פינת הפנינה

[WaveGal]

פינת הפנינה

יאמאשידו ? (המילה החמישית מסוף הכתבה אורת הכל-הזוי)

אני מעדיף פודבאקודו!

 

[ינוקא1]

פורים שמח.

לאמיר אייקידו - אין לי רקע משמעותי בלחימה !!!

איני מכיר את השיטה או האדם הנ"ל , אך לדעתי צריך לאפשר "ברירה טבעית" וחקיקה בנושאים הללו בעיקר מפריעה.
אם אבי דוכן הנ"ל הינו מורה פופולרי וטוב ויש לו הרבה תלמידים , אין צורך להתערב בהכרה או באי הכרה.
דברים טובים תופסים בסופו של דבר.
האבולוציה כל כך הצליחה ויצרה מינים חדשים ושונים זה מזה , כי היא היתה בנויה על חופש ועל ברירה טבעית.
לפעמים גם ההבדל בין שיטה "חדשה" לשיטה קיימת הוא קטן , אך בהמשך דרך הוראה של מורים שונים ההבדל נהיה רחב הרבה יותר.
כל הדברים הללו אני אומר גם בנושא ההגבלות שמנסים להטיל על רפואה משלימה.

וחוות דעת נוספת ברוח זו :
http://80.179.115.126/budomethods.htm

ההגבלה היחידה שצריך להטיל על שיטה חדשה היא שאין בשיטה כדי לסכן את התלמידים \ מטופלים באופן חריג.

אבל חוץ מזה - הכלל שצריך להנחות תמיד הוא "מינימום התערבות".
ולדעתי כלל זה נכון גם ברפואה , גם בלחימה גם בכלכלה וגם בכל דבר.

יצירה של היררכיות ושל ריכוזיות יוצרת בסופו של דבר "גילדה" והגמוניה שחונקת כל יצירה בעודה באיבה , בשלבים אחר כך יוצרת התאבנות והסתאבות.

כך קרה בהרבה מאוד תחומים.
אני מביא למשל דוגמה מתחום הפסיכולוגיה. הפסיכולוגים הנוקטים בגישה של פסיכותרפיה קלינית מסורתית , לא אפשרו לפסיכולוגים הקוגנטיביים לטפל - כי החוק העניק להם בלעדיות.
ולמרות שבארה"ב ובמקומות אחרים הפסיכולוגיה הקוגנטיבית הוכרה כשיטה מכובדת , בארץ התנהל מאבק מכוער במשך שנים.
שם לפחות הסוף היה טוב בזכות ליצמן ומשרד הבריאות , וכנראה גם בזכות ההכרה של השיטה מחוץ לגבולות ישראל :


http://www.haaretz.co.il/opinions/2.418/1.1161231
http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1192028
http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1160411

 

[amir_aikido]

פורים, לא 1 באפריל, או שפספסתי ?

מצד אחד, הרעיון שמאחורי השם הזוי, עד כדי מחשבות על 1 באפריל.


מצד שני, מדוע שהקריטריון להכרה ישראלית באמנות לחימה ידרוש חדשנות משמעותית? זה מסריח מגילדה, במיוחד שרוב הכותבים הוותיקים פה מכירים יותר משיטה יפנית/סינית אחת, שהתפצלה מאחרת קודם כל בשל מחלוקות בין אנשים, ואשר ההבדלים בתוך כ"א מהן גדולים פי כמה מההבדלים בינן ובן שיטות אחרות.


ואחרון אחרון חשוב, השאלה הכי מהותית - מישהו מכיר ויודע, הרי ייתכן שהסיבה האמיתית איננה חדשנות, כפי שכתוב בעיתון (על אמינותם אין סיבה להוסיף פה), אלא חוסר הבנה בסיסי.
המקור היחיד שמצאתי בינתיים, היה פוסט השרשור הבא: http://www.doctors.co.il/forum-1395/message-15592#message-15592



אני לא בעד הגישה שינוקא מציג בהודעה הסמוכה- אני חושב שסביר לדרוש כי לפני שמישהו יוכר כמייסד של שטה חדשה, הוא חייב להוכיח גוף ידע משמעותי, כזה שאי אפשר לרכוש בלי להיות מדריך בשיטה אחרת לאורך זמן.
הסיבה להתנגדותי קשורה לבטיחות. מייסד שיטה אמור בעצם להכשיר דורות על דורות של מורים שילמדו תלמידים...

אמיר


אמיר

 

[התגוננות רחוב]

פורים שמח אמיר

אני מכיר את אבי דוכן מזה כ - 32 שנים(לא בעשר השנים האחרונות),
אבי עסק בשוטוקאן ואח"כ בטאקוונדו ובשלב מסויים עבד מול גורמים קוריאניים
באופן ישיר ולא דרך ההתאחדות הישראלית לטאקוונדו.

הוא ניהל ומסתבר שעדיין מאבקים נגד גורמים ממלכתיים (מכון וינגייט בזמנו, מנהל הספורט, משרד החינוך ואחרים)
מכמה סיבות (קראת לזה גילדה? ) המונופול שהיה בזמנו והמאבקים הפנימיים בישראל בעולם אומנויות הלחימה
היוו בעיה לכל מי שקיווה לצאת לדרך משלו.
בתחילה היה קשה להתקבל לקורסי מאמנים/מדריכים באם אינך משוייך לגוף מסויים ובמיוחד באם אתה מעורב במאבקים
מול התאחדויות / גופים "מקושרים".

הבעיה הקשה יותר היתה בתחום ההכרה בשיטות חדשות ועל שני אלה נאבק אבי דוכן (לצערי כבר כדון קישוט מסתבר)
ונחל לא מעט כשלונות (בצדק או שלא) .

לזכותו יאמר שאת המאבק הראשון שלו (הזה למשעה) הוא התחיל באמצע שנות התשעים והוא עקבי ומתמיד בדרכו
למען מטרה בה הוא מאמין.

איני מכיר את התיזה הנ"ל לגבי שם השיטה אבל הוא עוסק בהדרכתה מאז שנות התשעים (אולי זאת היתה טעות לנסות למצוא דרכים להסביר את השם?)


חיים

 

[amir_aikido]

חיים

חיים

תודה על ההבהרות

לאור תיאורך, אני מבין שהוא הקים שיטה חדשה בעיקר כדרך להתנתק מארגון וממסד קיימים בארץ. ואם כך הוא - זה מצער
ברמת הצורך ובהתערבות שמונעת ממנו לקדם את דרכו.


אמיר

 

[רן גוגיטסו]

זה כזה מסובך להיות "שיטה מוכרת"?

חשבתי שכל מה שצריך זה סילבוס מסודר וקאדר של חניכים + מדריכים. לא משהו שהוא בשמיים עבור מי שממילא מאמן בפועל שנים.

 

[התגוננות רחוב]

צהריים טובים רן

להקים שיטה "חדשה" זה לא קשה, לקבל הכרה ואישורים מסתבר שכן.
זה מאוד תלוי, מי היו הגופים עימם עבדת או נכון יותר עם מי "הסתכסכת"

מסתבר שפשוט יותר לקבל הכרה לשיטות בעולם (ארה"ב/אירופה) מאשר בישראל
וחבל.



שבת שלום

חיים

נ.ב: זו למשל אחת הסיבות שבעבר דאגתי שלתלמידיי יהיו הסמכות/ תעודות הדרכה (מגופים מוכרים בישראל)
במגוון רחב של שיטות מוכרות יותר ופחות.

 

[William Kidd]

במה מתבטא הכרה של שיטה בישראל?

הרי אין "אישור" כלשהו שאפשר לקבל.

בהנחה ורוצים להעביר קורס מדריכים בשיטה חדשה תחת גוף מסחרי גדול, למשל ווינגייט, אני מאמין שמספיק לספק להם סילבוס מסודר ולהביא (לדוגמה) 50 אנשים שמוכנים לשלם ולעשות את הקורס.
לא כך?

 

[רן גוגיטסו]

זה מה שאני יודע / חושב שיודע

 

[WaveGal]

לפחות מהכתבה עולה שהבעיה היא השם

ושאם היה בוחר שם פחות פסאודו-יפני העניין היה יותר פשוט

 

[amir_aikido]

לא מאמין לעיתונאים

העיתון, מטבע הדברים, בוחר להעלות כתבות כך שיעוררו עניין ו/או יתמכו באג'נדה כלשהי. במקרה זה, נראה שהם בחרו בהידבקות לשולי ולמעורר הגיחוך כדרך לייצר עניין.

בכתבה הופיעו גם דברים של איזידור פלד, שהתייחס לחדשנות של אותה אמנות לחימה. בקישור האחר שמצאתי, היו מילים אחרות לראשי-התיבות של השם...

לאור דבריו של חיים לעיל:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=148&messageid=160107012

אני מנחש שהבעיות נובעות מסיבות אחרות:

אותו מורה מחפש את דרכו, וכשהוא לא מוצא אותה בתוך האיגוד, הוא רוצה לפרוש. הוא רוצה להתנתק מהאיגודים השונים משיקוליו (מקצועיים, אישיים ועוד - ובד"כ יש תערובת של הכל ביחד - מטרות, קידום, אירועים, דגשים של תוכן, קנאה ותחרות).

האיגוד העיקרי שקשור אליו הוא הטקוואנדו - אחד האיגודים היותר חזקים בהקשר הספורטיבי, בזכות ההישגים של התחום בתחרויות.
אותו איגוד לא רוצה לוותר על כוח ולתת למורים לעזוב ולהקים ארגונים מתחרים.

כשהמורה לא מצליח להקים ארגון משלו לאותה שיטה, הוא מנסה לקרוא לדרכו "שיטה חדשה" - כדרך לצאת. ייתכן אפילו שהיתה בחירה מכוונת בשם יפני - שלא יהיה קוריאני, או שהבחירה בראשי תיבות מגוחכים נועדה להדגיש את הגיחוך שבצורך להקים שיטה חדשה כפתרון למצב.

מכאן להדי המאבק עליהם קראנו בכתבה.

מישהו זוכר את המאבקים שהיו באיגוד הג'ודו עד שפורק (היינו עדים להם מהעיתונות ומעט גם מכמה כותבים בפורומים)?


אישית, בהתחשב בתיאור של חיים ובאיך שאני מבין אותו (ב

המידע שלי מאוד מוגבל - ייתכן שאשנה את דעתי כתוצאה ממידע נוסף), אני חושב שהסיפור הזה עצוב - הוא מעיד על מחיר כבד מדי שאנו משלמים על הרגולציה והארגון של התחום של אמנויות לחימה בישראל, ועל שתלטנות מצד הארגונים הגדולים.

אמיר

 

[רן גוגיטסו]

ובכל זאת

היום אני חושב שהמצב באמת לא מסובך. יש את המכללה לחנ"ג בוינגייט, יש את ביה"ס למאמנים, יש את ביה"ס למדריכים של רוני קלוגר ויש עוד. לאחרונה אנו מוצאים שיטות חדשות שאפשר לעשות בהן קורסי מדריכים כמו אבי"ר קשת (המכללה לחנ"ג בוינגייט), נינג'יסו תשע הידיים החותכות (המכללה לחנ"ג בוינגייט), אני חושב שגם ב- ACT, קפא"פ של משה גליסקו (אצל רוני קלוגר).
למיטב ידיעתי מה שצריך זה סילבוס מסודר (ושהשיטה תהיה סבירה ולא מופרכת), וכמות מינימלית של חבר'ה בקורס הראשון.
אחד הגופים מערים קשיים בעריכת קורס (למשל כי הגוף שממנו התנתקת עושה בו את הקורסים שלו ויש לו "מהלכים" מאחורי הקלעים לחסימת הדרך החדשה של הפורש ממנו)? יש עוד גופים שאפשר לעשות בהם קורסים כאלה ושישמחו לעשות זאת.

 

[amir_aikido]

אם כך הוא - למה הוא מסתבך?

 

[רן גוגיטסו]

לא יודע.

או שאני לא באמת יודע על מה אני מדבר (כי אין לי ניסיון אישי בניסיון להכרה בשיטה עצמאית), או שהוא הלך עם הראש בקיר. לא מכיר את הפרטים של הסיפור שלו מעבר למה שכתוב בכתבה ומעבר למה שהתגוננות רחוב כתב, ומצד שני את הנושא של הכרה בשיטה ע"י קיום קורסי מדריכים בה אני מכיר "מבחוץ".