../images/Emo41.gif
טוב, אז לא חוויתי הפלה חס וחלילה, אני עוד קטנה מדי בשביל הדברים האלה
, ועדיין השיר הזה מדבר אלי. כל שירי ההפלות של טורי, כפרהעליה. כמה עצבים. בכלל, המוזיקה בשיר הזה, היא נורא אינטנסיבית וחזקה, זה יותר מ"רק" פסנתר, זה הכל ביחד, מציף כזה, המון חוסר שקט, וזה מתחבר אלי די טוב, כי אני לא כ"כ בנאדם רגוע ושקט מטבעי.
she's addicted to nicotine patches she's addicted to nicotine patches she's afraid of the light in the dark 6:58 are you sure where my spark is here here here
זה כי יש לי נטייה לברוח (להדחיק?), לחפש תחליפים, משהו שיגרום לי לא להרגיש, במקום להתמודד. אני חושבת שזה נכון לגבי הרבה אנשים, לא בהכרח התמכרות לסיגריות, או סמים, כל אחד ומה שעושה לו את זה- אבל זה פשוט לחפש דרכים לברוח. Shes afraid of the light in the dark- היא מפחדת לצאת מזה. לוותר על ההתמכרות, ההדחקה, הבריחה. לתת צ'אנס לאור, לאושר כלשהו.
she's convinced she could hold back a glacier but she couldn't keep baby alive doubting if there's a woman in there somewhere
לפעמים אני חושבת שאם אני רק ארצה אז אני אוכל להציל את מי שאני אוהבת. או לפחות לשנות משהו. לעזור. אבל זה לא ככה. יש דברים שקורים והם לא תלויים בנו. ובשיר, כשהיא מתחילה לתהות אם יש שם בכלל אישה איפשהו, אני מניחה שזה בהקשר של ההפלה, כי אישה כביכול צריכה לדעת איך להביא ילדים, זה הדבר הכי בסיסי (ויסלחו לי הפמיניסטיות, אני מדברת על ימי התנ"ך וכו') אצל אישה, והיא לא מצליחה לעשות את זה כמו שצריך, אז זה גורם לה לפקפק בעצמה- to beat herself up, וזה משהו שאני כ"כ טובה בו, גם כשאני
יודעת שזאת לא אשמתי.
you say you don't want it again and again but you don't really mean it you say you don't want it this circus we're in but you don't you don't really mean it you don't really mean it
אה....אוקיי. זה החלק שבו אני כועסת על עצמי ממש, כי אם אני רוצה לשנות- ואני אומרת שאני רוצה, אז יאללה, להתגבר על זה כבר, אבל אני לא מצליחה, או שאולי זה אומר שאני לא רוצה מספיק..? ואולי איפשהו אני מחפשת את זה, אני לא באמת מתכוונת, יותר פשוט להישאר במקום הרע הזה- זה מה שמוכר, לזה אני רגילה, אני לא באמת רוצה להמשיך הלאה. ויש משהו נואש בקול שלה כשהיא אומרת “but you don’t really mean it”. הייתי מדלגת על הבית שיש בו התייחסות לתוכנית האלוהית וזה, מעצם היותי אתאיסטית
אבל אולי בעצם אני אקח את זה למקום שגל כתבה פה לפני כמה ימים- שאם הכל חלק מהתוכנית של אלוהים אז צריך לקבל גם את האירועים הכי קשים (שנראים כמו בגידה- ג'ודס איש קריות וזה). אז אני לא מאמינה באלוהים, ואפילו לא מאמינה שלכל דבר יש סיבה- אבל אני חושבת שגם באסון הכי נוראי, גם בזה אפשר למצוא דברים שינחמו, וזה לא סוף העולם. ואז יש את הקטע שהיא מתחרפנת עם הפסנתר וכל שאר כלי הנגינה שיש שם ועושה המון רעש, ופה מגיע המשפט הזה-
" how many fates turn around in the overtime” תוך כדי הנגינה המטורפת הזאת, וזה מזכיר לי את סבתא שלי שתבדל"א, שאמרה לי פעם שהיא מאמינה בגורל, וגם נכנס העניין של השואה וכל מני טרגדיות אחרות למיניהן, וזה גורם לי לחשוב שיש המון אנשים אאוט-דר שהחיים שלהם מתהפכים ככה, וזה שוב, דברים שאין לך שליטה עליהם, אני לא אגיד "מאלוהים", כי אני לא מאמינה בזה, אבל אלה דברים שקורים ואי אפשר למנוע או לשנות. ולפעמים זה שם לי דברים בפרופורציות.
6:58 are you sure where my spark is here here here
יופי גל, מרוצה?! תראי איך השקעתי בשבילך