיע, אך חבורתנו לא תתיאש. הכל היה רגוע ונעים עד ש... "פ...פיקה...פ...פיקאצ'ה...פיקה...פ...פיקאצ'ו..." פיקאצ'ו נפל מגבו של אש ואגלי זיעה שטפו את פניו. "פיקאצ'ו!" אש קרא אל פיקאצ'ו והרים אותו. "הוא קודח ממש!" ברוק שם את ידו על מצחו של פיקאצ'ו. "חייבים למצוא מרכז פוקימונים ומהר!" קרא אש ואש מיסטי וברוק רצו אל הדרך, אל השמש, אל... המרכז! * "פיקאצ'ו ממש במצב קשה!" קראה האחו ג'וי. "אני לא אוכל לרפא אותו פה. תצטרכו ללכת לבית החולים לפוקימונים," "מה? ואיפה זה?" אש נבהל. "זה קרוב לפה! זה בקומה מעל!" היא ענתה וצחקה. "אררר...(
) עכשיו זה לא לזמן לצחוקים! בוא נעלה!" אש התעצבן עליה וכולם עלו למעלה אל בית החולים לפוקימונים. * "הנה הפיקאצ'ו שלך!" ענתה שיבולת, האחות לבית החולים לפוקימון. "פיקה!" פיקאצ'ו קפץ על אש בשמחה. "פיקאצ'ו! אתה בסדר! תודה האחות ג'וי!" אש הודה לה וכולם ירדו למטה, למרכז הפוקימונים, הודו גם לאחות ג'וי (על מה?! על זה שהיא צחקה עליהם?!) ויצאו מהמרכז. כשיצאו לבחוץ ראו שכבר החשיך. "אההה...
" אש פיהק. "היה לנו יום גדול היום," אמרה מיסטי. "כן," ענה ברוק. "בוא נמצא מקום טוב לישון בו ונמשיך בדרך מחר," אמר אש וכולם הסכימו. למחרת, יצאו שוב אש, מיסטי וברוק להמשך מסעם. "בכלל לא חם היום," אש אמר. "זה מוזר, אמרו בתחזית מזג האויר עם דני רופ(...?) שיהיה היום עוד יותר חם. פתאום כל החבורה קפצה לשמע קול מוזר ויפה מעליהם. הם ראו פוקימון כחול וארוך מעליהם. " זה דרגונייר! הוא שינה את מזג האוויר!" מיסטי אמרה. אור חזק, לבן ובוהק סינוור את עיניהם של אש, מיסטי וברוק ודרגונייר נעלם. "אתם חושבים שזה הדרגונייר של קלייר?" שאל אש. "אז איפה קלייר?" שאלה מיסטי. לשאלה הזאת אף אחד לא ענה והם המשיכו במסע, עד ש....( ומה עכשיו?) פיקאצ'ו זהר. כן, כן הוא זהר בדיוק כמו שפוקימון מתפתח. "פ..פיקאצ'ו? אתה בסדר?" אש ענה בפחד. פיקאצ'ו גדל לאט- לאט והפל לרייצ'ו, פוקימון החשמל הגדול. "פיקאצ'ו התפתח לרייצ'ו!" אש אמר בתדהמה. "אבל..."מיסטי אמרה,אך קול "סנפלורה! סנפלורה!" אחד קטע אותה. כולם הסתובבו לאחור וראו סנפולרה מדלגת וקופצת לכיוון שלהם. "סנפלורה, חיזרי לכאן!" אישה זקנה רצה אחריה. "סנפלורה..?" סנפלורה התקרבה אל פיקא...רייצ'ו ורחרחה אותו. "הפיקאצ'ו שלך הרגע התפתח, מה?" אמרה האשה הזקנה בחביבות. "ואיפה אבן הברק?" כולם הביטו עליה ואז שוב הביטו ברייצ'ו. "שאלתי משהו..." היא אמרה. "פיקאצ'ו התפתח בלי אבן ברק," אש אמר עדיין בתדהמה. "מה? זה לא יכול להיות," קבעה האישה הזקנה. "זה יכול ועוד איך," אמרו ברוק ומיסטי ביחד. "ואיך את יודעת שפיקאצ'ו התפתח עכשיו?" שאל אותה אש. "הסנפלורה שלי מריחה התפתחויות קרובות. בכל פעם שפוקימון מתפתח אהסנפלורה רצה למקום,מריחה את הפוקימון ומוציאה עלה כותרת. כאשר עלי הכותרת של הסנפלורה נגמרים, היא...מתה," האישה הזקנה אמרה בעצב. "זה טבעו של עולם...... אבל בואו לא נדבר על הסנפלורה שלי, אלא על הרייצ'ו שלכם. בואו אליי לחווה ותתאוששו מההתפתחות של הפיקאצ'ו שלך." האישה הזקנה אמרה בחביבות והתקדמה למקום שממנו מקודם היא באה. כולם הלכו אחריה, וכשאש רצה להחזיק את רייצ'ו על הידיים, רייצ'ו הגיב בתוקף ורץ לכיוון האישה הזקנה. המשך יבוא.... אם זה בינתיים לא מעניין אותכם תחכו להמשך, יש לי כבר הכל בראש וזה ממש מעניין אבל עכשיו כבר מעצבן אותי לכתוב בידיים אז חכו להמשך!
 

K00lVulpX

New member
היי, גם אני רוצה לכתוב פיק!

אני יכול פשוט לרשום פה פיק ואתה תעלה אותו? אם כן, אז מחר אני כבר אכתוב פיק (חשבתי עליו איזה חודש...)
 
אתה יכול לעשות הכל ואם זה קשור

לפוקימון יפה ומנוסח בשפה שלא כוללת קללות בכיף
 

Masteron

New member
המשך../images/Emo3.gif../images/Emo26.gif

"סנפלורה! סנפלורה!" סנפלורה המשיכה לרחרח את רייצ'ו, ונראה שרייצ'ו לא מתלהב מזה כל כך.. כולם היו בתוך האסם של הגברת הזקנה. "אני קת'רין, נעים מאוד," האישה הזקנה, קת'רין, הציגה את עצמה. "אני אש," "קוראים לי מיסטי," "ושמי ברוק," "טוב, אז, חבורה צעירה, לקרוא לקרפין?" "מי זה?" אש שאל אותה. "הוא חוקר הפוקימונים הכי טוב. כל תעלומה שקורה לי בחווה, אז בא קרפין ופותר אותה. הוא יודע המון על פוקימונים. הוא ממש כמו פרופסור אוק, אלם, ו...איך קוראים לשלישי....בנץ? בובי?" "בירץ'," ענו כולם. "אה... נכון..אז קש, בוא איתי רגע לטלפון ותראה את קרפין," אמרה קת'רין והלכה לכיוון הטלפון. "קוראים לי אש, לא קש!" הוא צעק לה ורץ אחריה. "אז מה הבעיה?" איש ערבי ג'ינג'י, עם קוקיות וזקן ענה מתוך הטלפון. "תשאל את רש," אמרה קת'רין ופינתה לדש, אה.. לא, לשש... לא, לאש את הטלפון. "קוראים לי אש!" אש התחיל כבר לבעור. "כן, נכון, אז בוא," היא אמרה. "כן. מה הבעיה?" שאל קרפין. "פיקאצ'ו שלי התפתח לרייצ'ו בלי אבן ברק... וגם אתמול הוא הרגיש לא טוב... הוא התעלף בדרך," ענה לו אש. "בלי אבן ברק,הא?" הוא שאל את אש בחשדנות. "אני אבוא," הוא אמר וניתק. * "אז איפה אבן הברק, ילד?" קרפין שאל, הוציא זכוכית מגדלת והתחיל לרחרח את המקום. "אמרתי לך, אין לי פה אבן ברק!" התעקש אש. "נכון," אישרה מיסטי. "פיקאצ'ו התפתח לרייצ'ו בלי אבן ברק," אמר ברוק. "רייצ'ו.." רייצ'ו היה בצד, בפינה, והקשיב לכולם. "רייצ'ו, אתה בסדר?" קרפין התקרב אליו. "רייצ'ו!" רייצ'ו חישמל את קרפין בכעס. "ארררר.... זה מה שאתה עושה לי..." קרפין התחיל להאדים ועשן יצא מהנחיריים והאוזניים שלו.. "היכון לצרות! כפולות ומכופלות... בלה בלה בלה בלה... ג'סי! ג'יימס!...בלה בלה בלה... וובאפט!" (אתם כבר רגילים לזה...) "אין כזה דבר שיש אצלכם שבוע חופשי?" שאל אש. "אה.. כן... ביי!" הם אמרו ונעלמו. "זה היה מהיר," אמרה מיסטי. "אז גילינו עכשיו שצוות רוקט היו קרפין.. אז איך נפתור את התשובה?" "אני לא יודעת... בואו תראו את החווה שלי..." היא אמרה ויצאה. "היא לא נראית לכם מתנהגת מוזר?" שאל ברוק. "כן," אמר אש. * ג'אמפלאפים, סייטרים, טאורוסים, סנפלורה אחת והמון סאנקרנים. כולם היו בתוך החווה של קת'רין. "וואו! זו חווה עצומה!" אש הביט בה, בחווה. "כן.." אמרו מיסטי וברוק ביחד. "צא טדיאורסה!" "צאי נידורינה!" "טדיאורסה נגד נידורינה. התחילו!" "צא הונטר!" צא סידרה!" "הונטר מול סידרה. התחילו!" "וואו! מה זה פה?"שאלו כל החבורה. "זה חוות אימוני הפוקימון שלי. יש פה את החלק של החווה שלי, ויש פה את החלק של האימונים. מאמנים באים לכאן להתאמן גם עם פוקימוני שדה וגם להתאמן ולהלחם עם מאמנים אחרים," קת'רין הסבירה להם. "וואו! זה נראה גדול! אני מוכן!" אש אמר ורץ לשם, אך אחרי כמה צעדים הוא נעצר, הסתובב לאחור ושאל את רייצ'ו: "אתה בא?" "רייצ'ו..." רייצ'ו בא אחרים בצעדים קטנים, בלי טיפת רצון. "צא פילוסווין!" קראה המאמנת טיטי, זאת שנלחמה מול אש. "צא רייצ'ו!" קרא אש בהתלהבות. "רייצ'ו... רייצ'ו.." הוא הלך בצעדים קטנים כמו מקודם. "פילוסווין מול רייצ'ו. התחילו!"קרא השופט והקרב התחלי. "פילוסווין, נשיפת קרח!" "רייצ'ו, זריזות!" קרא אש אך רייצ'ו לא זז מהמקום. "רייצ'ו...זריזות!" "רייצ'ו זריזות!" אש כבר צרח על רייצ'ו, ובמקום שרייצ'ו יעשה משהו על פילוסווין, הוא עשה ברק על אש. נשיפת הקרח פגעה ברייצ'ו, ורייצ'ו הוקפא. "עכשיו, הפלה!" קראה טיטי. "שבור את הקרח ובצע הפלה!" "פילוס...ווין!" "רייצ'ו לא יכול להילחם. פילוסווין המנצח," * "נו, אז איך הלך?" כל החבורה נפגשה מחדש אחרי שכל אחד נלחם במישהו אחר. "אני נלחמתי מול אלקטרוד, והוצאתי את גולדין והפסדתי בפעם הראשונה, אך אחרי זה הוצאתי את פוליטוד מול צ'רמיליון וזה הוכרז כתיקו," אמרה מיסטי. "אני גם נלחמתי בשתי סיבובים. בהתחלה הוצאתי את ג'יודוד והמאמן שהיה נגדי הוציא את קרובאט. ג'יודוד הפסיד, ולאחר מכן המאמן השני הוציא ג'יודוד ואני קרובאט... אני ניצחתי וזה גם הוכרז כתיקו," "ואיך הלך לך?" מיסטי שאלה את אש. "אה...אהמ... ניצחתי עם רייצ'ו מול פוליסווין.. זה היה רק סיבוב אחד.." "יפה מאוד אש!" שתיהם שיבחו אותו. אש השקרן... מה הוא יעשה? האם חבריו יסכלו אתוו באבנים אחרי השקר הנורא? או שברוק ידקור אותו בסכין בלילה, מאוחר? חכו להמשך יבוא....
 

Masteron

New member
אוי... שכחתי את השם של ההמשך-

עוד יצמח לך אף ארוך אש- בחוות אימוני הפוקימון!"
 

K00lVulpX

New member
הפיק שלי! הפיק שלי!

קודם כל, מאסטרון, עבודה טובה, יש לך פיקים מגניבים... ועכשיו, ללא שהיות נוספות, הפיק שלי! * * * * "בקרב הזה ילחמו מייק וסטפן" מייק: "אני בוחר בך, טיראניטר!" סטפן: "צא מגנטון!" "התחילו!" מייק: "טיראניטר, סטירת בוץ!" "אלקטרוד נפגע" סטפן: "מגנטון, מכת ברק!" טיראניטר נפגע מייק: "קום טיראניטר, אתה נותן לזה לפגוע בך? הגלשת אבנים!" סטפן: "לא מגנטון! אתה בסדר? אני יודע שאתה יכול להמשיך להלחם!" מייק: "למגנטון שלך אין סיכוי" סטפן: "כן? אם כך, מגנטון, אתה מוכן? מגנטון: "ביפ ביפ" הנהן מגנטון סטפן: "אני מאמין בך מגנטון, פיצוץ עצמי!" מגנטון: "ביפ ביפ ביפ"... "ביפ ביפ ביפ"... הקיץ מייק משינתו. הוא לחץ על כפתור השעון המעורר ואמר לעצמו בעצבנות "לעזאזל עם השעון הזה, עכשיו אני לא יודע אם טיראניטר יכול לנצח מגנטון... מה השעה בעצם?" מייק הסתכל על השעון. השעון האיר באור אדום את השעה 7:30. "יופי" אמר לעצמו מייק והתיישב על מיטתו, "קמתי בזמן. יש לי מספיק זמן עד שאקח סוף סוף את הפוקימון הראשון שלי מפרופסור קראסט, ואז אני אוכיח לעולם שאני אהיה מאמן הפוקימונים החזק ביותר בעולם!" מייק ירד ממטתו, לבש ג'ינס וטי-שירט לבן, ומעל חבש את הז'קט האדום שלו, שתמיד הביא לו מזל. לפתע נשמעה צעקה מכיוון גרם המדרגות: "מייקל סטיוארט, רד בזה הרגע לאכול ארוחת בוקר!", זו היתה אמו של מייק. "שניה אחת, תני לי להתלבש!" צעק מייק בחזרה. לבסוף, גרב מייק את גרביו ונעל את נעליו וירד למטה. כאשר ירד למטה ונכנס למטבח, נפערו עיניו. "אמא, כמה אוכל הכנת?" שאל מייק. אמו ענתה "היום אתה יוצא למסע שלך, אז רציתי שתאכל ארוחה ביתית אחרונה, ויש כאן את כל מה שאתה אוהב, חביתה עם גבינה, זיתים, פטריות ובצל, קורנפלקס שוקו, שוקו חם עם מרשמלו..." "טוב, הבנתי, אבל כמה אני כבר יכול לאכול! מלא הולך להיזרק" רגז מייק. "לא, אני גם אורזת לך את השאריות, שיהיה לך מה לאכול" ענתה אמו של מייק. "אבל אמא, מאמנים מקבלים אוכל חינם במרכזי הפוקימונים" רגז מייק, שכבר לא היה לו יותר מקום בתיק בשביל כל האוכל שישאר. "נכון, אבל עד שתגיע למרכז הפוקימונים בעיר הבאה יקח לך לפחות שלוש ימים, יש את היער בין העיר לעיר הבאה, גראנד-בלו" תירצה אמו של מייק. "שיהיה" נכנע מייק לבסוף. כשמייק סיים לאכול קערת קורנפלקס, חצי חביתה ושלוק שוקו, לצחצח שיניים ולסיים את ההתארגנות, פנה לצאת מהבית, אך אמו קראה אליו מהבית "אתה לא שוכח משהו?" מייק חשב עמוקות "אוכל, יש, מים, יש, בגדים..." "לא, שכחת משהו" אמרה אמא שלי מייק והצביעה על לחייה. "אה, טוב, הנה" מייק נשק לאמו, ויצא מהבית. "ביי מייק, אל תשכח להתקשר לפעמים!" "המממ..." גנח מייק ופנה לכיוון המעבדה של פרופסור קראסט. כשהוא הגיע, היו במקום עוד 5 מאמנות ו4 מאמנים שחיכו לקבל פוקימון. מייק ניסה להדחף בתור, אבל הוא לא הצליח. לאחר כחצי שעה, הוא נקרא לחדר קבלת הפוקימונים. פרופסור קראסט היה בחדר עם העוזרת שלו. "שלום" פתח פרופסור קראסט, "אתה בטח..." העוזרת גחנה לעבר הפרופסור ולחשה לו באוזן, "אה, כן, ידעתי את זה, אתה מייק סטיוארט. ברוך הבא לעולם הפוקימון. ראשית יש כמה דברים שעליך לדעת. הפוקימונים הם...", "טוב, תפסיק לברבר ותביא לי כבר את הפוקימון שלי, תביא לי טיראניטר!" רטן מייק. הפרופסור, המום מהחוצפה, התעשת ואמר למייק "מצטער, אבל טיראניטר הוא פוקימון מפותח ברמה שניה, וכאן אפשר לקבל רק פוקימונים ברמה בסיסית" "טוב, אז תביא לי לארויטר!" אמר מייק. "מצטער, אבל לא הצלחנו למצוא לרויטרים" אמר הפרופסור. "מה!? לא יכול להיות, אני רוצה לרויטר ואני רוצה עכשיו!" ציווה מייק. "מצטער, אבל כל מה שנותר לנו הם ג'יגליפאף, קלפיירי, ג'יאודוד, אוניקס, וולפיקס, גלום, קרבי ומגנמייט. תבחר עכשיו או בעוד שנה. ההחלטה בידך" אמר הפרופסור. "אוף" רטן מייק "זה כל מה שיש לכם? ואתם קוראים לעצמכם מעבדת פוקימונים... אז מה אני אקח... טוב, תביא את אוניקס, יותר טוב ממנו אין, לפחות אצלכם לא...". "מצוין" אמר הפרופסור, ניגש אל השולחן מאחוריו, הרים מעליו פוכדור, הושיט את ידו למייק ואמר "הנה הפוקדור שלך, בהצלחה במסע שלך עם אוניקס". "גם כן מסע, מה הוא שווה אם זה בלי טיראניטר?" מלמל לעצמו מייק ולקח את הפוקדור מידו של הפרופסור ויצא מהחדר בטריקת דלת. אחריו נכנס ילד אחר. מייק יצא מהמבנה והתקדם צפונה, לעבר העיר גראנד-בלו. לפתע הוא שומע קול פסיעות מאחוריו. הוא מסתובב אחורה, ומזהה את הילד שנכנס אחריו. "היי, אתה!" קרא מייק "אתה כרגע יצאת מהמעבדה של פרופסור קראסט, נכון?". "כן" אמר הילד, "קוראים לי ג'ון, מה שמך?" "מייק" הוא ענה, "איזה פוקימון לקחת ממנו?" "וולפיקס" ענה ג'ון "תמיד חלמתי על וולפיקסים, הם כאלה חמודים" "אולי" אמר מייק "אבל הם מאד חלשים" "לא נכון" מחה ג'ון "הוולפיקס שלי חזק, מה דעתך על קרב בשביל להוכיח את זה?" "חשבתי שכבר לא תשאל" ג'ון: "צא וולפיקס!" מתוך ההבזק הוורוד של הפוקדור של ג'ון יצא וולפיקס, אבל הוא היה כתום. וולפיקס: "וול!" מייק: "חה! תראה את הוולפיקס שלך, הוא כל כך חלש שאפילו הצבע שלו דהוי. עכשיו תראה את האוניקס שלי. צא אוניקס!" מתוך ההבזק הוורוד של הפוקדור של מייק יצא אוניקס גדול ו...שחור(?!) אוניקס: "גרואאאאננ!!!" מייק: "מה זה האוניקס הזה!?" ג'ון: "ואתה ירדת על הוולפיקס שלי, האוניקס שלך חלוד!" מייק: "מעבדה דפוקה... איזה ניסויים עשו על הפוקימונים האלה?! טוב, הקרב צריך להתחיל כבר, אוניקס, מכת זנב!" ג'ון: "וולפיקס, תתחמק והשתמש בבערה!" אוניקס הניף את הזנב שלו על וולפיקס, אך וולפיקס קפץ והוציא מפיו שלוש להבות אש על אוניקס. אוניקס כמעט ולא נפגע, וולפיקס לא נפגע. מייק: "אתה באמת מטומטם, משתמש במתקפת אש על פוקימון אבן... אוניקס, חפור!" ג'ון: "וולפיקס! בערה שוב! ואתה אל תקרא לי מטומטם, אני יודע מה אני עושה" וולפיקס הוציא מפיו שלוש להבות אש, אבל אוניקס הספיק לחפור חור ולהשתחל אליו, והאש לא פגעה באוניקס. ג'ון: "מה!? לאן האוניקס הגדול הזה נעלם!?" מייק: "אתה עוד תראה... אוניקס, צא החוצה והשתמש בסופת חול!" אוניקס יצא מתוך האדמה, והחל ליצור סופת חול, סופת חול משתוללת. ג'ון: " וולפיקס! אתה שם?!" וולפיקס הוציא קריאה חלושה מפיו ג'ון: "יופי וולפיקס, תמשיך! מתקפת מהירות!" וולפיקס פגע באוניקס, אך הפגיעה היתה חלשה. סופת החול פוגעת בוולפיקס והוא מתעלף, הסופה שוכחת. ג'ון: "וולפיקס! עשית עבודה מצוינת, חזור" ג'ון הוציא את הפוקדור והחזיר אותו אליו. "לא רע אוניקס" אמר מייק ולפתע שם לב כי יש עליו להבה "נשרפת? טוב, נחכה עד שנצא מהיער ואז אקח אותך למרכז, תחזור" "נתת קרב טוב" אמר ג'ון למייק "לימדת אותי הרבה בקרב, ובתמורה לכך, הנה משהו שיגרום לאוניקס שלך להרפא מהכוויה, חשבתי שאשתמש על זה בעצמי אם וולפיקס לא יאהב אותי בהתחלה, אבל אנחנו מסתדרים מצוין" "אני לא צריך את הטובות שלך" רטן מייק "אוניקס צריך לסבול, הוא יתחזק מזה" "אבל זה אכזרי" אמר ג'ון. "אז מה? שיסבול קצת, ואז הוא יסבול פחות" אמר מייק. "טוב, כבר מתחיל להחשיך" אמר ג'ון, "אני אקים פה מחנה ללילה, רוצה להצטרף אלי?" "אתה צוחק עלי? בלילה יש את הפוקימונים הכי שווים!" ענה מייק בלגלוג. "אתה מטורף? הם מסוכנים!" אמר ג'ון. "יש לי את אוניקס, ראית למה הוא מסוגל" ענה מייק. "טוב, תעשה מה שבא לך, אני נשאר כאן" אמר ג'ון. "יופי" אמר מייק "לפחות ככה לא תציק לי בדרך" "שיהיה, להתראות, בהצלחה בחציית היער" איחל ג'ון. "המממ" גנח מייק והתחיל להתרחק מהמחנה של ג'ון אל תוך היער השחור ... מי יודע מה מצפה לו בתוך היער האפל ומעבר לו? * * * * * אגב, אני מחפש לו שם, לא מצאתי שם טוב, אז הערות, הארות, טענות ומענות יתקבלו בשרשורים בברכה
 

K00lVulpX

New member
למה אתם לא מגיבים T_T

ושמתי לב שהרבה אנשים כותבים פיקים... רק חבל שאני לא יכול לקרוא אותם כשהם בdoc כי המחשב שלי מפגר =\ טוב, בעקרון זה היה בשביל להרים את השרשור למעלה... אבל תגיבו ותתנו את דעתכם. אם אתם חושבים שזה טוב, אני אעשה המשך (אני שוקד עליו בימים אלה) ואם לא, אז כנראה שלא...
 

Light woman

New member
אהבתי^^ פיק מאוד יפה.

זה אוניקס וולפיקס זוהרים נכון? ואהבתי את זה שהמאמן לא מת על הפוקימון שלו ולא פלצן כמו אש^^
 

K00lVulpX

New member
תודה על ההערכה

וכן, הם באמת זוהרים, ותמיד רציתי לכתוב את פוקימון מנקודת מבטו של גארי...
 
למעלה