זה לא יכול להיות רעיון טוב (פרק 3)
הילדה היסתכלה על נארוטו וקודי לכמה שניות במבט תמים ואז צעקה:"איך קוראים לכם ?!?!", נארוטו טיפה ניבהל ולקח צעד אחורה וקודי פשוט עמד מולה אם מבט רציני לכמה שניות... בסוף הוא אמר בקול בטוח:"קודי..." היא היסתכלה עליו לשניה ואז צבטה אותו בלחי וצעקה: "אתה חמווווווווד !!!!!" אז היסתובבה לעבר נארוטו ואשלה אותו איך קוראים לו נארוטו בטיפה פחות ביטחון ענה לה שקט:"נארוטו..." היא שוב היסתכלה עליו במבט תמים ואז אמרה "אני קוראת לך נאוטה !" "מה...?" נארוטו מלמל "נאוטה זה קיצור לנארוטו !" הילדה צעקה מחייכת "לא..." התחיל נארוטו להסביר "נוטה זה קיצור לנוטאקו,הקיצור של נארוטו זה נארו" היא היסתכלה עלי לכמה שניות אם עיניים גדולות ואז אמרה בחייוך "איזה שטויות אתה מדבר נאוטה !" נארוטו היסתובב לקודי ומאר לו בקול ילדותי כזה:"קודייייי ! היא מעצבנת אותי !!" "אם הגברת אומרת שקוראים לך נאוטה אז הגברת צודקת..." ענה לו קודי אז צבט את הילדה בלחי וצעק:"חמווווווווווודה !!!!!" "אבל לא קוראים לי נאוטה !" צעק נאוטה (שמים לב ? מעכשיו קוראים לו נאוטה !) אבל קודי היתעלם ממנו ושאל את הילדה בחייוך שרמנטי "ואיך קוראים לך ?" והיתקרב עליה בצעד ככה שעמד ממש מול הפנים שלה הילדה טיפה הסמיקה וענתה בשקט "מאיה..." קודי היסתכל עליה שוב וצעק:"חמוווווודה !!!!!!!" ושוב צבט את הלחי שלה (זה רק אני או שכולם כאן נהיה מעצבנים ?) "טוב מה נעשה עכשיו ?" שאל נאוטה (נאוטה:"לא קוראים לי נאוטה !!!!) קודי שעד עכשיו היה מוסח (מוסח לא מוסך !) היסתובב לנאוטה ואמר: "כנראה שהולכים מהכיוון השני..." והתחיל ללכת "אבל... אבל... אבל..." התחיל לגמגם נאוטה שלא רצה ללכת את כל הדרך חזרה כפול שתים, אבל הוא פשוט נאלץ להמשיך ללכת מאיה היסתכלה עליהם מיתרחקים לכמה דקות אבל בסוף קפצה במקום והתחילה לרוץ אחריהם בריצה מטופשת הכוללת ניפנופי ידיים מוזרים לבסוף היא הגיע עד לקודי והלכה לצידו בזמן שהיא מיסתכלת עליו ומחכה שישים לב עליה קודי אחרי כמה שניות היסתובב עליה ואמר:"מה ? את עוד כאן ?" "כן..." ענתה מאיה קודי היסתכל עליה לשניה ואז פשוט אמר בשקט:"מוזר..." והמשיך ללכת כשה היא מאחוריו אחרי כמה זמן הם שוב הגיעו ליער בו הם עברו ליפני שפגשו את מאיה אבל הפעם הציפורים כבר לא צייצו וכבר התחיל להחשיך טיפה נאוטה שוב התחיל לקטר "קודי ! מתי כבר נגיע ?!" "קודי ! אני רעב !" "קודי !!!! בוא נלך הביתה זה רעיון מטומטם !" אבל הפעם הוא קיבל טיפ עזרה בנידנודים שלו עחרי כמה דקות מאיה,שחשבה שזה מצחיק... היצטרפה לנאוטה והתחילה לצעוק איתו: מאיה:"קודי ! אני צמאה !" נאוטה:"קודי !!! תסדר את השיער !" מאיה:"קודי !!! מיאו חתולה !!!" נאוטה:"קודי ! מאיה חוזרת אחרי !" מאיה: "קודי ! מאיה חוזרת אחרי !" קודי פשוט המשיך ללכת מעוצבן בניסיון להיתעלם מהם... פיתאוווווום !!!!! (הוא הפסיק ללכת מעוצבן...) אחד השיחים נקרע מהמקום ועף לעבר נאוטה ומאיה הם שניהם נפלו וקמו אם עלים בשיער ודובדבנים בעיניים מתוך השיחים יצא דיג'ימון ענקי שנראה כמו בן אדם רגיל אבל היה מאוד גדול ושרירי,הוא לבש מסכה ציבעונית על הפנים,מכנסיים קצרות שחורות וג'קט אדום חסר שרוולים,על החזה ובטן שלו היו מצויירים משולשים אדומים וכחולים,הוא לבש חגורה ענקית שהייתה כמאט בגודל של כל הבטן שלו והייתה עשויה מעור אם חלקים גדולים מזהב עליה על הברכיים הוא לבש מגיני בירכיים ועל המרפקים מגיני מרפקים (נוא כאלו של אופניים) ועל הרגליים מגפיים גדולות ועבות עשויות מפלסטיק שחור ועל הידיים שלו היו כפפות שחורות (תיאור ארוך ומוזר מה ?) הוא לקח ואם יד אחת הפיל עץ שלם לכיוון של קודי קודי היתגלגל לצד והיתחמק במהירות אז הדיג'ימון הרים את גזע העץ וניסה לחבוט בקודי קודי שוב היתגלגל לצד והיתחמק בקושי רב נאוטה בינתיים הוציא דיג'יכלי (מעניין מאיפה בכלל יש להם כאלו ?) וכיוון לדיג'ימון *ביפ* דיג'יכלי:"פרומון,דיג'ימון לוחם גופני, הוא בעל כוח גופני עצום וגמישות ומהירות גדולים מאוד,אבל חסר התקפות לו גופניות, על חוסר הכוחות שלו הוא מפצה בכך שמישתמש בכוח הגופני העצום שלו ליגרום הכי הרבה נזק שיכול ליריב בלי להיתאמץ,ובעל היכול לגרום לכל דבר שינתנגש בו ליפעול כמו גוני ולהעיף אותו חזרה,הדיג'ימון אני יכול לעוף ולא לישחות אבל יכול להישתמש בכמאט כל דבר כנשק פוטנאציאלי ניפגוע ביריבו" *ביפ* "זה נישמע רע..." מלמל בשקט נאוטה בזמן שקודי המשיך להיתחמק מהדיג'ימון העצום פתאוווווווווום !!!!!!!! (הפסקתי לשטוף כלים...) קפץ יצור שנראה כמו וימון ענקי שעל החזה והפרקי ידיים שלו היו רצועות אם הברגי מתכת מוחדרים לתוכם, (כאילו ישר לתוך הגוף שלו דרך הרצועה),על הידיים שלו היו אגרופנים גדולים (דברים כאלו ממתכת ששמים על האצבעות ונותנים לאנשים אגרוף) והוא היה אם אוזניים ארוכות שהגיעו כמאט לאדמה... העיניים שלו זהרו באדום והוא עף ישר מתוך השיחים לתוך החזה של פרומון פרומון זז טיפה אחורה אבל כמאט ולא ניפצע, לדיג'ימון שתקף אותו היו גם רגליים גדולות שעזרו לו לעשות קפיצות ענקיות ממקום למקום,שניהם היו בערך בגובה של שלושה מטרים,ועמדו אם מבטים כועסים אחד לעבר השני... לפטע קודי לחש לנאוטה בשקט: "נראה לי שבעית חוסר הדיג'ימון שלי ניפטרה..." ***המשך יבוא !*** לכל מי שמיתלונן שהפרקים קצרים... הם אמורים להיות קצרים ! הסיפור לא רציני...
