פיספסתי את אהבת חיי...

פיספסתי את אהבת חיי...

אני מוצאת את עצמי מהרהרת בזה המון בזמן האחרון ונכנסת לדכדוך קשה. סתם כותבת כאן כדי לפרוק מקווה שיש מי שיקשיב כאן.... אז לפני כמה שנים הבחור היה פנוי ואף שלח איזה רמז פה ושם , אני הייתי אז עסוקה במקום אחר עם בחור אחר ולא חשבתי בכלל בכיוון. עכשיו, הוא כבר נשוי , האופציה לא קיימת , ולי פתאום נפל האסימון, על החיבור הנהדר בינינו מכל הבחינות ההתאמה במחשבה בהלך הרוח ב" עולם " המשותף שנובע מהרבה נקודות דימיון, על כמה שהוא בחור מוצלח שבאמת ובתמים אין עוד הרבה כמותו מכל הבחינות ( בחור מצליח מאוד, נראה מעולה, לב ענקי עם קבלות) נכון יגידו כולם יש הרבה דגים בים , אבל אני מרגישה שפיספסתי את הזדמנות חיי, את אהבת חיי, שאחד כמוהו יש באמת אחד למיליון ושיותר מזה התאמה כזו באמת שאין. אני לא ככ יודעת לאן להפנות את התסכול והעצב , את רגשות ההחמצה הקשה. :( די שבורה...
 
אני מכירה את האדם היכרות ארוכת שנים

על בסיס ידידותי ועל בסיס עבודה משותפת שמידי פעם נפגשות דרכינו, מכירה די לעומק את אופיו ומעשיו ( כן גם דברים רעים, אני לא שבויה בחלום שהוא נסיך)
 
אין לי עצות מעשיות לתת לך,

כי הדברים כבר נחתמו והוא בחר בדרך אחרת. לחכות לנס (מבחינתך בלבד, לא מבחינת הזוג), שתשמעי על הפרידה שלהם, זה לא ריאלי ורק יעכב אותך בהתקדמותך לעבר זוגיות מיוחלת. המשימה לסלוח לעצמך, ולהבין שאולי הדברים לא נועדו להיות, הם כנראה דברים שתצטרכי לעשות.. אחד הדברים הקשים שאדם נדרש לעשות הוא לסלוח לעצמו על החלטות עבר והחמצת הזדמנויות. זה תהליך ארוך, אבל חשוב מאוד. עבודה קשה, אבל כדאית מאוד לטווח הארוך. ואולי זו העצה המעשית הכי טובה שאני יכולה לתת לך..
 
מודעת לכך שהנושא אבוד וצריך לסגור את הספר

ממש לא מחכה לנס או משהו כזה, לא מאחלת לו פרידה ובטח שלא בונה סביב זה את חיי, אני מראש כתבתי את ההודעה בלי לחפש עיצה מעשית כיצד לשנות את המצב כי אכן המצב לא בר שינוי, הבעיה כרגע היא הרגשות שנשארו, ההחמצה והתסכול וכיצד לסגור את הספר הזה בלי להרגיש החמצה כל החיים, מניחה שכמו שאמרת רק לסלוח לעצמי על ההחמצה .
 
בהצלחה רבה, והמשך דרך צלחה.

ואולי עדיף שתגדירי לעצמך, שאת סולחת לעצמך על החמצת -אפשרות- למערכת יחסים, כשלמעשה אין דרך לדעת אם היתה מערכת יחסים טובה ומוצלחת לאורך זמן.
 
פלומה - לי נראה שבנית לך פנטזיה אודותיו ללא

אחיזה אמיתית במציאות.קורים דברים כאלה בחיים.תחדלי לחשוב בכיוון שהוא לא מציאותי.לי נראה שלא פיספסת כלום,כי לא התפתח בינכם כלום.את מדמיינת שהיה יכל להיות משהו איתו שכלל לא נראה אמיתי.עלייך להמשיך הלאה ולמצוא בחור מתאים שיווצר קשר ממשי ,אמיתי ובפועל בינכם,ולא פנטזיה נוספת עם האפשרויות של : לו ואולי ויתכן,אלא דבר מציאותו וממשי בינך לבין בחור שתחוו יחד את הזוגיות ושהיא תהיה אמיתית ומוצלחת.רק אז תוכלי לומר לעצמך - הינה הבחור שאני מעוניינת בו,כי הוא יהיה אמיתי וגם המחשבות יהיו מבוססות על מציאות ולא דימיון - קשר זוגי ואמיתי. במידה ולא תצליחי להשתחרר מהפטזיה הדימיונית שכאילו פיספסת אותו,דבר שהוא לא נכון,אז מצאי לך דרך לקבל ייעוץ פסיכולוגי בשלב ראשון שלאחריו תחליטי אם להמשיך בתהליך טיפולי כדי שתתחברי עם המציאות בחייך ועם סביבתך.בהצלחה.
 
אני לא חיה בפנטזיה עליו, מבינה היטב שהוא אבוד

מעולם לא עשיתי ממנו מושא מושלם ולא מושג או וחשבתי על דברים לא ראליים, אני מכירה אותו היכרות ארוכת שנים יודעת גם איך הוא חי היום ובאמת חושבת שהוא מתאים לי מאוד וחבל שלא היה צאנס אפילו לנסות כי התעוררתי מאוחר. ברור לי שיכול להיות שהיינו מנסים וזה לא היה הולך זה כמובן לא סיפור אגדה, העצב הגדול הוא על כך שעכשיו אין גם צאנס לנסות כי התעוררתי מאוחר מידי, אני לעולם לא אדע אם אכן זה היה מצליח וכל ההתאמה בינינו אולי הייתה נהדרת עבורי. כמובן שהצעד הנכון הוא להמשיך הלאה כי אין הרבה אופציות אחרות, אבל רגשות ההחמצה קשים לי.
 
תזמון=טיימינג - גם חשובים,החלטיות וגיבוש

תובנות נכונות (קריאת המפה) בזמן אמת...! כל אלה נעדרו ממך אז,אז כעת "לבכות " על החלב שנשפך - אין טעם.הבחור ידע לאן פניו בזוגיות ומימש אותה בהצלחה. פתחי דף חדש ולכי הלאה,אך כדאי שתלמדי מהתנהגותך בזמן אמת עם פרטנר פוטנציאלי בעתיד,כך שלא יחזור התסריט שהעלית כאן.
 

neptunian

New member
בצער לא רב

וביגון לא קודר הזמן יעשה את לו תשכחי את הבחור כי ודאי יבוא אחר
 
למעלה