לא בורח. הוא רוצה שתטפלי בו
כמו בתינוקת. אז מדי פעם שאת מחליפה לה תשחקי איתו כאילו גם לו, למשל. ואפשר גם לומר לו בגלוי שאם הוא רוצה תשומת לב באיזה רגע ואת לא שמה לב, אז שיאמר לך. ועוןד משהו שמצאתי שעובד: כשאני נותנת תשומת לב, אני גם אומרת "אני מרוכזת בך עכשיו" או "זו שעת התשומי שלך" - אצל ילדים (גם אצל מבוגרים) הם לא תמיד מפרשים מצבים כמו שאת חושבת שהם ואם את רוצה לעזור לו לצבור חוויית "תשומי", חשוב גם לארגן לו את זה ולקטלג לו מילולית, לתת כותרת.