ארמה אלון1
New member
פיפי עצבני
זה קרה לי במילואים בחיל הים, סיפחו אותי לפלגת דבורים באשדוד, קצין משמרת.
מגנים על חופי ישראל. ספינות רפאים משוטטות בחופי ישראל הלוך ושוב ללא הרף
סורקים את מרחבי הים בחיפוש מתמיד אחר אויבים המנסים לחדור לשטח מדינת
ישראל דרך הים. זה היה לילה ארוך עוד מעט הזריחה. עיניי כואבות מקרינת המ'כם
סורק ללא הרף את מרחבי הים. מדי פעם משנה את טווח הגילוי, בודק את מקומי יחסית
לחוף, אני נמצא מול חופי תל אביב, ליד מצוף הדלק של תחנת הכוח רידינג.
הרוח נרגעה גלים עדינים מטלטלים את הספינה בעדינות, שלוחות של אור צובעות את
האופק באדמומיות, עוד מעט ותזרח השמש אני אעיר את המפקד שיחליף אותי, אלך קצת לנוח.
לוגם באיטיות מכוס הקפה ומדליק סיגריה. השלפוחית לוחצת אעצור את הספינה ליד המצוף
ואטיל את מימי. עוצר את הספינה בעדינות, מנטרל את המנועים ופותח את הדלת .
איזה יום נפלא שלהי הקיץ, עוד יומיים נגמרים המילואים אחזור הביתה לאהובתי.
מטיל את מימי באנחה מעבר לדופן, תחושת הקלה מתפשטת בגופי, אין כמו להשתין בים.
לפתע אני שומע צעקות. "הצילו, הצילו אני מת." כמעט שוכח להכניס את השובב למכנסים.
רץ בפראות לגשר הפתוח ומדליק את מכשיר ראיית הלילה. יש בן אדם על המצוף בלב ים.
לכל הרוחות. מפעיל את פעמון עמדות הקרב, הצוות כולו עולה לעמדות בשעטה לעמדות.
עדיין כולם רדומים. "אלון מה קרה.?" שואל המפקד ומשפשף את עיניו , מנסה להתעורר.
"יש בן אדם על המצוף, צועק הצילו." המפקד מסתכל עלי בפליאה, "אלון התחלת לחלום."
נגשים למצוף לבדוק, אני מקריא מרחקים למצוף מהגשר הסגור, מדלקים את הזרקור.
בחור נאחז במצוף באפיסת כוחות. "תצילו אותי אני הולך למות אין יותר כוח להחזיק."
מעלים אותו בזריזות לסיפון ונותנים לו לשתות מים. "מה אתה עושה בלב ים בלילה על המצוף."
"יצאתי אתמול בערב לדוג עם סירה קטנה, היא התמלאה מים ושקעה, עליתי על המצוף
וחיכיתי לעזרה. תודה לאל שמצאתם אותי, אני כבר השלמתי שאני מת."
לעולם לא ידעתי לשמור על פי, "תודה לפיפי העצבני שלי."
זה קרה לי במילואים בחיל הים, סיפחו אותי לפלגת דבורים באשדוד, קצין משמרת.
מגנים על חופי ישראל. ספינות רפאים משוטטות בחופי ישראל הלוך ושוב ללא הרף
סורקים את מרחבי הים בחיפוש מתמיד אחר אויבים המנסים לחדור לשטח מדינת
ישראל דרך הים. זה היה לילה ארוך עוד מעט הזריחה. עיניי כואבות מקרינת המ'כם
סורק ללא הרף את מרחבי הים. מדי פעם משנה את טווח הגילוי, בודק את מקומי יחסית
לחוף, אני נמצא מול חופי תל אביב, ליד מצוף הדלק של תחנת הכוח רידינג.
הרוח נרגעה גלים עדינים מטלטלים את הספינה בעדינות, שלוחות של אור צובעות את
האופק באדמומיות, עוד מעט ותזרח השמש אני אעיר את המפקד שיחליף אותי, אלך קצת לנוח.
לוגם באיטיות מכוס הקפה ומדליק סיגריה. השלפוחית לוחצת אעצור את הספינה ליד המצוף
ואטיל את מימי. עוצר את הספינה בעדינות, מנטרל את המנועים ופותח את הדלת .
איזה יום נפלא שלהי הקיץ, עוד יומיים נגמרים המילואים אחזור הביתה לאהובתי.
מטיל את מימי באנחה מעבר לדופן, תחושת הקלה מתפשטת בגופי, אין כמו להשתין בים.
לפתע אני שומע צעקות. "הצילו, הצילו אני מת." כמעט שוכח להכניס את השובב למכנסים.
רץ בפראות לגשר הפתוח ומדליק את מכשיר ראיית הלילה. יש בן אדם על המצוף בלב ים.
לכל הרוחות. מפעיל את פעמון עמדות הקרב, הצוות כולו עולה לעמדות בשעטה לעמדות.
עדיין כולם רדומים. "אלון מה קרה.?" שואל המפקד ומשפשף את עיניו , מנסה להתעורר.
"יש בן אדם על המצוף, צועק הצילו." המפקד מסתכל עלי בפליאה, "אלון התחלת לחלום."
נגשים למצוף לבדוק, אני מקריא מרחקים למצוף מהגשר הסגור, מדלקים את הזרקור.
בחור נאחז במצוף באפיסת כוחות. "תצילו אותי אני הולך למות אין יותר כוח להחזיק."
מעלים אותו בזריזות לסיפון ונותנים לו לשתות מים. "מה אתה עושה בלב ים בלילה על המצוף."
"יצאתי אתמול בערב לדוג עם סירה קטנה, היא התמלאה מים ושקעה, עליתי על המצוף
וחיכיתי לעזרה. תודה לאל שמצאתם אותי, אני כבר השלמתי שאני מת."
לעולם לא ידעתי לשמור על פי, "תודה לפיפי העצבני שלי."