הפעם הייתי בצפון. היה נפלא למעט העובדה ששוב מחזור (מדהים איך יש יותר ימי מחזור מאשר ימי אי מחזור למרות הדקא.) ושוב סימום והיה צריך לעבור בבית מרקחת, כדי להתארגן עם ציוד כבד, ת'אמת די נמאס לי מהגוף שלי בימים האחרונים- כל כך לא ממושמע, יש לו את החוקיות שלו ויצא לי די לחשוב על זה בימים האחרונים, מה זה אומר בעצם. ומבלי להיכנס לכל מיני פילוסופיות מצרפת קצת תמונות שבוע טוב שיהיה
חלק צולמו בנחל צלמון- למרות שהרגשתי רע והייתי מסוממת לא ויתרתי על מסלול הליכה שהאיש הכין מראש.. והוא כל כך מדהים ורצה לוותר - בשבילי ומאחר ונמאס לי כל כך להרגיש לא טוב ולוותר על דברים כביכול טריויאלים עשינו את המסלול - 3 ק"מ בערך בהליכה איטית ביותר- אבל היה כיף כיף כיף. השאר צולמו בעמק החולה - מומלץ לבקר. העגורים מדהימים ביופיים. יש שם מסלול היקפי של 11 ק"מ- הלכנו גם "רק" 3 באיטיות. רוב הישראלים שכרו מעין רכבים קטנים ממונעים ואני חשבתי לעצמי - למה בן אדם בריא שלא כואב לו כלום ויש לו שתי רגליים לא יכול ללכת ברגל וצריך להנות מהטבע על גלגלים? זהו. חזרתי רצוצה אך גאה שהצלחתי למרות הכל לראות את מה שרצינו. היום תודה לאל כבר מרגישה יותר טוב והפחתי משמעותית במשככים. מקווה מאד שהדקא. יתחיל לעשות או ימשיך ביתר שאת לעשות את מה שהוא אמור לעשות. אמן כן יהי רצון