פינת השלולית
במעריב יש טור קבוע של מאיר עוזיאל, שברוב המקרים איני מסכימה עם דעותיו, אבל פינת השלולית שלו תמיד תופסת אותי חזק חזק ומרגשת אותי. הפעם אני מפנה אתכם/ן לפינת השלולית העצובה ביותר שקראתי אי פעם, אבל יש בה ניצוץ של תקווה לחים חדשים, למרות האובדן הנוראי. ואם יש משהו שחשוב לזכור, זה שתמיד יש לנו את עצמנו. וזה המון המון המון. מחבקת אתכם/ן, רויטל.
במעריב יש טור קבוע של מאיר עוזיאל, שברוב המקרים איני מסכימה עם דעותיו, אבל פינת השלולית שלו תמיד תופסת אותי חזק חזק ומרגשת אותי. הפעם אני מפנה אתכם/ן לפינת השלולית העצובה ביותר שקראתי אי פעם, אבל יש בה ניצוץ של תקווה לחים חדשים, למרות האובדן הנוראי. ואם יש משהו שחשוב לזכור, זה שתמיד יש לנו את עצמנו. וזה המון המון המון. מחבקת אתכם/ן, רויטל.