פינת הצומי!

mayu101

New member
את חשבי ככה אפילו..!

הם הילדות המגעילות בכל היקום..... גם לי קרה משהו דומה בתחילת השנה לא היו לי חברות כאילו לא היה לי עם מי להסתובב..תמיד נשארתי בכיתה במקום שלי קוראת ספר או משהו בסגנון.. לא היו לי חברים... את צריכה לקום ולחפש חברות חדשות גם אם הם לא מהכיתה שלך.. ..רוב החברות שלי הם מכיתות אחרות.. ואם יש לך חברה שהיא בהגדרה של קצת יותר מהיי, שלום ,מה קורה וביי תפני אליה ותבקשי שהיא תקיר לך ילדות סמני לעמצך את אלה שהכי התחברת אילהן ,תדבקי לחברה שלך ואז שהיא הולכת להגיד להם שלום תבואי איתה ותתחברי לשיחה... אם את לומדת ספורט עם עוד כיתה משיכבה גם שם את יכולה להקיר חברות...נגיד ואתם משחקים משחי קבוצות תבקשי מהם שימסרו לך את הכדור... ואז בסוף השיעור תבואי אליהם ותגידי שהן שיחקו טוב ולאלה לשו שחקו טוב תגידי היה משחק קשה לא?! פשוט תפתחי שיחה מתי שיוצא לך עם אחת הבנות.... שנה הבאה תפתחי דף חדש.. את יכולה להציב לעצמך אשיות חדשה...גישה חדשה..מראה חדש..כל מה שעולה על דעתך לשנות.. אם את רוצה עוד עצות אני אשמח לעזור לך! ואני ילדה דיי בישנית..
מקווה שעזרתי לך... ואל תחשבי אפילו שאת מגעילה או כל דבר שדומה לזה א ויותר גרוע... אם תחשבי מחשבות חיוביות הכל תמיד ייסתדר.. את תראי.!
 

Anwanis

New member
אני מסכימה עם אלה ומאיוש!!!

שלא תעיזי להרגיש ככה. להיפך, הן המגעילות. לצערי אני כבר יכולה להגיד לך שבני אדם הם חרא, וקשה למצוא על מי לסמוך. אבל לכ אחד מוצא לעצמו את הנישה שלו. גם אני במהלך בית הספר הרגשתי חריגה, היו לי גם "חבורת בנות" שהסתובבתי איתן, ונשארתי בקשר רק עם אחת מהן. שתיים מהן עדיין חברות הכי טובות, אבל אם אחת מהן הייתה יודעת על השנייה מה שאני יודעת - כל השערות שלה היו מתקרזלות! עדיף להיות קצת לבד מאשר עם כאלה "חברות". עכשיו בצבא הכרתי כמה בנות פשוט מדהימות, וגם פה מהפורום יש לי כמה חברות מאוד טובות, ואני מסתובבת עם אחותי והחברים שלה וכו'. אל תגבילי את עצמך לכמה בנות מהכיתה (לעניות דעתי, בנות בגיל הזה הן הכי איומות שיש. מלבד בנים בגיל שלי
), תנסי להתקרב לאנשים בכיתה המקבילה, מהשכבה, אפילו מחוץ לביצפר. יש לך מקום להכיר? איזה חוג או משהו? את תראי שבסוף את תמצאי את החברות שלך, את פשוט מקסימה ואין לך מה להרגיש רע בגלל שתי פאקצות דביליות.
 
אוי נועה'לה...

ממש עצוב לי לקרוא את מילותיך. הן כאם, והן כילדה, טעונת זכרונות מרים, כי רוע הוא בטבע האדם, לצערי. אוכל לומר לך,ולא כאם, כי אחת כזו יש לך...(ואת יודעת כמה אני מאוהבת בה!!)... אלא כ"ילדה מתבגרת" שסיימה לכתוב את יומן חייה - ביום בו החלטתי מי תהיינה חברותי ולא להיפך... חברות וחברות - (עם שורוק...) תמיד תהייה ותמיד תמתין לך. ברגע הנכון, ובמקום הנכון לא תאמיני מתי תפגשי את חברת חייך, למרות שיש לך כבר אחת כזו... וזו אמא, או אחותך הגדולה.... אני למשל, בגלל מצב כזה, תמיד העדפתי חברת בנים, וחיי גם נראו אחרת (מבחינת הזהות העצמית, כי הם תמיד ידעו לקבל אותי כשווה בין שווים)... חברות זה לא משו = מובן מאיליו, ולא בהכרח החברות תמצא בין כותלי בית הספר. בנותי למשל מצאו את חברותיהן דרך התכתבות ממושכת באמצעות "מעריב לנוער".... אבל, אומר לך דבר אחד מותק. רק את תחליטי מי תהיה חברה שלך, ולא להיפך. אל תתני לאיש להשפיל אותך. לגרום לך להתפתל, או לקנות את מקומך בליבה של איזו נערה שיטחית. המשיכי להשקיע במהותך, חדדי את הקודים שלך בחיים, ויום אחד. ממש יום אחד לא תרגישי כיצד תמצאי את החצי השני שלך. אני יודעת שלהיות "פרח קיר" במסיבות זה דבר נורא, אבל אם תשקיעי בעצמך, ותגדירי מי את בעיני עצמך תחילה, מה שצריך לבלוט = יבלוט, ותהפכי להיות מחוזרת ממש. בינתיים, השקיעי עצמך במעשים טובים למען הקהילה, התנדבות, ובכלל נתינה. בטוח ששם תבלטי כמו שמש בחנוכה. לעולם אל תתני לאחרים לגרום לך להיות מי שאת=לא, רק בשביל להשיג חברותא.
 

LOLI152

New member
ואו!

אילו מילים.. עשית לי טוב על הלב.. כל המילים שלך- פנינים!
 

noa 666

New member
שריתוש.....

תודה רבה!!!! את לא מאמינה כמה עזרת לי. כל מילה שכתבת הייתה כל-כך נכונה! מה הייתי עושה בלעדייך?!
 
חיבוק גדול, מתוקות...../images/Emo24.gif

הדברים לא באו סתם כך. גם אני התחבטתי לא מעט בנוגע לחברות. מלכת הכיתה הייתה נושא לשיחה במסדרונות בית הספר, למרות התקופה ה"עתיקה"... אבל, בגלל צמאוני לחברה,לרקע של ידידות, ורגשות = הצלחתי להיות תמיד ה"שוער" בכל משחקי הכדורגל... ובגלל זה הצטיינתי בספורט, ובהחלט חידדתי את מהותי.... בקיצור. בכל גיל זה קשה. חברות בבית ספר זה ממש פוליטיקה, ולמי שיש את הלשון הכי ארוכה, יש לה את ה"חברה" הכי טובה....
 
למעלה