בדיוק שם
קוראת פה כבר כמה ימים.
יומיים אחרי גרידה בשבוע 19.
יש לי שני ילדים.
לפני שנתיים התחלתי את ה״ביניים״ כשאמרו לי שלא אוכל להיכנס להריון טבעי שוב. רק ivf. כבר אז היו שאמרו יש לך 2. זה מספיק. בשביל מה לך. אבל אני כל כך רציתי 3... אחרי כמעט שנה של טיפול אחרי טיפול הובהר לי שאם לא אוציא את החצוצרות לא אצליח גם בivf. ושוב התלבטות לרגע - אבל המטרה...
ועוד סבב ועוד סבב וכבר משכנעת את עצמי שלא כדאי עוד ילד. (אם מישהי צריכה יש לי רשימה מעולה למה 2 עדיף.) ובאמת זה עבד והצלחתי להחליט על שאיבה אחרונה. כבר לא האמנתי שזה יקרה. ופתאום יש הריון. ולא מאמינה. גם לא כשיש דופק. מתחילה ״להיכנס״ לזה כשהשקיפות טובה. ואז אחרי שהסקירה טובה. וזו בת (חלום חיי), מתרגשת. באמת.
ומחליטים לספר לכולם. (על הטיפולים אף אחד לא יודע. אפילו לחברות הכי טובות אומרת במהלך הזמן שפשוט לא רוצים עוד ילד. לא רוצה שירחמו. או שיחשבו שרציתי משהו ולא יכולה...) ומספרים. גם לילדים. חודש של אושר. הילדים מספרים לכל מי שרק פוגשים. והחיוכים...
ועכשיו יומיים אחרי.
כבר מעכלת - שלא יהיה עכשיו.
ושלא יהיה בכלל... עוד קצת עצוב. אבל לא מסוגלת לחזור לטיפולים. ולא מסוגלת לחשוב על הריון נוסף- כזה שיכול להסתיים בסבל כזה (ולא מדברת על הרגשי...)
אז עכשיו נפרדת גם מהביניים שלי.
מרימה ידיים...
קוראת פה כבר כמה ימים.
יומיים אחרי גרידה בשבוע 19.
יש לי שני ילדים.
לפני שנתיים התחלתי את ה״ביניים״ כשאמרו לי שלא אוכל להיכנס להריון טבעי שוב. רק ivf. כבר אז היו שאמרו יש לך 2. זה מספיק. בשביל מה לך. אבל אני כל כך רציתי 3... אחרי כמעט שנה של טיפול אחרי טיפול הובהר לי שאם לא אוציא את החצוצרות לא אצליח גם בivf. ושוב התלבטות לרגע - אבל המטרה...
ועוד סבב ועוד סבב וכבר משכנעת את עצמי שלא כדאי עוד ילד. (אם מישהי צריכה יש לי רשימה מעולה למה 2 עדיף.) ובאמת זה עבד והצלחתי להחליט על שאיבה אחרונה. כבר לא האמנתי שזה יקרה. ופתאום יש הריון. ולא מאמינה. גם לא כשיש דופק. מתחילה ״להיכנס״ לזה כשהשקיפות טובה. ואז אחרי שהסקירה טובה. וזו בת (חלום חיי), מתרגשת. באמת.
ומחליטים לספר לכולם. (על הטיפולים אף אחד לא יודע. אפילו לחברות הכי טובות אומרת במהלך הזמן שפשוט לא רוצים עוד ילד. לא רוצה שירחמו. או שיחשבו שרציתי משהו ולא יכולה...) ומספרים. גם לילדים. חודש של אושר. הילדים מספרים לכל מי שרק פוגשים. והחיוכים...
ועכשיו יומיים אחרי.
כבר מעכלת - שלא יהיה עכשיו.
ושלא יהיה בכלל... עוד קצת עצוב. אבל לא מסוגלת לחזור לטיפולים. ולא מסוגלת לחשוב על הריון נוסף- כזה שיכול להסתיים בסבל כזה (ולא מדברת על הרגשי...)
אז עכשיו נפרדת גם מהביניים שלי.
מרימה ידיים...