פיסת מציאות.

d y s

New member
פיסת מציאות.

מורה לאו"ל נפש השבוע עם משפחתו באתר נופש. ושוב ויכוח מילולי התפתח לקרב מכות המורה בחר לקחת את הקרב לקרקע. תוך כדי הגיעו חבריו של השני והחלו בועטים בראש המורה. הסיפור לא נגמר כ"כ טוב נו ברור שלא. אינני יודע מי הרביץ ראשון ושירשורים ברמה הערכית בנושא מיצו את עצמם. אבל לקיחת קרב לקרקע אין ויוו מסוכנת עד מאוד.
 

crane

New member
באותה מידה יכלו להכניס לו כיסא בראש מאחור

אם זה היה קרב עמידה. זה יותר מקרה של חוסר מודעות לסביבה ואולי בחירה של טקטיקה שגויה לאור זאת, מאשר איזו הוכחה על קרבות קרקע.
 

d y s

New member
האם ארסנל אפשרויות התגובה(לא טכניקות)

זהה בשני המקרים?
 
בוודאי שלא

מסכים איתך במאה אחוז. חוץ מזה שבעמידה, הוא יוכל להיות יותר זריז קומפקטי ונייד מה שנקרא, יהיו לו יותר אפשרויות מכל הבחינות, יהיה לו יותר קל להתחמק! על הקרקע זה ממש חורץ את גורלו.
 

Master Deceiver

New member
אליה וקוץ בה,

בין מטרות הפורום היא לדון בעניינים מהותיים בעבור כל מתרגל אומנויות לחימה באשר הוא. כך שאין סיבה לטעון לסוג של מיצוי...
 

Master Deceiver

New member
ואגב Crane,

אני לא יודע את מי אתה הספקת לפגוש, אבל אני עוד טרם פגשתי אנשים שמתיימרים להלחם בחבורה שלמה של תוקפים מהקרקע... או שבכלל מעיזים להגיע לשם.
 

crane

New member
אני גם לא יודע מי אתה

אבל מקריאה של הודעת פותח השירשור, נראה לי שגם אותו מורה לא ניסה להלחם בחבורה של תוקפים מהקרקע. הוא גם לא ידע שיש חבורה.
 

d y s

New member
בלחימה תמיד

עובדים ברוח של כניסה למצב החמור ביותר. ואז לא צריך לחשוב מול מה אתה מתמודד אלא להתמודד. ואת זה צריך ללמוד ולהפנים אם אתה חושב שתהיה לך הפריווילגיה להתאים אסטרטגיה טאקטיקה וטכניקה פר מצב אתה עלול לחטוף סתירה מצלצלת מהמציאות.
 

d y s

New member
אספר לך שני סיפורים

שאת פירטיהם אני מכיר טוב. 1-ביום הזיכרון לפני מ"ס שנים נסעתי לאיזור הבורסה בר"ג כדי לקנות משהו. הרחובות היו שקטים לפתע שמעתי צרחה מקפיאת דם מחצר אחורית רצתי פנימה וראיתי 4 גברים מכים יצאנית כשהם זיהו אותי רץ לעברם הם עזבו אותה ופנו אלי אחד הוציא סכין קפיצית והם התקרבו לעברי בחצי סהר.צעקתי עצור כשהבחנתי בסכין ועמדתי לשלוף אקדח. אך כשהם הבחינו בתנועה הם רצו אלי המרחק היה כ4 מטרים רצתי אליהם (לא הספקתי לשלוף) כיוונתי את ידי קדימה והיכתי הכי חזק ואכזרי שאני יכול בפניו של אוחז הסכין תוך כדי אחיזת ידו האוחזת בסכין לגופו הוא נפל חסר הכרה והחל בתגובה הדומה להתקף אפילפסיה. שלושת חבריו קפאו במקומם לכמה שניות מסתכלים עליו אני הייתי בפרץ אדרנאלין עמדתי בעמידת מוצא וצעקתי כמו דביל "מי בא מי בא". למזל כולנו הגיעו שוטרי סיור שהוזעקו כנראה למקום הבחור פונה באמבולנס ואנחנו כולל היצאנית למשטרה בז'בוטינסקי. לאחר בירור הסתבר שהם רצו לאנוס ולשדוד את היצאנית. אגב הם היו חיילים בחופשה ומיחידה קרבית (מסייעת משהו). הבחור אושפז ל-3 חודשיים עם שבר בעצם הלחי זעזוע מוח וקרע ברשתית. קיבלתי איומים ולבסוף דרך הרס"פ של יחידתו אורגנה סולחה. אינני נוהג לספר על עצמי זה חריג וגורם לי להרגיש שחצן ואני שונא להרגיש ככה אז לא ארבה לספר על עצמי. 2- בלש משטרה בחור באמת קשוח וחזק שעסק שנים בקראטה שוטוקאן כמדומני. הגיע לבצע מעצר על סוחר סמים בשכונה לא סימפטית במרכז הארץ המעצר הסתבך ותוך שניות הקיפו אותם חבורה גדולה עם קרשים ושרשראות. הבלש סיפר לי שהוא הרגיש שזה הולך להיות הסוף. נשק חם לא התאפשר כי סגרו עליהם הוא סיפר לי כי מיד ואינו יודע איך הוא זיהה מנהיג בזמן הזה הם כבר חוטפים . הוא התנפל על המנהיג באגרופים לפנים ובצעקות קרב שכנראה משכו את תשומת לב כולם כי הזירה קפאה . ואז התגלתה תמונה המנהיג איבד עין ארובה ריקה ומדממת כל ה"גיבורים נמלטו בבהלה". זה סיפור ישן מאוד היום הבלש לא צעיר ונושא בדרגה בכירה במשטרה. יש לי עוד הרבה דוגמאות שליקטתי ותיחקרתי. יש לי אחריות כלפי אלו שאני מלמד באזרחות. ויש לי חובה כלפי אלו שאני מלמד במסגרת אחרת.
 
שני המקרים האלה הם קיצוניים

ארבעה כולל אחד חמוש בסכין מול אחד במקרה הראשון, וחבורה של עברייני סמים מול איש חוק במקרה השני, ולכן תגובה קיצונית התאימה להם. עדיין השאלה מה עושים בכפר נופש כשאתה או בני משפחתך מותקפים עומדת בעינה. אני אישית לא חושב שעקירת עין לתוקף כזה או אשפוזו למשך שלושה חודשים בבית חולים עם שבר בעצם הלחי, זעזוע מוח וקרע ברשתית העין הם תגובה שמחוייבת המציאות. מה לדעתך כן צריך לעשות במקרה כזה?
 

d y s

New member
מידתיות היא חלק משליטה

ומדהים גם שרמות האדרנאלין עובדות בסרגל דומה. אפשר לשלוט ואני יכול לספר לך על מקרים בהם היו סתם דחיפות. סמוך על עצמך האדרנאלין והשליטה בו יעשו את שלהם אחרי שנים של ארועים . אם יש זמן לחשוב ולתכנן סימן שהסטרס לא כ"כ גדול. אבל חשוב לדעת לפעול מול הקיצוני ביותר ואוטומטית שם זה עלול להיות חיים ומוות ועדיף שאתה תחייה. עכשיו אחרי שראיתי אותך בטקס הסיום שנה. אני בטוח.
 

d y s

New member
אגב ספורט לחימה איננו מעודד שליטה

וזו גם הבעייה שבצד השני של המטבע. אני מסייג את התגובה לזירות של הufc וכ"ו
 
../images/Emo45.gif מידתיות חשובה מאוד

וכמובן חשוב מאוד לדעת לפעול מול הקיצוני ביותר ובאופן אוטומטי כי במצבים של חיים ומוות עדיף לבחור בפתרון שישאיר אותנו חיים. גישה טובה ללימוד לחימה היא להתחיל בללמוד להגיב "רע" ואכזרי (ברמות מתחילים), ואחרי שיש שליטה בתגובות כאלה, ללמוד תגובות פחות קיצוניות אבל שדורשות יותר מיומנות כדי להכריע קרב. ב- BJJ אומרים "first position, then submission", כלומר קודם כל שלוט במצב שלך יחסית ליריבך. אחרי שאתה שולט במצב, חפש את ההכנעה. למעשה אחרי שאתה שולט במצב, ההכנעות "ייפלו לך לידיים" בקלות. זה עיקרון חשוב, כי כשאתה שולט במצב, אתה יכול לבחור איך להכריע את הקרב: במכות קשות ובאמצעים רעים (תלישת אוזניים / עקירת עיניים / פריקת לסת / שבירת מפרקת...), דרך שבירת מיפרק זה או אחר, וכלה בעילוף רגעי כתוצאה מחניקה וללא שום נזק פטאלי או נזק ארוך טווח. מי שמכיר רק דרכים רעות, זה מה שהוא יעשה, כמו שמי שמכיר רק דרכים ידידותיות עלול לעשות רק אותם במקרים בהם מדובר בחיים ומוות, וזה עלול להגרם רע. נכון שאם יש זמן לחשוב ולתכנן סימן שהסטרס לא כ"כ גדול. כדי להגיע למצב שבו הסטרס לא גדול כדאי להתאמן על מצבים קשים ("קשה באימונים קל בקרב"), כך שגם המקרה הכי גרוע ברחוב יראה לך (ולו בתת המודע) דומה וקרוב למשהו שנתקלת בו בעבר באימונים, ולכן לא תכנס למצב סטרס ותוכל לפעול יותר ביעילות.
 

d y s

New member
../images/Emo45.gif

אם עדיין יש למישהו ספק אין טענות כנגד bjj או כל שיטה אחרת. וכמו שאתה רואה רן בנוגע לעקרונות אנו מסכימים. ואני מודע לעניין שעיסוקי מכתיב את תפיסת עולמי. ובכן אנו מי שאנו ויש מקום לכולם. רק שוב בקשה והיא אחריות בהוראה. אל לו לחסר ניסיון או מידע לחרוץ דבר כזה או אחר. תלמידים ובייחוד ילדים הם הדיוטות לכל דבר ועניין עד שהם מגבשים את עצמם ומבינים את דרכם על סמך היותם הם. אסור להשלות או לספר סיפורים (וראיתי מ"ס מקומות כאלו) שאומרים זה הפיתרון הטוב ביותר.כדי לקדש שיטה או אגו של מורה. בקפטיליזם קוראים לזה אמת בפירסום. האמן לי יכאב לי הרבה יותר שלימדתי משהו שגרם למישהו להפגע מלחטוף מכות בעצמי.
 

sgracie

New member
הבאת דוגמא שבה ראית את כל תוקפייך לפני שנכנסת

ל"שדה הקרב", לא הוגן להשוות את זה למקרה שממנו התחיל הדיון הזה
 

d y s

New member
מוכנות היא דבר נלמד

ואם כבר הנחות מוקדמות עדיף ללכת לחומרה. לא הוגן? אי אפשר להשוות בין שום מקרה למשנהו וממש אינני טוען כי אני לוחם טוב יותר מאי הוא זה בפורום או ביכלל אני רוצה רק לחזור הביתה בשלום. אם מישהו מחברינו המלומדים יביא מאמר כלשהו על זאנשין נשמח לקרוא אותו. מוכנות נרכשת באימונים והיא טכניקה בפני עצמה.
 
למעלה