נמנמ... מונולוג שכתבתי... נמנמנמ...
שיקוף מצב- 10.1.06 ככה זה נראה ביינתים: אני לא שואלת לשלום אף אחד אפילו שהמילים "מה קורה"? יוצאות לי מהפה. הם נותנים לי לשבת פה בשלווה ואני לא מעירה להם על כל הרעש. כרגע זה נוח. אני לא מפריעה להם, ואני צריכה את השקט הזה שנותנים לי, אבל השאלה היא באמת כמה זמן עוד יישאר לי (הנוחות זאת אומרת). הבעיה בעסקה היא שהשקט הזה הוא לכל הזמן: גם כשאני נמצאת עם חברים, גם בערבי שישי בבית וגם כשאני חולה ולא יכולה להגיע היום. זה לא מפסיק. זה לא יפסיק. אם לומר את האמת, אפשר למנוע את זה, ונכון שכולם אומרים לי שאני צריכה אחרת זה יהיה אובדני, אבל אני לא רוצה. השקט טוב לי. חוץ מזה עולם כמנהגו נוהג: מוניקה סקס לנצח טובים, המדינה עדיין מושחתת, אריאל שרון עדיין ישן ונושם לבד, ושיעורי היסטוריה בכל זאת משעממים. כלום לא השתנה- חוץ ממני! נ.ב- (זה לא המונולוג) קיבלתי 87 בלשון ו- 95 במגן בערבית
