dowjohn911
New member
פינוי דייר משפחה
שלום לחברים בפורום ולמומחים
בני בן ה-29 מתגורר כבר מעל לשנתיים בבית סבתו.
המעבר לדירתה היה בשל אילוצים כלכליים מצדו בתחילה וגם מן הצורך לטיפול בסבתו מאידך (היא זקוקה לעזרה בכל מיני מטלות שונות).
נקבע ביניהם במהלך שהותו כי הוא ישלם לה סכום כסף של כ-1500 ש״ח וישתתף בהוצאות החשמל (כמחצית).
לא מזמן (שוב, לאחר כשנתיים של מגורים בדירה המשותפת יחד עם סבתו), החלו להיות וויכוחים וטענות מצדה של הסבתא (חלקם מוצדקים וסובייקטיבים, חלקם לא ריאלים ואף לא רלוונטיים).
היות ובני אינו יכול לאפשר לעצמו שכירת מקום חלופי (הוא לקוח מוגבל בבנק), הוא נאלץ להישאר כעת במקום זה. (לפחות בעת הנראית לעין - כשנה)
הסבתא, בעידוד גורמים עוינים (כמו בכל מחלוקת בצדדים) מתוך המשפחה שלחה לו (נתנה לו ליתר דיוק) מכתב ״התראה בטרם נקיטת הליכים״ מטעם עמותה שמסייעת לקשישים ובה נכתב כי אם הנכד לא יפנה את הדירה (את החדר בו הוא שוכן בה) ואת חפציו בתוך 7 ימים, עוה״ד (החתומה על המכתב) תמליץ לסבתא לפנות לבית המשפט לענייני משפחה לצורך פינויו.
היות ולצד שלנו במשפחה (להורי הילד) אין קשר ״חם״ בלשון המעטה עם הסבתא, אנו לא יכולים לפנות אליה ו״לגשר״ בעניין, אנו נאלצים לפנות לעזרתכם החמה בפורום.
ולכן, נודה מקרב לב על מענה מקצועי בכמה שאלות מאוד חשובות מבחינתנו כמשפחה:
1. האם עצם העובדה שאין הסכם כתוב ו/או אסמכתא על חוזה שכירות כלשהו בין הצדדים (בין הנכד לסבתא) משנה משהו או מהווה איזו בעיה לאי אילו מהצדדים?
2. באם והסבתא תמשיך בעקביות ובעקשנות לפנותו, הבנו כי ישנה אופציה ״זריזה״ של מעין ״סדר דין מקוצר״, בו תוך כ-60 ימים תינתן הכרעה בנושא. האם כך הדבר? האם עצם העניין כי אין חוזה וכי מדובר ביחסי משפחה - נכד-סבתא משנה משהו מבחינת הפרוצדורה?
3. במידה ושוב, הסבתא ממשיכה בצעדיה לצורכי פינויו לאלתר של הנכד - בתוך כמה זמן ריאלי, (לא בתיאוריה, אלא פרקטי) ממש אמורים לפנותו ויבואו לפנותו? (סדר גודל)
4. במידה והיא או מי מטעמה של הסבתא מחליטים ״לקחת את החוק לידיים״ ולהחליף מנעול / להוציא את הרכוש שלו מהדירה - האם זה חוקי מבחינתם? האם יש מה לעשות בנדון?
נודה, שוב, מקרב לב על העזרה ומתן תשובה בהקדם ,
בתודה רבה לכולם,
ג׳ון
שלום לחברים בפורום ולמומחים
בני בן ה-29 מתגורר כבר מעל לשנתיים בבית סבתו.
המעבר לדירתה היה בשל אילוצים כלכליים מצדו בתחילה וגם מן הצורך לטיפול בסבתו מאידך (היא זקוקה לעזרה בכל מיני מטלות שונות).
נקבע ביניהם במהלך שהותו כי הוא ישלם לה סכום כסף של כ-1500 ש״ח וישתתף בהוצאות החשמל (כמחצית).
לא מזמן (שוב, לאחר כשנתיים של מגורים בדירה המשותפת יחד עם סבתו), החלו להיות וויכוחים וטענות מצדה של הסבתא (חלקם מוצדקים וסובייקטיבים, חלקם לא ריאלים ואף לא רלוונטיים).
היות ובני אינו יכול לאפשר לעצמו שכירת מקום חלופי (הוא לקוח מוגבל בבנק), הוא נאלץ להישאר כעת במקום זה. (לפחות בעת הנראית לעין - כשנה)
הסבתא, בעידוד גורמים עוינים (כמו בכל מחלוקת בצדדים) מתוך המשפחה שלחה לו (נתנה לו ליתר דיוק) מכתב ״התראה בטרם נקיטת הליכים״ מטעם עמותה שמסייעת לקשישים ובה נכתב כי אם הנכד לא יפנה את הדירה (את החדר בו הוא שוכן בה) ואת חפציו בתוך 7 ימים, עוה״ד (החתומה על המכתב) תמליץ לסבתא לפנות לבית המשפט לענייני משפחה לצורך פינויו.
היות ולצד שלנו במשפחה (להורי הילד) אין קשר ״חם״ בלשון המעטה עם הסבתא, אנו לא יכולים לפנות אליה ו״לגשר״ בעניין, אנו נאלצים לפנות לעזרתכם החמה בפורום.
ולכן, נודה מקרב לב על מענה מקצועי בכמה שאלות מאוד חשובות מבחינתנו כמשפחה:
1. האם עצם העובדה שאין הסכם כתוב ו/או אסמכתא על חוזה שכירות כלשהו בין הצדדים (בין הנכד לסבתא) משנה משהו או מהווה איזו בעיה לאי אילו מהצדדים?
2. באם והסבתא תמשיך בעקביות ובעקשנות לפנותו, הבנו כי ישנה אופציה ״זריזה״ של מעין ״סדר דין מקוצר״, בו תוך כ-60 ימים תינתן הכרעה בנושא. האם כך הדבר? האם עצם העניין כי אין חוזה וכי מדובר ביחסי משפחה - נכד-סבתא משנה משהו מבחינת הפרוצדורה?
3. במידה ושוב, הסבתא ממשיכה בצעדיה לצורכי פינויו לאלתר של הנכד - בתוך כמה זמן ריאלי, (לא בתיאוריה, אלא פרקטי) ממש אמורים לפנותו ויבואו לפנותו? (סדר גודל)
4. במידה והיא או מי מטעמה של הסבתא מחליטים ״לקחת את החוק לידיים״ ולהחליף מנעול / להוציא את הרכוש שלו מהדירה - האם זה חוקי מבחינתם? האם יש מה לעשות בנדון?
נודה, שוב, מקרב לב על העזרה ומתן תשובה בהקדם ,
בתודה רבה לכולם,
ג׳ון
