מתוך הספר 'אלכוהוליסטים אנונימים'
מה שנקרא 'הספר הגדול':
 
"אנו לא נצטער על העבר ולא נרצה לסגור עליו את הדלת".
 
אין עתיד בלי עבר. חייבים לפתוח את העבר כדי להתקדם לעתיד. הרי הוא משפיע עלינו השפעה בלתי נמנעת. מה שכן - צריכים לעבד אותו היטב (לאו דווקא בטיפול דינמי, שאני לא מחסידותיו) כדי להיות מסוגלים לעשות עבודה בהווה ולהתמקד בהווה. אי אפשר באמת להמשיך הלאה בלי לסגור את העבר ולהשלים אתו. לתקן מה שאפשר, להמשיך הלאה מתוך השלמה. זה לא טבעי לא להיות מושפע מהעבר, אך עם זאת חייבים להשאיר את העבר בעבר, ולפעול בהווה. אני חושבת שזה מה שיש לסיביטי להציע.