מקורות הפיסיקה המודרנית-
בסוף המאה ה-19,נשא הלורדקלווין, שהיה אחד הפיזיקאים הדגולים של התקופה,נאום בדבר מצב הפיזיקה. הוא טען שהפיזיקה מעולם לא הייתה במצב טוב יותר,כמעט הכל ידוע לנו,פרט לשתי תופעות בלבד: 1-קרינת גוף שחור. 2-ניסוי מיכלסון-מורלי. אך הוא לא ידע שההסבר לשתי התופעות הללו יולידו תחום מחקר חדש לחלוטין- קרינת גוף שחור=תורת הקוונטים. ניסוי מיכלסון מורלי=תורת היחסות. תורת הקוונטים (בכללי ובקצרה) דנה בכל העולם המיקרוסקופי-האטומים,חלקיקיהם והאנרגיות שהם מחליפים. המילה קוונט=בדיד, על שום שבסיס התורה מדברת על כך שהאטומים מחליפים אנרגיה ב"מנות" ולא כרצף. הפיזיקה הקוונטית מתארת את שני הכוחות הבאים: 1-הכוח האלקטרומגנטי=חשמל,מגנטיות,כוח גרעיני חלש,תגובות כימיות וכו'... 2-הכוח הגרעיני החזק=מה שמחזיק את גרעין האטום מחובר (הרי שגרעין האטום הוא אוסף של מטענים חשמליים זהים שצמודים אחד לשני,ומבחינה מגנטית,מטענים זהים דוחים אחד את השני,מכאן מסיקים שיש כוח שהוא חזק יותר מהדחייה החשמלית שמחזיק את הגרעין מ"לעוף קיבינימט"). תורת היחסות (הפרטית והכללית): מתארת את העולם המאקרוסקופי-כבידה,תנועה בחלל,זמן וכו'.. שתי התורות הללו משום מה לא מתחברות ביניהן,ומנסים למצוא תורה שתוכל לאחד את שתי התורות הללו תחת קורת גג אחת,בינתיים המועמדת לכך היא תורת המיתרים,שמבחינה מתמטית מספקת איחוד נפלא,אך היא (בינתיים) לא ברת יכולת ניסוי בשל האנרגיות הגבוהות הדרושות לשם חקירת על מרחב.