פינת הצילום מס' 11

פינת הצילום מס' 11

מוזמנים לתת כותרת ולהתייחס.

 
מתוך הספר 'אלכוהוליסטים אנונימים'

מה שנקרא 'הספר הגדול':
&nbsp
"אנו לא נצטער על העבר ולא נרצה לסגור עליו את הדלת".
&nbsp
אין עתיד בלי עבר. חייבים לפתוח את העבר כדי להתקדם לעתיד. הרי הוא משפיע עלינו השפעה בלתי נמנעת. מה שכן - צריכים לעבד אותו היטב (לאו דווקא בטיפול דינמי, שאני לא מחסידותיו) כדי להיות מסוגלים לעשות עבודה בהווה ולהתמקד בהווה. אי אפשר באמת להמשיך הלאה בלי לסגור את העבר ולהשלים אתו. לתקן מה שאפשר, להמשיך הלאה מתוך השלמה. זה לא טבעי לא להיות מושפע מהעבר, אך עם זאת חייבים להשאיר את העבר בעבר, ולפעול בהווה. אני חושבת שזה מה שיש לסיביטי להציע.
 
אני בעיקר מעלה אותו לדיון

כי גם אני חושב שזה לא אפשרי
וגם לא כדאי
להתעלם מהעבר.
העבר משפיע עלינו
העבר מגדיר מי אנחנו.
אדם ללא עבר הוא אדם ללא זהות.
 
השאלה היא מה האיזון בין העיסוק

בעבר, בהווה ובעתיד.
אם מישהו מקדיש את רוב זמנו ומרצו
לעסוק בעבר,
אם הוא חי בעיקר בעבר
לא נשארת לו אנרגיה לעסוק בהווה ובעתיד
וזו לדעתי הכוונה של המשפט שהעליתי.
 
2 סוגי עבר

יש, בחלוקה גסה, 2 סוגי עבר:
יש עבר שהיה ונשמר בזיכרון,
ומתוייק באיזה שהוא מקום במחסן הזכרונות
וניתן להביא אותו ולהתייחס אליו בצורה מפורטת כאשר רוצים.
ויש עבר (שרובו טראומטי)
שאנחנו סוחבים אותו על גבינו
והוא מכביד ומכופף את גבינו
ואיננו נותן להעבירו למחסן הזכרונות.
זה העבר שאותו צריך לעבד
ואליו צריך להתייחס בטיפול ממוקד טראומה
ואחרי עיבוד משמעותי
יש סיכוי שיעבור להיות עבר מהסוג הראשון.
 
למעלה