פיקנטריה משפחתית

[Judy 1]

פיקנטריה משפחתית

"פיקנטריה" משפחתית:

לפני כחודש הגעתי אל ה"אוצר": ארגז שבו שמרו הוריי תעודות, מסמכים, מכתבים... מה לא?...

מה שהם לא העלו על דעתם שאני אגלה: סוד שמור ביותר במשפחה - נחשף!!!

אחד מקרובי המשפחה (שנפטר ב 1957) היה מושא הערצה של כולם. הורי רצו שנכיר אותו כגבר בודד, שננטש ע"י אישתו ומאז חי חיי נזירות טהורים כקורבן להתעללות חסרת רסן מצד אשתו, הצעירה ממנו ב 20 שנה, שזנחה אותו לטובת איש צעיר ונמרץ.

פעם ריאינתי דודה, שבינתיים נפטרה. סיפרתי לה שזכור לי ביקור בדירתו של אותו קרוב, ושם קיבלתי סוכריה מאישה שהייתה במטבח. מי הייתה האישה?

הדודה נדהמה שיש לי בכלל זיכרון כזה. היא הייתה השכנה של אותו קרוב, והייתה אמורה לשמור על הסוד הגדול: לדוד הייתה אישה! ולא רק אישה... לאישה נולד ילד!!! ולילד, שנשלח לגדול בקיבוץ – קראו כך וכך... (סוד שלא אגלה אפילו כאן...)

כמו בסיפור בלשי, ההוכחות לקיומם של האישה והילד - נמצאו בארגז של הורי.

בתוך תעודה תמימה נמצאו העובדות: בפנקס ההסתדרות של הקרוב הודבקו בקפידה בולי התשלום: מדי חודש בחודשו נרשם על הבול שמו של הקרוב, והתאריך. אך מישהו כנראה טעה, כאשר החליף בטעות 3 בולים של הקרוב בשלושה בולים שהיו אמורים להידבק בתוך פנקסה של האישה! והנה נחשף שמה: שרה!

בינגו. הייתה אישה. ויש לה שם! ומה עם הילד?

בדף אחר באותו פנקס הסתדרות מצוינות הרכישות שעשה הקרוב בבית המרקחת של קופת חולים. כנראה שבימי הצנע זה היה מקובל. והנה, באפריל 1953 רשום שהקרוב רכש "ליגנין". (=תחבושות הגיניות).

שאלה: מה עשה הקרוב עם ליגנין???

התשובה האפשרית היא שהליגנין נרכש לצרכיה של האישה, לאחר שילדה את בנם!!! התאריך, אפריל 1953 מתאים לעדותה של הדודה ה"מלשינה" שהילד נולד בסמוך ללידת בנה שלה. בינגו! בנה של הדודה נולד ממש באותה העת.

מסקנה: אם אתם שומרים סוד משפחתי מילדיכם – צפו שהסוד יחשף בדרך המוזרה ביותר!
מסקנה שניה: אפילו פנקס הסתדרות יכול להיות מקור לאינפורמציה!

תהנו!

יהודית

 

[Ilanguy]

סיפור נפלא

 

[חוה3]

 

[עדנה4]

מדהים איזה סיפורים פה יש,

תמיד יש עוד סיפור שמפתיע יותר מהקודם.

 

[ארנון הרשקוביץ]

נהדר. סיפור פתלתל שלא מפסיק להפתיע

 

[שרי סילבר]

איזה סיפור... האמת שגם אצלי הפנקס האדום הועיל גם הועיל. אבי טיפל בעבר בענייניה של אחת מאחיותיה של סבתי בערוב ימיה, וכך נותרו אי אילו מסמכים בבית-הורי. בין השאר מצאתי את הפנקס האדום הקטן שלה ושל בעלה. ביחס אליה כל הפרטים היו ידועים, היא ילידת-הארץ. בעלה היה יליד ווינה, ולא נותרה לו כל משפחה.

בפנקס האדום מצאתי את שנת-לידתו של הבעל ואת שמות-הוריו, וע"ס הפרטים הללו הצלחתי בהמשך לאתר את תעודת-לידתו ומסמך ובו הודעה על הלידה. במסמכים הללו מצאתי המון פרטים אודות הוריו, ואף את חתימת-ידו של אביו. בנוסף, אביו הצהיר שהיתה עוד אחות, פאולה, כולל מקום-לידתה ותאריך לידתה. כך הצלחתי "לעבות" מעט את המידע אודות בעלה של אחות סבתי, שכאמור, לא נותר איש ממשפחתו.

אבל הנ"ל ממש סיפור בנאלי של שימוש במסמכים ביחס לסיפור המופלא שלך. יש לי הרגשה שהארגז הזה טרם אמר את המילה האחרונה בעניין ההפתעות...

 

[נאוהג]

גדול

בכל משפחה יש סיפורים פיקנטיים וסודות. אצלנו זה הגיע למצב שכשפיניתי את דירת הורי ז"ל - ידעתי שבבוידם יש 'מסמכים של האיש הזה' כפי שאבא שלי אמר. קיוויתי אז למצוא מסמכים אמיתיים שיתנו תאור אמיתי לסיפור. בפועל מצאתי פנקס חיסכון קטן, חשבוניות,קבלות ומעיל ישן. אבל ההורים שלי התחייבו לשמור על המזוודה ולא נגעו בה מאז למרות שבעל המזוודה נפטר כבר.

 

[Judy 1]

תודה לכולם.הארגז עוד יפתיע! מה עושים עכשיו?

נאוה ארנון עדנה אילן חוה ושרי - תודה על התגובות.

הארגז הזה ממשיך להעסיק אותנו וטרם קראנו את כל מה שנמצא בו.
לצערנו, המכתב הכי חשוב לנו בשלב זה - לא נמצא. זהו מכתב בפולנית, שנשלח מגטו לבוב, שבו סיפרה דודתי הלנה נימן גרין ז"ל על הילד(ים) שילדה שם. כנראה המכתב הזה , שזכור לי בברור, נמסר למישהו לצורך חיפושים.

מצאנו עד כה, - מכתבים שממש מתעדים את קורות המשפחה בעשור שלפני מלחה"ע ה2 ובעשור הראשון למדינה -
- תעודות שונות של השתייכות לאירגונים ציוניים בפולין (מכבי, השומה"צ, גורדוניה,, בר כוכבא...)
-דרכונים פולניים של הורי
- אישורי עלייתם לא"י, אישורים שונים מהשנים הראשונות לשהותם בארץ..

והמון כתבי יד של דוד , שהיה בעל טור קבוע בעיתונים עבריים ואידיים שונים.
חלק מכתבי היד האלה הם טיוטות למאמרים בעיתונים, חלקם הם יצירות שלו שמעולם לא התפרסמו,
-והכי מעניין זה כתב יד בן כ 60 עמודים (אידיש, שנת 1924) מודפסים, שמסכם ביקורים של אותו עיתונאי בבתי כנסת ברחבי פולין. הוא מתאר את בתי הכנסת ששרדו ממלחמת העולם הראשונה, תאורים ציוריים ונפלאים. יתכן שכתב היד הזה התפרסם באיזה שהוא עיתון, זהו "קופי" שנדפס עם "ניר קופי" במכונת כתיבה.
מה אני עושה עם כל הדברים האלה?
לא נראה לי נכון להשאיר אותם בבית לדורות הבאים...

יהודית

 

[dinaj1]

ממש אוצר שאין שני לו! חישבי על שימור החומר

 

[Judy 1]

דינה יקרה

בטח שימור, אבל איפה?
לא נראה לי שבמשפחה זה יעניין את הדורות הבאים.

מתגעגעת. אולי ניפגש???

יהודית

 

[dinaj1]

ג'ודי, לענין השימור אני מאוד התרשמתי משימור

מסמכים פרטיים בארכיון הציוני בביקור שעשיתי שם.
שווה בדיקה מה קורה בארכיון הספרים הלאומי בספרית האוניברסיטה ובארכיון לתולדות העם היהודי בגבעת רם.

בארכיון הציוני הראו לי באלו תנאים משמרים (לחות טמפרטורה וכו') וציינו שלמשפחה גישה חופשית לחומר. אני מציינת את זה כדי שלא תסתפקי בטלפון או ביקור כללי.

השאר במסר פרטי

דינה

 

[חנה201]

בהנחה שחלק המאמרים כן התפרסם,

אולי שווה לבדק באתר העיתונים ההיסטורי, עד כמה שאני זוכרת יש שם עיתונים ביידיש

 

[נאוהג]

אולי לפרסם כלקט מאמריו של הדוד?

זה כמובן תלוי בבעלי הזכויות, אני מניחה שזה אתם. זה מצריך המון עבודה להפוך את המאמרים לספר: עריכה, תרגום אולי, הוספת הערות לקורא בן זמננו וכו' כל המשפחה יכולה להיות שותפה ואז הם גם יתענינו. יש אתרים שמאפשרים אחר כך להוציא את הספר לאור בחינם. הקונים משלמים על כל עותק שהם קונים. למשלlulu.com כמובן שמכל ספר שמתפרסם צריך לתת 2 לספריה הלאומית .

 

[Judy 1]

תודה. אבדוק

האתר לא מוכר לי, אבדוק אותו.
אבל יש לי עם זה קצת בעיה מוסרית: חלק מהשירים שמצאנו מאוד אינטימיים ומלאים כאב.
אני לא בטוחה שהוא היה רוצה שכל העולם יהיה שותף לכאב שלו. צריך לחשוב על זה.
ו, ,כן. אנחנו היורשים היחידים והדברים נשמרו ע"י סבי.

תודה
יהודית

 

[דניעל]

מעניין

איזו סיבה הייתה לו להסתיר את אשתו? הוא היה עדיין נשוי לראשונה?

 

[Judy 1]

הסיבה המשוערת:

ייחוס....
משהו בעברה עשה אותה "לא כשרה" להיכנס ל"משפחה".
קשה לי למצוא את המילים שיביעו את זה תוך שמירה על "תקינות פוליטית" או איך שאומרים את זה.



יהודית