פינת הלשון הארמית

yaely2

New member
מנהל
פינת הלשון הארמית ../images/Emo6.gif

שלום לכולם
אתמול אמרה לי חברה "המגדר לא בא להתקין את הגדר ובינתיים כל דיכפין יכול להיכנס לחצר" מאחר וזו כבר פעם שניה שאני נתקלת במילה ארמית זו בשימוש לא כל כך נכון שלה, החלטתי לומר עליה מילה. כ.פ.נ = רעב. השורש נכנס גם לעברית. המילה כל דיכפין פרושה = כל מי שרעב. בליל הסדר ב
בקטע של "הא לחמא עניא".." אנו אומרים "כל דִכְפִין ייתי ויכול..." כלומר כל מי שרעב יבוא ויאכל. ולא במובן של - כל אחד - כפי שחברתי חשבה. גם אני תפס אותי הכפן ואני הולכת לאכול.
 

חיניה

New member
שלום לכלם ויעלי. מענין ההסבר שלך

על כל דיכפין. אף פעם לא חשבתי על שרש המילה למרות שאני נוהגת לעשות זאת לא אחת למילים שאני בספק. משום מה התקבלה אצלי המילה כמות שהיא. נכון שהיא השתרשה במובן שגוי אבל זה קורה הרבה בשפה חיה כמו שהילדים אומרעם היום "חבל על הזמן" ואי אפשר לדעת אם זה רע או טוב. מה שעולה על דעתי כרגע זה למשל הביטוי "לא יאומן" שצריך להיות בכלל "לא יאמן" כי יאומן מלשון אימון. או עצת אחיתופל כדוגמה לעצה רעה ואולם מי שנתן את העצה הרעה לאבשלום היה חושי. עצת אחיתופל היתה טובה אלא שלא עשו אותה.ואני בטוחה שיש עוד הרבה. אולי מישהו ירים את הכפפה ויביא עוד דוגמאות?
 

yaely2

New member
מנהל
מברוק לך חיניה על הדוגמה של אחיתופל

שתים עשרה נקודות לחיניה. הדוגמה שלי היא "טלית שכולה תכלת" בציבור קיבלנו זאת כאילו זה דבר מושלם, אך למעשה זה בא משאלה קנתרנית של קורח והוא שאל "האם מי שלובש טלית שכולה תכלת צריך גם ללבוש ציצית? אנו מצווים בציצית שיש לה "פתיל תכלת". שאל קורח (קנתרנית) "טלית שהיא כולה תכלת ולא רק פתיל אינה עונה על הדרישה? מי שלובש טלית שכולה תכלת אינו יוצא ידי חובת מצוות ציצית?" אמרו לו "לא" אנו לקחנו את הטלית שכולה תכלת שהיא פסולה למצוות ציצית והפכנו אותה לדבר מושלם. אומרים "הוא לא טלית שכולה תכלת" = הוא לא מושלם. עוד שאלה הייתה לקורח באותו נוסח, האם בית מלא ספרי קודש צריך מזוזה? אמרו לו "כן" אמר אבל הפרשה של המזוזה מופיעה בבית 100 פעמים ומדוע זה לא מספיק?? אלה השאלות הקנתרניות של קורח. לקחתי זאת מבמדבר רבה (וילנא) פרשה יח ד"ה ג ויקח קרח
 
למעלה